שבת
בן יחיד חשוך מרפא – בזכות איזה מעשה של הוריו זכה לתחיית המתים?
"בכאב רב נסענו אל החפץ חיים, וסיפרנו לו על הילד ועל מחלתו. נאנח החפץ חיים ואמר 'וכי מחיה מתים אנכי כי באתם אלי?', אך נכדו של החפץ חיים שעמד לצדו נזדעק אליו באמרו 'הלא בן יחיד הוא להם, שנולד אחר שנים רבות, וכי אפשר לשלחם ריקם?!'"
- שולי שמואלי
- ט"ו תמוז התשפ"ב
(צילום: shutterstock)
בזוהר הקדוש מובא כי מי שמקדים את קבלת השבת ומקבל תוספת שבת, מוסיפין לו על הנשמה היתרה שכל איש בישראל זוכה לה בשבת. "כָל הַמּוֹסִיף – מוֹסִיפִין לֵיהּ נֶפֶשׁ יְתֵירָה בְּשַׁבָּת, וְכָל הַגּוֹרֵעַ – גּוֹרְעִין לֵיהּ הַהִיא נֶפֶשׁ יְתֵירָה חַס וְשָׁלוֹם" (הזוהר, דף פה).
כשאדם מקדים לקבל את השבת הוא מראה בכך את חיבתו לשבת, ולמעשה גם מעניק בכך כבוד לשבת. תארו לעצמכם שהוזמן לביתכם אחד מגדולי ישראל, והנה כשהוא נמצא כבר בפתח הבית הוא רואה את כל בני המשפחה מתרוצצים בלחץ וממשיכים לארגן את הבית. עוד טאטוא אחרון, ולא לשכוח לפרוס מפה על השולחן, וגם לסרק את הילדה ולשים פפיון נחמד. לא כל כך מתאים... מן הסתם התסריט הראוי הוא לראות את בני הבית יושבים בסלון בנחת ובצפייה, ממתינים לאורח החשוב, ומקבלים את פניו בחיוך ובשלווה.
כך גם אנו אמורים לקבל את שבת המלכה.
קבלת תוספת שבת מראה את שמחתנו בשבת, וכן מעניקה כבוד לשבת, שכן יוצאים ומקדימים לקראתה, ממש כמו כלפי אורחת חשובה.
ה'חפץ חיים' כותב בחיבורו "משנה ברורה" (על שולחן ערוך אורח חיים, סימן רנ"ו): "נכון מאד שימצאו אנשים המתנדבים בעם לילך ולזרז בכל רחובות קריה על סגירת החנויות והדלקת הנרות. וכעת נמצא כן בכמה עיירות גדולות חבורות קדושות המיוסדות על השגחת השבת, ואשרי חלקם כי הם מזכים את ישראל לאביהם שבשמים, ויזכו עבור זה המתחזקים תמיד במצוה זו לבנים גדולי ישראל".
הרב שמחה קפלן זצ"ל, רבה של העיר צפת, סיפר שבועיים לפני פטירתו על אירוע מיוחד שהתרחש בימי צעירותו, כאשר למד בישיבת מיר, והתגורר אצל זוג שלהם היה בן אחד ויחיד, שנולד לאחר שנים רבות מנישואיהם: "באחד מערבי השבתות, בבוקרו של יום, ראיתי שבעל הבית מכין עצמו לצאת לדרך אל היריד, ובעלת הבית עומדת ומזהירתו שוב ושוב - 'זכור נא, ערב שבת היום. חזור הנה בשעה מוקדמת בעוד היום גדול'. כשחזרתי מהישיבה ראיתי שבעלת הבית נסערת, והיא עומדת ליד החלון וממתינה בכיליון עיניים שבעלה שיחזור לביתו. תמהתי על דאגתה הרבה, כי נותרו עוד שעות רבות עד כניסת השבת.
"כאשר שאלתי אותה על כך, היא השיבה: "בננו, זה היחיד, נולד לנו שנים רבות אחר נישואינו, ולאחר זמן מה נתגלה שלרך הנולד יש מום בליבו, וספק רב האם אפשר לטפל ולרפא מום זה. באותה העת דרנו ב'קראקא', ופנינו לרופא הגדול ביותר בקראקא שיבדוק את בנינו. הרופא המליץ לנו לנסוע מיד לווילנא הרחוקה, כי שם יש רופא יחיד המומחה ברפואת הלב. מיד החשנו פעמינו לאותו רופא. אך לדאבוננו הרב גם הוא אמר שאין כל דרך לרפאות את הילד, ואף אם ייתן לו איזו רפואה, היא לא תועיל הרבה, ותוכל בסך הכול להאריך את ימיו בעוד חודשיים.
בכאב רב נסענו אל החפץ חיים זצ"ל, וסיפרנו לו על הילד ועל מחלתו. נאנח החפץ חיים ואמר 'וכי מחיה מתים אנכי כי באתם אלי?', אך נכדו של החפץ חיים שעמד לצדו נזדעק אליו באמרו 'הלא בן יחיד הוא להם, שנולד אחר שנים רבות, וכי אפשר לשלחם ריקם?!'.
נענה החפץ חיים, ואמר 'קבלו עליכם כחוק ולא יעבור להקדים לקבל את השבת בעוד היום גדול, ותראו ישועות גדולות'. ענינו שנינו יחדיו 'נעשה ונשמע', ואכן כעבור רגעים אחדים כבר ראו שינוי לטובה במצב התינוק, וכשהגענו אל ביתנו הבריא לגמרי. הלכנו לבית הרופא ד'קראקא' להראות לו את דבר הנס אשר פעל בקבלת תוספת שבת, ומיד הוציא הרופא מעות מכיסו ואמר לנו 'הנה לכם הוצאות הדרך. סעו נא לווילנא להראות את התינוק לאותו רופא מומחה שהייתם אצלו, שיראה את נפלאות השם'. אכן הגענו אליו, וכאשר ראה הרופא מווילנא את התינוק זעק ואמר 'אין זה התינוק שהיה אצלי, כי המום היה חשוך כל מרפא'", סיימה בעלת הבית את סיפורה. "כעת המבין אתה מדוע לא אמצא מרגוע עד שאראה את בעל הבית יושב בבית, ומקבל פני שבת בזמן מוקדם?", אמרה בדאגה".
הרב זמיר כהן מספר על התחזקות מיוחדת בכדי לזכות לילדים מאת האר"י הקדוש. צפו:
קראו גם:
כל מה שרציתם לדעת על תוספת שבת
הם התפללו והתחננו, ואז גילו את הסוד בכתביו של האר"י הקדוש
פתיחת השערים: "אני מחכה 12 שנים! מה עשית? את חייבת לגלות לי!", פרצה בבכי