אם אהרן רזאל לא היה קיים, היה צריך להמציא (ולשיר) אותו

לפני כעשור נפגשתי לראשונה עם אהרן רזאל לראיון בעיתון גדול. כל אמן אחר היה קופץ על המציאה, מצחצח את גרונו לקראת נאומים על עצמו, ומקצה לראיון 5 שעות מבחינתו (עם אופציה להארכה בהשלמות טלפוניות). אבל אצל רזאל זה היה שונה לגמרי. אחרי שפתח בתפילת "לשם יחוד" הקבועה והייחודית שלו לפני כל ראיון, כדי שהכל יזרום תקין ורק יקדש שם שמיים ולא להפך חלילה – הוא הודיע לי חגיגית שיש לנו 45 דקות בלבד לראיון, כי הוא חייב להגיע לתפילת מנחה במניין ("אני מוסר על זה נפש", חייך במבוכה). כל ניסיונותי להרחיב מעט את מסגרת הזמן כדי שאספיק לאסוף מספיק ציטוטים לראיון מעניין ו"בשרי", נתקלו בסירוב אדיב אך החלטי. אם זה לא הספיק, אז בגלל קוצר הזמן לא מצאנו בית קפה נורמלי לשבת בו, ולכן ישבנו בתוך תחנת דלק, כשהוא מזמין לעצמו קוטג' ופריכיות אורז. לא סיטואציה שגרתית במיוחד לראיון חשוב, אבל זרמתי. ובעיקר הוקסמתי מהטבעיות ומחוסר הרצון להרשים.

אבל למה בעצם אני מקדיש טור שלם לאהרן רזאל? לא, לא בגלל הקוטג' והפריכיות, אלא בגלל המוזיקה שלו. ככה בדיוק אמורה להישמע מוזיקה יהודית מקורית ופורצת דרך. עזבו רגע את הלחנים המדהימים, המלודיים והעגולים. רזאל הביא למעשה בשורה לעולם. הוא כתב שירים שלולא הוא – אני לא רואה אף זמר ויוצר שהיה כותב אותם בעצמו. וזה בדיוק מה שמיוחד בו.

הרבה שירים גדולים שנכתבו על ידי יוצר X, היו יכולים להיכתב (תיאורטית כמובן) גם על ידי יוצר Y וזה לא היה שונה בהרבה. אבל חלק מהשירים הגדולים של רזאל לא היו יכולים להיכתב ע"י אף יוצר ואמן אחר בעולם, אלא רק על ידי רזאל עצמו, עם כל המבנה האישיותי-המוזיקלי הסופר-ייחודי שלו. רוצים דוגמאות? בבקשה. אתם מכירים עוד זמר שהיה כותב שיר כמו "מנחה", שבו הוא מפציר בצעירים להשלים מניין לזקנים האחרונים של השכונה? "בואו, בואו, בואו צעירים. בואו ואראה לכם מקום, בואו אגלה לכם מקום שנמצא אצלי בלב. השכונה שבא גדלתי. בואו, בואו, בואו ותכנסו לאחד מבתי הכנסת המתרוקנים שם לאחרונה. ואם תבואו לפנות ערב, לעת שקיעה, תתפסו אותם, אולי בשעת מנחה. אז בואו, בואו, בואו צעירים. לכו, תגידו מנחה, תשלימו מניין לזקנים האחרונים של השכונה".

דוגמה יפהפייה אחרת היא מה שעשה אהרן – תלמיד חכם השוקד על תלמודו מדי יום בישיבה, אגב – לאגדתא אודות החסיד שלמד את מסכת חגיגה באדיקות עצומה. הוא יצר ממנה שיר מופלא בשם "חגיגה". הנה חלק מהטקסט: "כיוון שנפטר מן העולם, היה בביתו לבדו ולא היה שום אדם יודע פטירתו. באה דמות אישה אחת ועמדה לפניו והרימה קולה בבכי ומספד ותרבה צעקתה, עד אשר נתקבצו ההמון ותאמר להם: ספדו לחסיד הזה וקברוהו וכבדו את ארונו ותזכו לחיי העולם הבא, שזה כבדני כל ימי, ולא הייתי עזובה ולא שכוחה".

או השיר "רחמים ניסן" – מתי בפעם האחרונה שמעתם אמן ששר על אדם ערירי שנפטר ולא ברור האם קראו עליו קדיש? "לא יודע אם לכתוב על רחמים ניסן, זה שנפטר אתמול. אולי אכתוב 'שבעה', כי לא יושבים עליו, ערירי נפטר, בחוסר כל יושב היה מול ניסים, אדון לוי משמאלו אחיו גם הם הלכו, קרובים בקושי נשארו, אחות היתה. לא זוכר כבר מה קראו אותה. הגעתי מאוחר, כמעט מניין, תופס אותם בחניה, עוזבים כמה בני דודים מהמרכז. אני שואל: 'האם אמרו קדיש?', לא עונים".

וזה עוד כלום ליד הלהיט ההמנוני "קבעתי את מושבי (בבית המדרש)", בו סיפר רזאל על שלל הצעות ורעיונות שקיבל – לעומת ההחלטה ללמוד תורה בפשטות ובהתמדה. "אמרו לי: סע לאלסקה, פתח שם בית לקֵרוב רחוקים. אין לקדוש ברוך הוא יותר נחת מלראות את בניו האהובים שבים… אמרו לי: בוא עם גיטרה, הדלקנו נרות, יושבים ושרים ניגונים. זה צו השעה, זה מה שהדור צריך – חוויות וריגושים. אמרתי להם: אשריכם, מלאכת קודש כל מעשיכם, הרבה שליחים למקום, בטוחני שתמצאו את האיש הנכון, אבל אני קבעתי את מושבי פה בבית המדרש".

תוסיפו לכל הסיפורים-שירים האלה לחנים מדהימים, כמו ל"תן לי את היום הזה" (עם אחיו המוכשר להפליא יונתן רזאל), "דעתי עליה" שהוא שיר אהבה מרגש לתורה, "עולה בשביל" עם שולי רנד, "ימי צפת" המתקתק, "איך אעלה אל אבי" המצמרר (לחן קסום למשפט המהדהד של יהודה אל יוסף הצדיק בספר בראשית) ועוד ועוד. אגב, את כל תובנותיו אסף רזאל בזמנו לספר מרתק, מן יומן-מסע, "החיים כניגון", וכדאי לשים יד גם עליו.

אף פעם לא הקדשתי טור שלם להמלצה על אמן ספציפי, אבל רזאל בהחלט שווה את זה. הוא ייחודי, מעניין ומצליח לרגש אותי כל פעם מחדש, כולל בסינגל החדש שהוציא ביחד עם דוד ד'אור, "שמע ישראל". אז אם אתם לא מכירים מספיק את הרפרטואר העשיר שלו, זה הזמן. לא תיהנו רק מהמוזיקה, אלא תזכו לחיזוק אמיתי עם הרבה אהבת תורה, קסם אמיתי והשפעה מחזקת וייחודית.