הורים וילדים
הפתרון לבלגן הגדול של החופש הגדול
אז לפני הקמפינג והבריכות, לפני הפנקייקים והעוגיות - אני מניחה הכל בצד, ומתמקדת בדבר החשוב ביותר
- שירה ומתן מלמד
- פורסם ו' אב התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
בימים אלו, מצטרפות אחרונות האמהות לתקופה הכי פעילה בשנה, הלא היא החופש הגדול.
גם תלמידי הת"ת והישיבות יוצאים אחר כבוד לתקופת בין הזמנים, וכולנו מוצאים עצמנו יחדיו, תחת קורת גג אחת, למשך כחודש ימים.
האמת היא, שכן, תקופת בין הזמנים (או: החופש הגדול) היא בהחלט תקופה מאתגרת, עמוסה ומלאה, במיוחד כשמדובר במשפחה ברוכת ילדים ב"ה, בבית קטן, בגילאים שונים, ששעון הקיץ הארוך לא מיטיב עמם.
לא פעם הילדים רבים, בוכים, משתעממים, רעבים, מתוסכלים, מתעייפים וממצים. מהר מדי.
ברשותכם, אני רוצה לשתף בטיפ ענק, מסורתי, שמדי שנה בשנה בע"ה עושה לנו סדר בבלגן ומכניס את הימים הללו לסדר, ואפילו להנאה צרופה.
מילות המפתח הן, כמה פשוט - סדר יום!
נכון. חופש. ונכון, השיגרה משתבשת לחלוטין.
ודווקא בגלל זה, ראוי ונכון ליצור סדר יום מסודר ככל שניתן, וזאת בכדי למנוע מצב של השתבשות המערכות כולן.
אז לפני הקמפינג והבריכות, לפני הפנקייקים והעוגיות - אני מניחה הכל בצד, ומתמקדת בדבר החשוב ביותר.
ובכן, גם בחופש, כולנו כבר יודעים שסדר יום זהו דבר חשוב ביותר. ולכל הגילים. החל מתינוק בן יומו (שימו לב לתינוק שנכנס למסגרת, גם הוא מבין ויודע, מרגיש ומוכן להתאים עצמו לסדר יום במעון), ועד המתבגרים היקרים, שעבורם הדבר נצרך ביותר, עבור התפתחותם וגדילתם.
נכון, לא תמיד קל להסביר ולשכנע, אבל גם אין צורך. כמו בכל נושא, ברגע שהדבר נטמע בבית בצורה נכונה, גם הם שומעים ומבינים.
רוב הסיכויים שיאמצו זאת בשלב מוקדם או מאוחר (מקסימום יישאר זיכרון ילדות שהם ינחילו לדור הבא) וזוהי קניית ערך הזמן, שהיא בעצמה מתנה אמיתית לחיים.
בנוסף לערך ניצול הזמן, מחקרים רבים מצביעים על האיזון בנפש, על הסדר והארגון הגופני של אדם שחי על פי סדר יום קבוע.
מי אמר שבחופש ילד בן 6 צריך להירדם בשעה 1 בלילה?!
ארוחות בשעה קבועה, שינה בשעה מסוימת - כל הפעולות הללו מועילות ביותר כשהן מתבצעות בשעות סדירות וקבועות.
ובחופש המדובר - הן פשוט חוסכות הרבה עוגמת נפש.
אז איך מיישמים את זה, תכלס?
פעילות שאני מאוד נהנית להעביר לילדים הקטנים בבית ובעיניי חלק חשוב ביותר, שכן ההרגל נטמע כך באופן כייפי וחוויתי ויתפרש אצלם באופן חיובי: אני מארגנת שולחן מזמין עם טושים וצבעים לרוב, ומכינה כרטיסיות מדף מדפסת לבן ורגיל.
מזמינה את הילדים לשולחן, ופותחת בדיון (מובן שהתשאול הוא תלוי-גיל).
ילדים יקרים, מה עושים כשקמים בבוקר? ומה אח"כ?
הילדים עונים לבדם, הם זורקים משימות שאנחנו מבצעים מדי יום ויום.
מודה אני
נטילת ידיים
צחצוח שיניים
תפילה
ארוחת בוקר...
הכל אני רושמת בצורה מסודרת לפי א, ב, ג.
אנו מוסיפים בין המשימות הקבועות: יצירה, אפייה, גינה, טיול - ואפילו משאירים כרטיס ריק לפעילות ספונטנית.
(הוסיפו גם משימות קטנות לכל ילד: טאטוא, זריקת אשפה, עריכת שולחן וכמובן גם לימוד תורה).
עד כאן שלב התכנון והמחשבה.
כשסיכמנו על סדר היום המקובל והנכון בביתנו, עוברים לחלק המהנה והפרקטי: אני מחלקת כרטיסיות לילדים:
לגדולים ביניהם – כרטיסיות ריקות, הם בוחרים איזו משימה לצייר.
לקטנים - כרטיסיות עם משימה מאוירת שהם צובעים.
מציירים נטלה, מציירים צלחת, נדנדה, סידור, מקלחת...
הרי לכן, חצי שעה של יצירה אמיתית. צובעים, מקשטים, ואחרי כן מדביקים על לוח גדול את כל השלבים לפי הסדר שבחרנו.
זה יכול להיות בריסטול על המקרר, או קאפה על הדלת. משקיעים, צובעים, מקשטים ותולים.
אני כותבת מעל כל כרטיסייה מהי המשימה ומהו טווח השעות שבו מבצעים אותה.
בוחרים מקום בולט, ברור ומואר, כך שסדר היום מונח מול עיניהם של הילדים.
(צילום: shutterstock)
לאחר מכן, יום-יומיים, ראו איזה פלא, הילדים רצים בעצמם להתבונן אחרי כל שלב ביום - מה עכשיו?
סיימתי להתפלל, עכשיו ארוחת בוקר, ממתינים בשולחן.
סיימתי את הצביעה, עכשיו גינה, אוספים את היצירה.
הדבר מכניס מוטיבציה, גורם סקרנות ועניין, והכי חשוב - חוסך שעמום, בלגן, חוסר ודאות וגם רעב, שכן הילד רגוע ונינוח, יודע בעצמו מה עושים עכשיו, מתי ארוחת הצהריים ומתי יוצאים לטיול מהנה.
הוא לא צריך לשאול: "מתי כבר אוכלים?... אני רעב".
או "מתי נרד לגינה???" כל חצי שעה...
וההורים, גם הם, לא צריכים לאלתר תעסוקה או לחשוב על תעדוף נכון לכל משימה. אין צורך לגמגם מול ילד שדורש לצאת עם כדור בין 14:00-16:00, או למשוך בכתפיים, שכן מגיע עכשיו זמן הלימוד.
שהרי סדר היום פרוס, מסודר, מצביע על הזמנים. כולם רגועים ונינוחים יותר, יודעים שכל חלק ביום מגיע בשעתו, בלי לחץ ובלי דרישות.
יש לציין, שלפעמים סדר היום לא מתנהל לפי הכתוב. יש פעילות ספונטנית או בלבול בשעות, וגם זה נורמטיבי וקורה. וזה ברור לגמרי. אך באופן כללי, כדאי להשתדל לסגל את השיטה בהלך הכללי של הבית, לא רק בחופש, אך בדגש עליו.
וכולי תפילה שהחופש יביא עימו שמחה, קירוב וחוויות נעימות.
חופש בריא, בטוח ושמח בע"ה!