בית המשפט העליון: ניתן לשלול אזרחות ממחבלים או ממרגלים

בג"ץ קבע היום (חמישי), כי לא נפל פגם חוקתי בהסדר המאפשר לשלול את אזרחותו של מי שביצע מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל. פסק הדין התייחס, בין היתר, למקרים של מעשה טרור, מעשה המהווה בגידה או ריגול חמור, או רכישת אזרחות של זכות לישיבת קבע במדינה עוינת או בשטח עוין.

הרכב השופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות הדגיש, כי הפסיקה תקפה גם אם כתוצאה משלילת האזרחות נותר אותו אדם חסר אזרחות כל שהיא. במקרה כזה, שר הפנים יידרש להעניק לו "רישיון לישיבה בישראל" ולהקנות לו מעמד של תושבות קבע או מעמד ייעודי קבוע אחר.

במקביל למתן הפסיקה העקרונית, ביטלו השופטים שני פסקי דין של בתי המשפט לעניינים מינהליים אשר דנו בבקשות לשלילת אזרחות, וזאת בשל פגמים מהותיים שנפלו בהן כבר בשלב הגשת הבקשות.

​פסק הדין עסק בשתי בקשות ראשונות מסוגן לשלילת אזרחות שהוגשו על ידי שר הפנים מכוח חוק האזרחות. הבקשות נגעו לשני מחבלים שהורשעו ונדונו לעונשי מאסר ממושכים: מוחמד מפארג'ה, שהטמין בשנת 2012 מטען נפץ באוטובוס בתל אביב וגרם לפציעתם של 24 בני אדם; ועלאא זיוד, שביצע בשנת 2015 פיגוע דריסה ודקירה בצומת גן שמואל וגרם לפציעתם של ארבעה בני אדם.

כאמור, הבקשות הפרטניות לשלילת אזרחותם של שני המחבלים נדחו. בפסק הדין הצביעו השופטים על פגמים מהותיים שנפלו בהליכים כבר בשלב הגשת הבקשות לביטול האזרחות. חלק משופטי ההרכב התמקדו בכך שהבקשות הוגשו לבית המשפט לעניינים מנהליים, אף שניתן היה להגישן במסגרת ההליכים הפליליים שהתנהלו נגד שני המחבלים.

השופט נעם סולברג הדגיש, כי לשרת הפנים נתונה הסמכות ואף החובה לשקול להגיש מחדש את הבקשות לביטול אזרחותם של זיוד ומפארג'ה לערכאה המתאימה – לבית המשפט הפלילי.

חבר הכנסת שמחה רוטמן הגיב בחריפות על החלטת בית המשפט, המחייבת את המדינה להעניק למחבלים מעמד של קבע בישראל: "בג"ץ ממשיך לדרוס את הכנסת ואת הציבור. בישראל אין זכות חוקתית לאזרחות, אבל בית המשפט ייצר אותה. הכנסת חוקקה שאפשר לשלול אזרחות ממחבל, ובית המשפט מציב לה תנאים ומורה לה שהמחבל חייב לקבל רישיון קבע בישראל. תמיכה במחבלים ומלחמה נגד ריבונות הכנסת. על זה הבחירות".