זו לא טראומה, אין מילה כזאת בעברית. זה ניסיון

לעיתים איננו מייחסים מספיק חשיבות למילים שיוצאות מפינו, אך חשוב לזכור שהטרמינולוגיה משמעותית כל כך עבורנו כיוון שהיא משפיעה על הרגשתנו.

קחו לדוגמא את המילה "טראומה".

טראומה היא מילה לועזית. אין מילה כזאת בעברית. ולא סתם.

כתוב שאברהם אבינו עבר עשרה ניסיונות, לא עשר טראומות. כיוון שטראומה היא מילה שמורידה אותנו. ניסיון, לעומת זאת, הוא ה"מקבילה" של המילה טראומה - אך הוא מרים אותנו. כידוע, ניסיון מלשון "נס להתנוסס" - כל ניסיון בא להצמיח אותנו, למנף ולהגביה אותנו למקום הרבה יותר גבוה רוחנית, מהמקום הקודם שהיינו בו.

מטרתנו היא לא "לזרום עם החיים", אלא לצמוח מהם, ולעיתים דווקא דרך האתגרים אנו מגיעים למחוזות שאילולי אותם קשיים לא היינו מגיעים אליהם.

זאת המטרה ביהדות - אם עוברים קשיים, חלילה שלא ניפול מהם, אלא הפוך, נחשוב איך נצמח מהם.

כשאמא שלי עברה את המחלה הידועה, התקופה לא היתה פשוטה בכלל, במיוחד כשגילו לה את הבשורה המרה חצי שנה לאחר שאחותה הקרובה, דודה שלי, נפטרה מהמחלה (ברשותכם, נקדיש טור זה לעילוי נשמת דודתי האהובה - דגנית בת דינה).

בזמנים כאלה הרבה שאלות קשות מתעוררות מחד, ומאידך, בקצה השני של הסקלה, יש תחושת הערכה והודיה רבה על כל הטוב הלא מובן מאליו, שה' מעניק לנו, ביום יום.

מרוב עשייה וטרדות השגרה, יש פחות זמן לעצור ולהודות על המשפחה, על הבית, על הבעל, על הילדים ובכלל על זה שהתעוררנו בבוקר. וכמו הסטיקר הידוע: "התעוררת בבוקר? כל השאר זה בונוס".

בזמנים כאלה (שלא יהיו, ורק בזמנים ובבשורות טובות!), הקשרים במשפחה מתהדקים הרבה יותר, וכולנו התגייסנו בתפילות, באמונה ובכוח לעבר מטרה אחת: בריאותה של אמי מורתי.

אני זוכרת רגע אחד משמעותי מאוד מהתקופה ההיא. כמה ימים לאחר שגילו לאמי מורתי את המחלה, היא שאלה אותי: "מורני, אני לא מבינה, שלוש שבתות שמרתי ברצף, ואיך ה' עשה לי את זה? הרי השבת אמורה לשמור על האדם, לא?".

מה אפשר לומר? אין מה להשיב, אלא להבין שנסתרות דרכי ה', ולהתחזק: באמונה, באחדות, בביטחון בה', בתפילה ובתקווה לניסים גלויים.

הרי מה זה בשביל ה', מלך העולם, לרפא חולים?

לאחר תקופה, כששוחחנו על שאלתה, היא חזרה אלי עם תשובה מרטיטה.

לאחר הניתוח, בחדר ההתאוששות, שכבה לידה אישה שעברה ניתוח מורכב להוצאת הגידול. כשאותה אישה שאלה את אמי "כיצד גילית את המחלה?", היא הצטמררה לשמוע שהתסמינים, שבדרך כלל מגיעים מאוחר יותר, הקדימו בהרבה. בזכות אותם תסמינים שהופיעו הרבה קודם לכן, היא גילתה את הגידול בזמן, עוד לפני שהתפתחו גרורות ומרעין בישין אחרים.

מדהים! אימי סיפרה לי בהפתעה גמורה, שבעצם זה לא שבגלל השבת היא קיבלה את הניסיון המטורף, אלא בזכות השבת היא גילתה את הגידול בזמן וניתחו אותה, וכעת היא בריאה, ב"ה! אמנם היא היתה צריכה לעבור עוד כמה טיפולים, אך ב"ה לא נשקפה סכנה ממשית לחייה, בזכות הטיימינג של התסמינים המוקדמים.

והמדהים עוד יותר - שהיא גילתה את התשובה, אחרי שהיא התבוננה ושמה לב שהשבת היא מקור הברכה.

וכמו שאמרנו, ניסיון מרים אותך, לראות דברים שלא ראית קודם.