טורים נשיים
רוצה לנצח? תתחילי להרפות
בלי לעצב אותו, בלי לאפר אותו, בלי לכבס אותו, בלי לזרוק אותו מתחת לבלטות. אל תעשי איתו כלום, תני לו רגע להיות
- אביטל אוחיון
- פורסם א' תמוז התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
תעצרי רגע,
קחי נשימה עמוקה,
תוציאי לאט לאט את האוויר,
תסתכלי לעצמך עמוק בתוך העיניים.
איך את מרגישה עכשיו?
בדיוק עכשיו,
ברגע הזה ממש,
שאלה בתוקף גם אם יש לך ריקנות לא מוסברת
או עצבות ששוב הוצאת את הילדים בטיסה מהבית,
ותני אוקיי לזה שממש מותר להרגיש.
בלי לעשות ברגש עכשיו
כלום.
בלי לעצב אותו,
בלי לאפר אותו,
בלי לכבס אותו,
בלי לזרוק אותו מתחת לבלטות.
אל תעשי איתו כלום,
תני לו רגע להיות.
אם מישהו מנסה להיכנס עכשיו בדלת,
תסרבי בעדינות, כי את עכשיו
בהפסקה.
הי,
את יודעת להפסיק?
את יודעת לשחרר?
להרפות?
להסכים לזה בכלל?
אני לא ידעתי.
הרבה מאוד שנים.
אז הייתי
רצה
רצה
רצה.
עושה הכל,
אבל לא עושה כלום.
מכבסת,
מבשלת,
עובדת,
מנקה,
תולה כביסה,
שוטפת,
אבל לא עושה כלום.
יש נתק בין הידיים ללב.
עד שהגיעו המים עד הצוואר,
ולימדו אותי שאי אפשר לא להיות.
או שאת צומחת - או שאת מתה
אי אפשר לסחוב.
אז בחרתי לעצור,
בחרתי לחיות,
בחרתי להסכים פשוט,
להיות.
וזה לא קל לבחור את זה,
אנחנו יותר מידי מפקפקים בכוח החיים שלנו,
יותר מידי.
יש לך 2 אפשרויות:
להמשיך לסחוב את החיים שלך בלי אוויר
לסבול מאכזבות בזוגיות שלך,
לכעוס על הילדים בלי שליטה,
להרגיש מנוצלת במקום העבודה שלך.
זה בסדר אם לא עולה לך עכשיו חנק בגרון כמוני,
יש יותר מידי אנשים שממשיכים לחיות ככה.
במוות איטי.
או
לקום במלוא הכוח,
להסכים להיות,
לפגוש את הרגשות שלך,
לבחור באומץ של שינוי,
להילחם בכל הכוח,
לבחור
לחיות.
ואם את בוחרת לחיות,
אז בבקשה.
תעצרי רגע ותמדדי דופק
תבדקי איך את מרגישה.
תני לרגשות שלך מקום להיות,
רק בסוף קחי פיקוד כדי שלא ינהלו אותך.
זה מה שעושות אצלנו ב"חזקה מהחיים".
זה מה שעושות לוחמות,
שבוחרות,
לחיות
עם כל הכוח.
אביטל אוחיון היא בעלת תואר שני בטיפול במוסיקה ומייסדת בית הספר למנחות ליצירת ביטחון במערכות יחסים.