סיון רהב מאיר: מהו חזון הגאולה שלנו, מעבר לנעליים ולסנדביץ’?

1. מה לנו ולתשעה באב, בקיץ 2022? נדמה לי שהסיפור הבא יוכל לעזור לנו. זו לא רק מעשייה חסידית עתיקה, זה מסר אקטואלי דחוף.

היה היה מלך שגר בארמון עם משפחתו. בן המלך, הנסיך, התנהג בצורה לא מתאימה ולא ראויה, עד שהמלך החליט לגרש אותו מהארמון. הנסיך התגלגל ברחובות, והידרדר לעוני ולמצוקה. 

יום אחד, כשגברו הגעגועים של המלך אל בנו האהוב, הוא ביקש מהמשרת שלו שיחפש אותו, ויבדוק מה שלומו ואיך אפשר לעזור לו.

המשרת יצא לדרך והסתובב ברחבי הממלכה. הוא התחיל בערים הגדולות, בשכונות העשירות, ולבסוף הגיע למקומות העניים ביותר בממלכה, הרחק מהארמון. שם הוא מצא לבסוף את הנסיך, רעב ומוזנח. הנסיך ישן ברחוב, בבגדים קרועים, ללא נעליים, וקיבץ נדבות.

למשרת היה עצוב לראות כך את בן המלך. הוא זכר את ימיו הטובים, את התקופה שבה חי בארמון, כנסיך. הוא ניגש אליו ואמר: "שלום לך, המלך שלח אותי אליך. הוא מתגעגע אליך ומבקש לדעת מה אתה רוצה, מה חסר לך".

הנסיך המסכן חשב רגע ואמר: "אתה שואל מה אני רוצה? ובכן, אני אשמח מאוד לקבל נעליים חדשות ואיזה סנדוויץ' טוב".

המשרת הביט בו, מאוכזב. "זה הכול? זה מה שמעניין אותך? הרי יכולת לבקש שהמלך יחזיר אותך אל הארמון, יכולת לבקש כל דבר שעולה על הדעת, וזה מה שאתה בוחר לבקש?".

הנמשל הוא אנחנו. מה החלום שלנו? מה השאיפה? בשלוש השנים האחרונות נדמה שלא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית אתה מגיע, התשובה היא שהחלום של העם היושב בציון הוא: 61. כאילו המשיח יגיע כשלאחד הצדדים יהיו 61 מנדטים. לשם כך הרי חזרנו הנה מהגלות אחרי אלפיים שנה. אבל הסיפור שלנו הרבה יותר גדול. תשעה באב הוא הזמן לנער את האבק מעל מילים כמו "גאולה", "קדושה", "אור לגויים" ולחשוב מה משמעותן. מה באנו לעשות כאן.

בשבת הזו קראנו את פרשת דברים, אבל היא נקראת "שבת חזון", על שם ההפטרה שקוראים אחרי הפרשה ומתחילה במילים "חזון ישעיהו". זו בדיוק השאלה המתאימה – מה החזון? על  

2. ועוד משהו, על תזמונים: כל החגים לאורך מעגל השנה היהודי הם שמחים. חנוכה, פסח, סוכות, שבועות, פורים. אפילו יום כיפור, יום של טהרה ומחילה. אבל יש מועד אחד שאינו שמח – תשעה באב. צמים, קוראים את מגילת איכה, יושבים על הרצפה, אומרים קינות. היום הזה, יום חורבן בית המקדש, הוא השיא של תקופת אבל ששמה "בין המצרים", שלושה שבועות של מנהגי אבלות רבים נוספים.

אבל השנה, כולם אוכלים ושותים ושמחים בתשעה באב. היום התשיעי של אב הוא בשבת, והשבת דוחה את הצום לעשרה באב, כך שהוא יחל במוצאי שבת ויימשך עד יום ראשון בלילה.

זה לא פרט טכני, זו אמת עמוקה: קדושת השבת דוחה את האבלות והצער על החורבן. תמיד נעדיף לדחות את האבלות, ולתת קדימות לשמחה. הטוב גדול מן הרע. הקדושה מנצחת את העצב.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".