כוחות העל של ילדי הקשב: איך בונים דימוי עצמי חיובי?

היום ארצה להקדיש את הדברים לרב שלי, הרב אורי זוהר זצ"ל.

כל ששת בניו של הרב עברו גיל התבגרות מאתגר מאוד, וזה גרם לו להתבונן ולחשב מסלול מחדש לגבי תפיסותיו החינוכיות. בתחילת דרכו הוא היה תובעני כלפיהם, כמו שהיה תובעני כלפי עצמו. עם השנים, הגישה הטוטאלית התחלפה בגישה פרגמטית ומקבלת יותר. הוא מצא סימוכין רבים בתורה (ובעיקר בתורת הנסתר) לכך שזו הגישה הנכונה, והוא פרסם ספר בשם "אבות על בנים", שאותו הקדיש לבניו, "שזיכו אותו בתיקון הגדול של חייו". בספר הזה, הרב הגיש משנה חינוכית מקבלת, חמה ואוהבת, גם לילדים שעזבו את הדרך, או לנוער בסיכון. וזה עבד לו. כל בניו חזרו ומצאו את דרכם בעבודת ה', והקימו בתים של תורה.

כך בעצם נולדה ההיכרות בינינו. הוא היה עבורי הרבה יותר מרב. הוא היה סנדק של בני, היה בחתונות של יְלָדַי, ובכלל, בכל השמחות שלנו... במשך עשרים שנה זכיתי ללמוד איתו מדי מוצ"ש, עד המוצ"ש האחרון לחייו. הוא ליווה אותי בהתמודדויות שהיו לי עם הבנים שלי. את כל החידושים האלו הוא עודד אותי להוציא בספר, "בוסר המלאכים", שמטרתו היתה לקחת את הגישה שלמדתי מהרב, ולתת לה הרבה פרקטיקות וכלים, לעוד קומה של יישומים מעשיים ותשובה לשאלות המצויות (סמארטפונים, מה עם שאר האחים, חברים רעים וכו'). כל הטור הזה כאן בעלון הוא בעצם על פי גישתו ומשנתו של הרב. צילמתי אותו לסדרות של שיעורים בנושא "נוער בסיכון", להורים, לאמהות חד הוריות, סדרה למורים, ועוד. הרב ניסה בכל דרך לקדם את המסרים האלו, שהצילו בתים רבים.

בתקופה האחרונה, שמנו לב שיותר ויותר נערים בסיכון באים מקבוצת הסיכון של הפרעת קשב. זה ציער אותו מאוד. הרבה יותר יעיל להשקיע במניעה מאשר בבית חולים מתחת הגשר, וכמו שאומר רש"י (ויקרא כ"ה ל"ה), שלפני נפילת המשא מהחמור, מספיק אדם אחד כדי לתמוך בו, אבל אחרי הנפילה, לוקח להרבה אנשים הרבה זמן ועבודה קשה כדי לחזור ולטעון את המשא. זה גם משל נפלא לענייני חינוך. הרב התחיל להתעניין ולהתמחות בנושא ADHD. הוא אבחן כך את עצמו, והבין שזה מסביר הרבה מהאתגרים שלו, אבל גם הרבה מהכישרונות שלו. גם כאן, גישתו היתה מהפכנית. הוא סבר שכמו שאדם עיוור מפתח חוש שמיעה מחודד יותר, כך גם הקושי שבהפרעת קשב גורם להרבה כשרונות להיות מפותחים יותר (כמו: יצירתיות, אלתור, חשיבה מחוץ לקופסא, הומור, מנהיגות, חן, חוש צדק, ועוד), ובלבד - שההורים יעבדו עם כלים נכונים. לא יפגעו בדימוי העצמי של הילדים בקרב התשה חסר סיכוי, אלא יעזרו להם לבנות דימוי עצמי חיובי, דרך הרבה אהבה, חיפוש הכישרונות והעצמתם. היו לו המון רעיונות פרקטיים ודרכים יצירתיות איך ניתן ליישם את זה, וגם זה עוד יצא בקרוב כספר בפני עצמו ("כוחות-העל של ילדי הקשב"), שבימים אלה כבר ניתן לקנות ברכישה מוקדמת ("הדסטארט"). יהי רצון שנזכה להוקיר את זכרו ומורשתו, ולהכיר כלים יעילים להצליח בחינוך ילדינו!