חדשות ומשמעותן
אינפלציה: מדוע המחירים עולים, ומה ניתן לעשות כדי להילחם בתופעה?
חלום הבלהות של הכלכלה העולמית כבר כאן, ועליית המחירים כבר הפכה להיות מוכרת בכל בית בישראל. מדוע זה קורה? יצאנו לבדוק
- דוד פריד
- פורסם ד' תמוז התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
אינפלציה היא מציאות שבה מתרחשת עלייה כללית, מתמשכת וקבועה של מחירי השירותים והמוצרים במדינה. מצב זה מוביל בתורו לירידה בערך הכסף, בשל העובדה שהכסף הופך להיות פחות ופחות שווה אל מול הסחורות והשירותים השונים. הירידה בשווי המטבעות המקומיים, כך שניתן לרכוש עמם פחות ופחות מוצרים במשך הזמן, מובילה לירידה בכוח הקנייה של הציבור, ומשכך להפחתת הצריכה. מצב זה מוגדר בשפה הכלכלית פיחות. באופן כללי ניתן להגדיר אינפלציה כאמון נמוך שנותן הציבור למטבע הנסחר במדינה.
למה זה קורה?
במצב הנתון כיום, הכלכלות המקומית והבינלאומית מתמודדות עם השלכות מגפת הקורונה והמלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה. אירועים אלו הובילו לפגיעה בסחר הבינלאומי, כמו בתובלה הבינלאומית ובתעשיית השבבים הקריטית לרבים מהמוצרים החשמליים. המלחמה באוקראינה הובילה לפגיעה בסחר התבואה, שרוסיה ואוקראינה הן ספקיות עיקריות שלה. בשל כך שווי הסחורות עלה מאוד אל מול המטבע המקומי, זאת בשל נדירותן היחסית של הסחורות. כמו באפקט הדומינו, גם בכלכלה הבינלאומית המציאות הזו הובילה להתייקרות רחבה במשק. ובמילים אחרות – לאינפלציה.
הכלכלנים חלוקים בשאלה מהם הגורמים לאינפלציה. לפי חלק מהתזות, אינפלציה מתרחשת בעקבות גידול חריג בהיקף אמצעי התשלום העומד לרשות הציבור, אשר הופך להיות מעל ומעבר לזרימת השקעות ממקורות חוץ. סיבה אפשרית נוספת היא צמצום משמעותי בכמות הסחורות והשירותים במדינה, בלי שיהיה צמצום מקביל בכמות הכסף. כך נוצרת תחרות על הסחורות – דבר שמוביל בהכרח לפיחות בערך הכסף.
(צילום: shutterstock)
האם מהנקודה שבה אנו נמצאים יש עוד לאן לרדת?
למרבה הצער התשובה לכך חיובית. למעשה, לצד האינפלציה הרגילה ישנו גם מקרה חמור יותר של היפר-אינפלציה (אינפלציה דוהרת) המתאר מצב שבו ישנה אינפלציה גבוהה כאשר שיעור האינפלציה הולך וגדל במהירות מסחררת. ישנו גם מקרה הפוך של דפלציה, שגם הוא אינו מצב טוב עבור הכלכלה המקומית והבינלאומית, ובמסגרתו קיים תהליך של ירידה כללית ומתמשכת במחירים לצד עלייה בערך המטבע.
כמו כן, אינפלציה עלולה להוביל לפיחות מתמשך, שמשמעותו ירידה בערך המטבע המקומי אל מול מטבעות אחרים בעולם כתוצאה מהאינפלציה המקומית.
מה ניתן לעשות אל מול האינפלציה הדוהרת?
הנשק החם ביותר אל מול האינפלציה היא הרפלציה, שמשמעותה 'ניפוח מחדש' של ההוצאות הציבוריות באמצעות הזרמת כספים למשק, הגדלת הוצאות הממשלה, הרחבת אשראי, צמצום מסים ועוד. מטרת פעולות אלו היא להניע מחדש את גלגלי המשק באמצעות עידוד הצריכה הפרטית, הגדלת תפוקה, השקעות, תעסוקה ועוד.
מלחמה על המטבע
כיצד מגלים אינפלציה?
אינפלציה נמדדת בדרך כלל באמצעות סל מוצרים ייעודי, הכולל מגוון מוצרים ושירותים בכלכלה (לרוב על בסיס נתונים המלוקטים על ידי רשויות ממשלתיות). במסגרתו נבדקים מחירי השירותים הללו וקצב השינוי שהם עוברים במשך תקופה, כאשר המדד החשוב הוא כמה כסף נדרש האזרח הממוצע להוציא על רכישת המוצרים הללו.
בישראל נמדדת האינפלציה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הלשכה מבצעת מספר מדידות, על פי מדדים שונים: מדד המחירים לצרכן עם ובלי פירות וירקות, מדד המחירים הסיטונאיים לתפוקת תעשייה, מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים, מדד תשומות בענף החקלאות ועוד. החל משנת 2019 נכללים במדד גם מחירי שכירות הדירות (מחירי הדירות אינם נכללים במדד). מדדים אלו הורכבו תוך שימוש בתקנים שנקבעו בשיתוף עם קרן המטבע הבינלאומית.
(צילום: shutterstock)
מי הנפגעים העיקריים כתוצאה מאינפלציה?
האינפלציה טומנת בחובה פגיעה חמורה באנשים שהכנסתם קבועה (לא מוצמדת למדד) ומתקבלת במטבע המקומי, כמו עובדים שכירים (בפרט עובדים בעבודות מזדמנות), גמלאים ועוד. זאת לעומת בעלי נכסים (בעיקר נדל"ן), בעלי הכנסות במטבע זר, עובדים שכירים שיש להם הסדרי הצמדה למדד, שהאינפלציה משפיעה עליהם הרבה פחות. כמו כן האינפלציה פוגעת בעיקר בשכבות החלשות. כך, לדוגמה, קבלן משנה שמקבל סכום כסף עבור ביצוע עבודה, נהנה מן הכסף יותר מאשר העובדים שהוא שוכר לצורך ביצוע העבודה. זאת משום שערך הכסף יורד במהירות, ולפיכך, כשהעובדים יקבלו את שכרם, הכסף יהיה שווה פחות מאשר ביום שבו קיבל אותו הקבלן המעסיק אותם.
האינפלציה גורמת גם לקושי בתכנון תקציבים לטווח ארוך של ממשלות ושל תאגידים, משום שהבכירים בחברות הללו מבינים כי קשה לדעת מה יהיה גובה המחירים, ומה יהיה ערכו של המטבע המקומי בטווח של כמה חודשים קדימה. בישראל, לדוגמה, בראשית שנות ה-80, נאלצה הממשלה לנקוב את תקציב המדינה בדולרים אמריקניים, כיוון שאי אפשר היה לחזות את השינוי בערך השקל בטווח של שנה.
מתי התרחשה האינפלציה המתועדת הראשונה בהיסטוריה?
כבר בתקופת האימפריה הרומאית ניצבו מנהיגיה אל מול אינפלציה קשה במיוחד. באותה תקופה הכסף שהחזיקו האזרחים היה עשוי מכסף או מזהב, ומנהיגי האימפריה ניצלו זאת כדי להיאבק באינפלציה כשהם ממיסים מטבעות כסף שהורכבו עד אז מכמעט מאה אחוזי כסף, ומטביעים אותם כמטבעות חדשים שאחוז הכסף שבהם היה קטן יותר. הרומאים לא הצליחו להתגבר לבסוף על האינפלציה, ובעוד בתקופת נירון קיסר המטבע המקומי הכיל יותר מ-90% כסף – כמאתיים שנה לאחר מכן כמעט ולא נותר כסף אמיתי במטבעות.
גם בתקופת הביניים, נרשמה אינפלציה במדינה חשובה בעולם: מצרים. המצרים נאלצו להתמודד אז עם טוב לבו של מלך מאלי מאנסה מוסא שחלף בקהיר בדרכו למכה ובצעד של רצון טוב כמעט ומוטט את הכלכלה המצרית לאחר שהעניק לאזרחים במקום זהב כה רב עד שערכו פחת מאוד.
בראי ההיסטוריה, אילו תקופות מועדות במיוחד ליצירת אינפלציה?
לרוב אלו משברים בינלאומיים, כדוגמת מלחמות או מגפות, שגורמים לפגיעה כלכלית שמובילה בתורה לאינפלציה. כך, לדוגמה, לאחר מגפת הדבר השחור נוצרה אינפלציה קשה. מציאות דומה פגעה בארה"ב לאחר מלחמת העצמאות ומלחמת האזרחים.
לסיום, מהי מציאות כלכלית בריאה עבור כל מדינה באשר היא?
יציבות מחירים היא שם הקוד לכלכלה בריאה ונכונה. במסגרת היציבות הזו, אין שינוי או שיש שינוי זעיר ברמת המחירים מתקופה לתקופה. ממשלות ברחבי העולם מנסות להגיע למצב הזה בכל כוחן.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>