עד היום הייתי הססן – איך אצליח לקבל החלטות?

לכתבה הקודמת: בעיית האפשרויות הבלתי מוגבלות

אנשים רבים שואלים לעיתים, האם ביכולתו של אדם הססן – להפוך לאדם שיודע לקבל החלטות נכונות. אולם לאמיתו של דבר, זו אינה השאלה הנכונה: השאלה החשובה יותר הינה, האם ניתן להקל על המצוקה שבקבלת החלטות, בלי תלות בתוצאה הסופית שלהן. ובמילים אחרות: האם ניתן לשנות את דפוסי ההתנהגות, ולקבל החלטות מבלי חשש או סבל?

בשורות הבאות, ננסה להעניק מספר כלים שיסייעו בכך.

ראשית, בכדי להקל על תהליך קבלת ההחלטות, מומלץ לנסות לשים את הדגש על הערכים העומדים מאחורי ההחלטה הנוכחית, ולא דווקא על הביטוי המעשי שלהם.

לדוגמה: אם אנו מתלבטים האם לשנות את הרגלי האכילה שלנו, כך שיהיו בריאים יותר – מומלץ להתמקד בעיקר בערך שעומד מאחורי ההתלבטות הזו, כלומר: ברצון להיות אחראיים יותר. כמו כן: במידה ואנו מתלבטים, למשל, האם לסייע לאחד מילדינו לקנות דירה משל עצמו – ננסה להתמקד בערך שעומד מאחורי ההתלבטות הזו: הרצון להיות משפחתיים יותר, וכן הלאה.

כאשר נעשה זאת, התוצאה של ההחלטה שנקבל – תהיה הרבה פחות משמעותית מאשר הערך אותו הבאנו לידי ביטוי, מה שיוריד באופן טבעי את מפלס החרדה. כאשר נציב במרכז את הערך בשמו אנו מבקשים לפעול, אנו גם נזדהה יותר עם ההחלטה שנקבל, ונהיה שלמים איתה.

לדוגמה: אם אנו רוצים להחליט לשנות את הרגלי האכילה המשפחתיים, בשם האחריות – הרי שאנו נתמקד בערך הזה, ופחות בצדדים המעשיים של ההחלטה. גם אם יתברר בסופו של דבר שההחלטה לא עמדה במבחן המציאות, עדיין, זו לא היתה החלטה שגויה, משום שהיא הביאה לידי ביטוי ערך נכון שאנו ממשיכים לעמוד מאחוריו. אנו גם נוכל להיות שלמים עם ההחלטה הזו, וליישם אותה במידה רבה יותר של הצלחה – כאשר נציב מול עינינו את הערך בשמו אנו פועלים.

שנית, בכדי להקל עלינו את ההחלטה ולהוריד את מפלס החרדה, מומלץ להחליט מראש שאנו לא בוחנים את צדקת ההחלטה הזו שוב ושוב בכל פעם מחדש. ברגע בו נפל הפור וההחלטה התקבלה – אנו מתמידים בה, ובוחנים אותה שנית רק בחלוף תקופה עליה נחליט מראש. כך, נמנע מעצמנו חיים גדושי ספקות, ונהיה שלמים עם ההחלטה שקיבלנו.

ועוד נקודה חשובה: כשאנו מוצאים את עצמנו מתקשים לקבל החלטה, ננסה לשאול את עצמנו: מה הרווח שאנו מרוויחים מחוסר ההחלטה? ומה המחיר שאנו משלמים בתמורה לרווח הזה? בדרך כלל יתברר, שאנו נמנעים מלקבל החלטה – משום שיש לנו רווח מסוים מעצם ההימנעות מקבלת ההחלטה הזו, אולם במקביל, בדרך כלל גם יתברר שהמחיר שאנו משלמים על הרווח הזה – גבוה מאד.

לדוגמה: אדם נמנע מלקבל החלטה בדבר שידוך העומד על הפרק. אם הוא ישאל את עצמו בכנות מה הרווח שהוא מרוויח כתוצאה מחוסר ההחלטה – הוא יגלה כי ישנם מספר רווחים: ראשית, הוא מרוויח להישאר תחת כנפיהם המגוננות של ההורים; שנית, הוא אינו צריך להתחכך באופן יומיומי בנוכחותו של אדם נוסף בחייו; שלישית, הוא אינו מסתכן בדחיה; וכן הלאה.

אולם אם אותו אדם יבדוק מה המחיר שהוא משלם בתמורה לרווח הזה, הוא יגלה שהמחיר יקר מאד. הוא מפסיד את ההזדמנות לזוגיות משגשגת, הוא דוחה את ההזדמנות להקים בית בישראל, וכן הלאה. כאשר שני הצדדים יוצבו זה מול זה: הרווח – מול המחיר, יהיה לאדם הרבה יותר קל להתגבר על הקושי ולקבל את ההחלטה שתקדם אותו ותשרת אותו נאמנה.

אנו ראויים להצליח!

כמו כן, עלינו לשים לב לכך, שלעיתים, ברובד עמוק יותר, הסיבה לקושי שלנו לקבל החלטה – נובעת מחוסר הערכה עצמית. אנשים שאינם תופסים את עצמם כמי שביכולתם להצליח וכמי שמגיע להם להצליח, רואים בכל החלטה מתכון בטוח לכישלון, ומשום כך הם מעדיפים לדחות אותה שוב ושוב.

לאנשים הסובלים מחוסר הערכה עצמית, הרבה יותר נוח לדחות את ההתקדמות האישית שלהם, להימנע מלקחת אחריות על חייהם, לפרנס את עצמם או למצוא זוגיות מיטיבה, ואפילו לתפקד בצורה תקינה – מאשר לחוות את הכשלון, שעל פי תפיסתם הינו התוצאה ההכרחית של כל אלו. הם כל כך משוכנעים בכך שהם אינם טובים מספיק, ולא מגיע להם להצליח – עד שהם מסתירים את היכולות שלהם לא רק מאחרים, אלא גם מעצמם.

אנשים אלו, לעיתים, ידחו החלטות משמעותיות בחיים, משום שההססנות מאפשרת להמשיך לדרוך במקום – מבלי להיכשל.

אולם כאן חשוב לזכור, כי ההכנעה – הינה אמנם תכונה נפלאה, אולם מצד שני, האדם צריך להאמין ולהכיר ביכולות שניתנו לו משמים ובחשיבות מעשיו. אמונה במשקלן של היכולות שלנו – לא רק מעצימה אותנו ומאפשרת לנו לממש אותן, אלא שהיא גם בעלת כוח סגולי, כפי שעומד על כך האדמו"ר מקוצק (שיח שרפי קודש סוף פרשת שופטים).

שכן הנה, בגמרא במסכת סוטה (מ"ב, ע"א) מצינו ביחס ליוצאי המלחמה: "אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמעשחרית וערבית - אי אתם נמסרין בידם". כלומר: די בכך שתהיה בידם של ישראל זכות קריאת שמע – בכדי שהם לא ימסרו בידם של אויביהם.

ולכאורה, הדברים תמוהים: הלא מפורש מצינו, כי הכהן משוח המלחמה, שהיה מדבר אל העם בטרם צאתם לקרב – קרא אל הירא ורך הלבב לשוב אל ביתו, ומבארים חז"ל הקדושים (סוטה מ"ד, ע"ב) כי המדובר במי שירא מעבירות שבידו, כאשר אפילו "שח בין תפילה לתפילה - עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה"!

מעתה, כיצד יתיישבו הדברים? אם די במצות קריאת שמע שחרית וערבית בכדי שלא ימסרו ישראל ביד אויביהם, מדוע צריך זה ששח בין תפילה של יד לתפילה של ראש לשוב מעורכי המלחמה?

את הדברים, מבאר האדמו"ר מקוצק ואומר כך:

אמנם די בזכות קריאת שמע שחרית וערבית בכדי שלא ימסרו ישראל ביד אויביהם. אולם במה דברים אמורים? בשעה בה הם מאמינים בכוחה של הזכות הזו להצילם! כאשר מדובר על מי שאינו ירא ואינו רך לבב, משום שסומך הוא על זכות קריאת שמע שתעמוד לו – הרי שאמנם אין לו מקום לחשש, והוא יכול לצאת למלחמה ולנצח.

אולם כאשר מדובר במי שאינו מאמין בעצמו, אלא סבור שאינו ראוי להינצל, עד שהוא ירא ורך לבב – או אז אמנם ישנו חשש שהוא ייפול ביד אויביו בשל עבירה קלה שישנה בידו, ואפילו לא חטא אלא בכך ששח בין תפילה של ראש לתפילה של יד!

נמצא אפוא, כי האמון של האדם בערך המעשים שלו ובערך עצמו – עשויים להכריע את גורלו בשעת האמת, ולקבוע האם ינצח או יובס בקרב!

וכך גם לענייננו: ככל שהאדם יפנים יותר ויותר את היכולות שלו, יכיר בחוזקות שלו, ויאמין ביכולתו להצליח – כך הוא יוכל לקבל החלטות בביטחון רב יותר, מתוך אמון מלא בכך שההחלטות הללו עשויות להביא אותו למקום טוב יותר של הצלחה בחייו.

יכולת העמידה בהחלטות

הבנו אפוא, כי חוסר יכולתו של האדם לקבל החלטות, נובעת לעיתים מתוך חוסר אמון ביכולתו לעמוד בהחלטות שהוא יקבל על עצמו. למשל: אדם חושש להחליט ללמוד מסכת מסוימת, או מקצוע מסוים, משום שהוא אינו משוכנע ביכולתו לעמוד בהחלטה הזו.

בדרך כלל, חוסר האמון הזה – נשען על ניסיון העבר. האדם מביט לאחור, על עברו, ונוכח לדעת כי עד כה לא הצליח לעמוד בהחלטות שקיבל על עצמו. הוא התחיל כבר פעמים רבות לימוד של מסכת חדשה, ובכל פעם נתקע בשלב כלשהו; הוא התחיל ללמוד מקצוע חדש – ופרש אחרי תקופה קצרה; וכן הלאה.

אולם הסקת מסקנות עתידיות על סמך ניסיון העבר, סובלת מבעיה מהותית: היא אינה מביאה בחשבון את השינוי שמתחולל אצל האדם עם קבלת ההחלטה! עצם העובדה שהוא קיבל החלטה, ויצא לדרך חדשה – כבר מעניקה לו כוחות חדשים, והופכת אותו לאדם יעיל יותר ואיכותי יותר, בעל סיכויים גבוהים יותר להצליח!

כלומר: בהחלט יתכן, שבנקודת הזמן הנוכחית – האדם אינו יכול לעמוד בהחלטה שהוא עומד לקבל. אולם ברגע שבו הוא יתגבר על מחסום הפחד, ויקבל את ההחלטה הזו – התמונה תשתנה לחלוטין: האדם החדש שיתגלה כאן, לאחר ההחלטה – הינו אדם שביכולתו לעמוד בהחלטות שלו, ולהתמודד עם האתגרים שההחלטות הללו תצבנה בפניו.

חשוב לזכור, שהאדם יכול להיות בעתיד – הרבה יותר מכפי שהיה בעבר... בעצם תהליך ההחלטה, ובמהלך תהליך הצמיחה שיחל בעקבותיה – הוא יאמץ תכונות חדשות, כלים חדשים, שיסייעו לו לעמוד בעתיד במשימות שבעבר לא היה ביכולתו לעמוד בהן! הניסיון לשפוט את העתיד על סמך העבר, הינו בלתי מוצדק, שכן העתיד – מוכרח להיות יותר מהעבר, כאשר הדבר תלוי בעיקר בכוחה של ההחלטה!

גם הצלחה חלקית – הינה הצלחה!

זאת ועוד: עלינו לזכור, שגם הצלחה חלקית – נחשבת להצלחה, והיא הרבה יותר טובה מאשר חוסר הצלחה מוחלט. כאשר האדם נמנע מלקבל החלטה שעשויה לקדם אותו, רק משום שהוא חושש שלא יצליח לעמוד בהחלטה הזו – הוא שולל מעצמו את ההזדמנות להצליח, אם לא באופן מוחלט – לפחות באופן חלקי. לעומת זאת, כאשר הוא מקבל את ההחלטה, גם אם לא יצליח לעמוד בה במאת האחוזים, אלא בחמישים אחוזים בלבד – הרי שמדובר בהצלחה משמעותית ביותר, הרבה יותר מאשר חוסר החלטה!

ההחלטה, כמוה כקפיצה למים. אדם שמעוניין ללמוד לשחות, צריך בשלב מסוים לקפוץ למים. ברגע הראשון, המים עלולים להיות קרים מאד, עד שהוא יאבד את נשימתו; הוא גם עלול לאבד את העשתונות כשימצא את עצמו לבד במים העמוקים; אולם אחרי רגע או שנים – השינוי יתחיל להתהוות: באין ברירה הוא יגייס מתוכו את הכוחות הנדרשים, ויגלה שהמשימה הרבה פחות מורכבת מכפי ששיער מלכתחילה.

וכך גם בנודע להחלטה: לפעמים, מה שצריך בכדי להצליח, זה פשוט לקפוץ למים. לקבל את ההחלטה, למרות החשש. לאחר שההחלטה תתקבל, והאדם ימצא את עצמו בתוך המים – הוא כבר ימצא בתוכו את הכוחות הנחוצים בכדי לעמוד בהחלטה שלו, גם אם לא באופן מושלם – הרי שלפחות במידה רבה.

אבל גם אם האדם החליט, ניסה ולא הצליח – חשוב לזכור: זו אינה סיבה שלא לנסות שוב  ההחלטה הזו אולי לא הובילה אותו להתקדמות ולהצלחה משמעותית, אולם אין זה מחייב שהוא לא יוכל להצליח בהזדמנות אחרת, בהחלטה אחרת שתעמוד על הפרק. אם נכשלנו פעם אחת – עלינו לחכות להזדמנות הבאה, ושוב: לקבל החלטה ולהשתדל לעמוד בה. כי מי שמנסה ומנסה מבלי להרים ידיים – יצליח בסופו של דבר!

להתחיל בקטן...

ולסיום, עוד נקודה אחרונה:

גם אם לעת עתה אנו מתקשים לקבל החלטות משמעותיות וכבדות משקל, עלינו לנסות לחפש לפחות החלטות 'קטנות' שנוכל לקבל אותן וגם לעמוד בהן. ככל שאנו נתרגל לקבל החלטות, להתגבר על המחסום הזה, ולהשאיר את ההססנות מאחור – כך אנו נרכוש את יכולת קבלת ההחלטות, ואט אט נוכל להתקדם להחלטות משמעותיות ומהותיות יותר.

אצל ההססן, הצורך בהחלטה – משדר למוח תחושת 'סכנה'. לכן, כאשר הוא יתרגל באופן מודע לקבל החלטות קטנות בחייו – הוא ישנה בהדרגתיות את התפיסה הזו, כך שבסופו של תהליך, ההחלטה לא תיתפס כסכנה – אלא כהזדמנות.

החלטות קטנות, אולם כאלו שבסופו של דבר מוכיחות את עצמן – ישפרו את מצב הרוח של האדם, ויכניסו אותו למהלך של הצלחה, של תנועה ושל צמיחה, וממקום זה – גדולים הסיכויים לכך שהוא יוכל לקבל גם החלטות מהותיות יותר, שיחוללו שינוי מבורך בחייו ויובילו אותו אל מחוזות ההצלחה...