איה קרמרמן
איה קרמרמן: אם נתנהג כמו שהתורה מורה לנו, לא נצטרך קמפיינים
איזה אושר לשמוע את זה. זה אומר שלא התנתקו כל נקודות החיבור, על אף הכיסויים הרבים שמכסים אותן. בעיני זו גם התעוררות נקודת האמת שלנו
- איה קרמרמן / בשבע
- פורסם י"א תמוז התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
מה שהעסיק את יושבי ארץ הקודש היה קמפיין טהרת המשפחה שהציף את שלטי החוצות והרשתות החברתיות. לאלה שאינם מעודכנים - ידועניות שאינן שומרות תורה ומצוות קיבלו שכר עבור שיתוף ספונטני של חוויית המקווה שלהן.
בכל מאודי ניסיתי להתעלם מהקמפיין הזה. אבל קיבלתי מיילים והודעות שביקשו לשמוע את דעתי, והבנתי שאין מנוס. טבלתי עיניי בקמפיין וגיליתי שרץ בידי. למה?
להישאר מאחורי הפרוכת
לא חשבתי שאי פעם צמד המילים "טהרת המשפחה" יופיע בטור שלי. לאורך השנים בחרתי שלא לגעת בנושא הקדוש. לא כי זה נושא שולי וחסר חשיבות, ובוודאי לא כי זה נושא שצריך להתבייש בו. בעיניי טהרת המשפחה היא קודש קודשים. זה מה שקורה בפנימיות של הזוגיות, ויותר מכך, בפנימיות של היהדות. זה בדיוק מה שמוצנע מאחורי הפרוכת. זה הייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה האמיתי של העולם שלנו. כל דיבור קבל עם, עיתון ואינסטגרם מחלל את הקדושה, משיל את האינטימיות ומסיר את העדינות שבה השיח על הנושא צריך להתקיים.
למרות כל אלו פשפשתי בקרן זווית עם משקפי הכף־זכות ומצאתי שלושה איתותי השכמה שהתבהרו בעקבות הקמפיין:
תתעוררו 1 - הלוואי שמישהו במשרד הדתות יתעורר ויבין שאנחנו בשנות שדרוג חוויית המשתמשת. מגיע לנו, הנשים, הן שומרות התורה והמצוות והן השומרות חלקית, לטבול במקומות ראויים. לקבל את השירות הנעים ביותר, על ידי בלניות מסבירות פנים, חינניות ובעלות רגישות להבין מי עומדת מולן. לא יעלה על הדעת שבכל העולם מקימים "מקוואות ספא" ובארץ הקודש נשים ממשיכות לקבל מגבת בלויה, פליטת בריכת בית מלון באילת מהאייטיז, והיגיינת חדר טבילה מהסבנטיז. ההתנהלות של משרד הדתות לאורך השנים מבהירה חד־משמעית את חשיבות המצווה היקרה של טהרת המשפחה בעיניהם. מבחינתם אנחנו קהל שבוי גם ככה. נתמודד עם מה שיש.
אני מתארת לעצמי שהרצון לשנות את המציאות העגומה, לפתור תלונות אמיתיות של נשים ולפתוח צוהר לקהל שמבקש יותר, היה מטרת הקמפיין הזה. מצער אותי שהניסיון להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט הזה התפקשש בדרך. אני לא יודעת אם הקמפיין קירב נשים למצווה, אבל אם זה העיר משהו אצל אוחזי המושכות הרדומים על המשמרת - דיינו.
תתעוררו 2 - הרשתות החברתיות הן המציאות החדשה. מדובר ביקום מקביל ליקום הפיזי, עם חוקים משלו ודרכים משלו להתנהל. בכוכבית אעיר שמוסריות, מכובדות וכבוד הם לא חלק מחוקי היסוד. האמת היא שאף אחד מאיתנו כבר לא מספיק מטומטם לחשוב שכשמישהו שם מעלה תמונה היא משקפת מציאות אמיתית. בכניסתנו לרשתות אנחנו מודעים לכך שאנחנו נכנסים לעולם שחציו אמת, רובו פילטר. אנחנו יודעות שישנה סבירות גבוהה שהאישה העטופה בגלאם ומחייכת אלי מהמסך, קמה בבוקר בלוק של פנקייק ששכחו להפוך אותו. סביר להניח שהיא התעצבנה בדיוק כמונו על השביתה, על הלחות ועל מחירי הדלק. היא אנושית כמונו בדיוק. אולי עם נתוני פתיחה טובים יותר. אנחנו גם מודעים לכך שהיא התאפרה ועשתה פן והעמידה את עצמה בפוזה הכי "ככה קמתי בבוקר, נטולת מאמץ, תקנאו" שהיתה מסוגלת לשנס. מעל הכול, אנחנו מודעים לכך שהתמונה עברה ריטוש או שימוש בפילטר. ולמרות כל הידע הזה - אנחנו קונים את מה שהיא מוכרת. אנחנו מאמינים לה שזו אמת. די.
אולי בעקבות הקמפיין הזה נפקח את עינינו. אולי אם בארזי הקדושה נפלה שלהבת, נבין שלכל אחד שמעלה משהו ברשתות יש אג'נדה. לכל אדם שמעלה תמונה יש אינטרס, נקודה. יש כאלו שזקוקים לבוסט של תשומת לב. יש כאלו שעוברים יום זוועות וצריכים את טיפשות ההמונים שיגידו להם כמה הם מוצלחים. ויש כאלו שמנסים לסגור קופה - אלה רוב המשתמשים. לחלק זה מצליח יותר, לאחרים פחות. השאר הם אנשים תמימים שחושבים שמישהו באמת רוצה לשתף את כולנו בחיים שלו ללא תמורה. אז לא. תתעוררו. הרשתות הפכו לשלטי החוצות המרכזיים, זו לא רשת שיתופית על החיים האמיתיים. בחיים האמיתיים אף ידוענית שמחשיבה את עצמה לא הייתה מכניסה אותנו לחדר המיטות שלה. בחיים האמיתיים מבינים שלשמור טהרה זה לא כמו להדליק נרות שבת. זה לא אקט רגעי שאני יכולה לעשות עליו וי ברובריקת הקדושה, להעלות תמונה, לקבל לייקים של "איזה צדיקה את, צרחות" וללכת רגע אחרי להשקה עם בגד מינימליסטי. לא. בחיים האמיתיים טהרת המשפחה היא חלק מהכלים היהודיים של שמירה על הזוגיות. היא לא מנותקת משמירת העיניים, מצניעות, מהרצון להתקדש אחד לשני ולהרחיק את עצמי משאר הגברים בעולם. זו חבילה אחת, לא תמיד קלה, לא תמיד פשוטה, אבל תמיד בצנעה ובקדושה.
נקודת האמת התעוררה
תתעוררו 3 - מה שהכי שימח אותי השבוע היה לגלות שללא כוונה, התעוררה לה נקודת אמת. אנשים שמגדירים את עצמם כלא שומרי מצוות אמרו: "עד כאן. מצוות אל תמסחרו. יש דברים שצריכים להישאר טהורים". בנקודת האמת שלהם, החיבור בין מסחור ובין מצוות מקלקל להם את חלקת האלוקים האחרונה שנותרה פה, גם אם היא רחוקה מהם.
איזה אושר לשמוע את זה. זה אומר שלא התנתקו כל נקודות החיבור, על אף הכיסויים הרבים שמכסים אותן. בעיני זו גם התעוררות נקודת האמת שלנו. נקודת הכישלון שלנו. יש לנו המוצר הטוב ביותר, הרוחני ביותר, עם ארגז הכלים המשובח ביותר. הוא מוליך אותנו בדרך הישר להיות אדם טוב, חבר טוב, בן זוג טוב, הורה טוב. אומנם אנחנו לא מקבלים ארבעים אלף כדי לפרסם אותו, אבל כולנו הפרזנטורים שלו. אין ספק שקל יותר להיכנס לאולפן ליום צילום אחד, לגרוף קופה ולהלל את הוגה השיטה. כולנו יודעים כמה קשה לקום בבוקר ולדעת שכל מעשיך בספר נכתבים, לדעת שהעין שרואה והאוזן ששומעת לא נמצאות רק בשמיים. הן פה, ברשתות החברתיות, בכנסת, ברחוב ובמקוואות. בנקודת האמת, האמת היא פשוטה וקשה. אם נתנהג כמו שהתורה מורה לנו, לא נצטרך קמפיינים.
הטור פורסם בעיתון "בשבע".