זה כבר לא רק מגוחך: הפרוגרסיבים מסוכנים לשלום הציבור

הוויכוח עם הפרוגרסיבים, אם היה כזה, תם – הם אינם ברי שיח. ההתנהלות של נציגיהם בבית הספר בהרצליה מלמדת, שכלום לא יעצור את המטורללים בדרכם עד שישחיתו לגמרי את ילדי ישראל. ההתמודדות מולם כבר לא נמצאת במרחב של שיח הגיוני בין בני אדם, אלא במחוזות הטירוף המוחלט. הציבור השפוי חייב להבין את חומרת המצב, להילחם בכל הכוח כדי שנוכל לנהל כאן חיים תקינים ולשמור על בריאות נפשנו.

לטובת מי שעדיין לא מכיר את הסיפור המזעזע האחרון, להלן הפרטים: הנהלת בית הספר בהרצליה שלחה מכתב להורי התלמידים, בו עודכנו כי בבית הספר ישנו תלמיד בן 7 המבקש לשנות את המגדר שלו ולהיחשב כבת; על כן בכוונת בית הספר להיערך בהתאם על מנת שהתלמידים ילוו ויכילו את התהליך של חברם באופן מיטבי.

"כחלק מתהליך ארוך אשר מתקיים בשנה האחרונה עם תלמיד מהכיתה", נכתב בהודעה להורים, "בשיתוף גורמים מקצועיים, הוא ומשפחתו החליטו לשתף אתכם בשינוי המגדרי אותו הוא עובר. הוריו וצוות רחב מבית הספר יגיעו לכיתה ויספרו את סיפורו האישי, באמצעות הקראת סיפור תואם גיל, המתאר את סיפורה של ילדה שנולדה כבן, בדומה לתלמיד הכיתה שמעתה יזוהה כבת".

בית הספר הנחה את ההורים שלא לדון עם ילדיהם בנושא, עד אשר ישוחחו עמם אנשי מקצוע בשיתוף פעולה מלא עם מפקח בית הספר והשירות הפסיכולוגי החינוכי.

עוד נכתב כי "בית הספר מקבל כל תלמיד באשר הוא, ואנו רואים בתהליך זה הזדמנות ללמידה חברתית ערכית. קבלתם של ילדים אלה כילדים נורמטיביים לכל דבר היא קריטית לדימוי האישי שלהם, לביטחונם ולרווחה שלהם, הן הנפשית והן החברתית".

אתם מבינים את גודל הטרלול? מדובר בילד שלא מספיק בוגר אפילו בשביל לחצות כביש ללא ליווי מבוגר, אך לפי ההיגיון המעוות של הפרוגרסיבים הוא מספיק מבוגר, בוגר ואחראי כדי לקבל החלטה הרת גורל שעלולה לגרום לו נזק בלתי הפיך לכל החיים. המקום המיועד לאנשים שמאפשרים לעוול ועיוות כזה לקרות הוא במחלקה סגורה בבית חולים לחולי נפש או מאחורי סורגי בית המאסר.

מזעזע שתחת סיסמאות של קדמה, נאורות וערכים, אנשים מעודדים ומקדמים שינוי הרסני שכזה מבלי להביט אחורה וללמוד מהעבר. במדינת ישראל כבר העבירו ילדים במעבדות ניסוי אכזריות, שצרבו בהם צלקות קשות שלא הגלידו כל חייהם. היה זה בראשית עידן הקיבוצים; המתקדמים והנאורים דאז סברו שהכי נכון לילדי הקיבוצים הרכים שלא לגדול במסגרת המשפחתית, אלא בבתי ילדים – במרחק בטוח מהשפעתם המזיקה של ההורים. כך גדלו דורות של ילדים, ובמשך שנים איש לא פצה את פיו נגד השיטה האכזרית שניתקה את הקשר הטבעי והנצרך של ילד להוריו ושל הורים לילדם. רק אחרי שהקיבוצים קלטו את הטעות ונפרדו מהרעיון הנואל הזה, נמתחה הביקורת, בעיקר על ידי חלק מבוגרי השיטה שחשו נפגעים. חלקם אף כינו את עצמם בכינוי בעל הקונוטציות הקשות "שורדי קיבוץ". הורים רבים סיפרו כי חשו תסכול רב מהניתוק הכפוי מילדיהם, ובספרים שנכתבו בנושא סופר על כעסים של נשים על אימהותיהן ששלחו אותן ללינה בבתי ילדים ותוארו תחושות של נטישה וחוסר אונים שחשו בגללה.

בשנים האחרונות אנחנו עדים שוב לקמפיין דורסני שמבקש להרוס את המבנה הטבעי והנכון של אישיות האדם ואת המבנה המשפחתי הרצוי להתפתחותו הבריאה. זאת לטובת ניסוי אכזרי שיוביל ליצירת מציאות בה יגדלו ילדים בבלבול וחוסר יציבות נפשית, ויגבה מחיר יקר מאזרחים שיהפכו ל"שורדי פרוגרסיבים" אומללים. על מנת למנוע את האסון הזה, חובה לפעול בכל הכוח על מנת לדחוק את רגליהם של הפרוגרסיבים מכל עמדת השפעה שעלולה להזיק לעתיד הילדים והחברה בישראל.