ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות - הוכחה להתקדמותנו אל אחרית הימים

מרוץ הדרמות שמספקת הזירה הבינלאומית, עשוי לסחרר כל בן אנוש העוקב אחר ההתפתחויות. מלחמת רוסיה – אוקראינה מסרבת לרדת מסדר היום, והופכת להיות איום לא רק כ'חרב' אלא גם כ'רעב', מהפך פוליטי בבריטניה, וכמובן גם בישראל, כל זאת לצד הקורונה שאיננה נוטשת, בעיות כלכליות ההולכות ומחמירות בארץ ובעולם, אירן מחציפה פנים מול ויתורי וחיזורי המעצמה הגדולה, והנשיא המבקר בארץ שעוד יספק לנו כותרות.

החפץ חיים כבר הבהיר בשעתו, כי הקצב המואץ של ההתפתחויות הבינלאומיות כפי שהיה בימיו, ולא התקרב לזה שבימינו, מעיד על התקדמותנו אל אחרית הימים. הקדוש ברוך הוא מאיץ תהליכים כדי לסיים את מלאכת המחשבת שתביא את העולם לאכזבה מכל האלילים ולהכרה בא-ל אחד. ואכן, מאז ועד היום קרסו אלילים רבים נוספים. הסוציאליזם והקומוניזם שבישרו צדק לעולם וכבשו את לב רבים, אכזבו ואף התמוססו. הקפיטליזם אף הוא לא מביא איזון וצדק - אם כי גם בלעדיו אי אפשר. אליל הדמוקרטיה והצדק החברתי כמו גם ההומניזם שהעולם סגד לו מזה כמה עשורים - מתנפצים מול האלימות המנצלת לרעה את הפתיחות והשויון. הזכות לדעת וחופש הביטוי שהיו אליל בתקופה האחרונה – הופכים להיות כלי שרת למגמות פוליטיות ואינטרסנטיות, בקיצור קריסת מערכות של כל האידיאלים והאלילים המודרניים.

ניפוץ האלילים והרגשת חוסר האונים מול בעיות עולמיות ומקומיות - הינם תהליכים לקראת הסוף, וחלק מתפקידן אמורות להביא אותנו להרגשה ש'אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים' ויחד עם מרכיבים נוספים בפאזל האלוקי עשויה כל האנדרלמוסיה העולמית - להביא אל העולם המתוקן של אמונה בא-ל אחד, ולעתיד של שלום וצדק בימות המשיח והגאולה השלמה.

השבר והחזון

שבת זו בה נקרא את פרשת פנחס, הינה גם צום שבעה עשר בתמוז הנדחה למחר. היום י"ז בתמוז מזכיר לנו את הגלות ואת האבל, ומאידך 'פנחס' – לדעת האומרים שהוא אליהו הנביא – ועתיד להיות מבשר הגאולה - מזכיר לנו את הצד של התקוה, ואת חזון העתיד. במובן מסויים מופיע בשילוב של התאריך עם הפרשה - שורש הגלות עם בשורת הגאולה.

ביום י"ז בתמוז שבר משה את הלוחות בעקבות חטא העגל, החטא ההיסטורי ששינה את מצב האומה ומצב האנושות, כאשר מיד לאחר מתן תורה בו נתקנה האנושות מהחטא הקדמון של אדם הראשון, נפלו שוב ממדרגתם. על כך נאמר הפסוק 'אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם' – באשר הייתם אמורים להחשב כמלאכים ולהיות בני אלמות, אולם לאחר שחטאתם 'אכן כאדם תמותון'. בי"ז בתמוז הובקעה חומת ירושלים והתחיל חורבנה בפועל. במאורעות אלו התחילה דרכו הארוכה של עם ישראל, דרך הניסיונות וההתמודדויות, גלויות ושמדות, עליות ונפילות – דרך שאנו מצפים לסיומה הטוב בבשורה שיבשר אליהו על בא הגאולה.

שבט איכפת לי

באותם ימים קריטיים שלאחר חטא העגל הצילו את המצב בני שבט לוי שבצעו את גזר דינם של עובדי העגל, ללא התחשבות בקירבה משפחתית או בכל שיקול אחר, הם שימשו כאן כחיילים נאמנים המקנאים את קנאת המלך. על כך נאמר בפרשת וזאת הברכה בברכת משה הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּו לֹא רְאִיתִיו וְאֶת־אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת־ בָּנָיו לֹא יָדָע כִּי שָֽׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִֽיתְךָ יִנְצֹֽרוּ (דברים פרק לג פסוק ט). בכך שיככו את חמת ה' והעונש על חטא העגל רוכך בעזרת תפילותיו של משה.

במקביל, בפרשה הקודמת מופיע שוב פנחס נציג שבט לוי - ושם קץ לבזיון ולחילול ה' שבפריצות המתחוללת לעיני כל העם, הוא מסכן את עצמו ובכך משיב את חמת ה' כאמור בפרשתנו: פִּֽינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת־חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת־קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא־כִלִּיתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִֽי.

הוה אומר: שבט לוי משמש כמשמר המלך העומד בפרץ כנגד מרידות ופריצות גדר, והוא נראה במבט ראשון כמייצג את הקנאות והקיצוניות, אולם דוקא הוא זה שזוכה להיות מציל האומה ובעקבות כך גם איש השלום ומבשר הגאולה. 'לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת־בְּרִיתִי שָׁלֽוֹם'. פנחס זוכה להיות מבשר הגאולה, מכיון שמעשיו נובעים מאהבת העם ואהבת השם, השלום באישיותו בין הלוחם הקנאי לאיש הבשורה הוא הסמל לשלמות ולתיקון.

לא תמיד 'הכלת השני' נובעת מסובלנות אמיתית, פעמים רבות היא נובעת מחוסר איכפתיות, אם על מצב הזולת אם על מצב האומה. אדישות לזולת מאפשרת ביתר שאת קבלה של עוולות וקלקולים.

מה שעלינו ללמוד מפנחס ומשבט לוי בהתאמה לכלים המתאימים לתקופתנו זו האיכפתיות!

כל יהודי שאיכפת לו צריך להיות שותף למערכות על נפש העם בכל מיפגש ובכל הזדמנות בדרכי נועם ובאהבה, ומי שאינו יכול לעשות זאת בעצמו צריך לסייע לאחרים הפועלים. ויחד עם זאת למחות בעוז נגד מכשולים ומזיקים ולצאת נגדם במלחמת חורמה, להצלת האומה – היחיד והרבים.

וכיתתו חרבותם למקלדות

כיום גם מלחמות מתנהלות דרך הסייבר, וגם מלחמת תיקון העולם מוצאת את כלי הנשק שלה בשימוש בתקשורת הממוחשבת והויזואלית – המחליפה את הרומח ואת החנית. ארגוני קירוב וגם יחידים בעלי יכולת, מנצלים את הכלים הללו שכשם שסכנתם רבה כך יכולת השפעתם לטובה רבת עוצמה, והם מהוים כלי יעיל הן בהפצת האמת והן ביצירת דעת קהל.

גם האוירה התרבותית המעודדת הידברות ופתיחות מזמנת לחלק מאיתנו הזדמנויות נוספות להשפיע, רבים בשדרות העם מצפים לחברותות ולבני שיח תורניים, רבים מגיבים בחיוב לכל הארת פנים ופתיחת הלב. על כל יהודי מוטלת החובה לצפות לישועה ולגאולה, גם ציפיה בעלמא היא מעלה אולם נוכל יותר להתחבר לציפיה זו כשנהיה שותפים לתהליכים המביאים לתיקון עולם במלכות ה', כשנצטרף גם אנחנו למערכה על נפש האומה – כל אחד בכלים העומדים לרשותו.