איך משפיע צום על גופנו?

כשחיות או בני אדם סובלים ממחלה, התאבון מופחת ואפילו מפסיקים לאכול.

ההיגיון הוא שבזמן שהגוף מתמודד - האנרגיות מופנות לטיפול במחלה. הגוף לא רוצה להכביד על המערכות בפעילות נוספת של עיכול מזון, אלא כל הגוף מתגייס למטרה זו של הישרדות.

כאשר אנו אוכלים בזמן מחלה אקוטית, אנחנו מפריעים למערכת החיסון ולוקחים ממנה משאבים. אחרי שהגוף מתגבר על המחלה הוא מבריא וחוזר לאכילה טובה.

צום מווסת את רמות הסוכר בדם. יש לו השפעה חיובית על רגישות לאינסולין. פעילות הורמון האינסולין שאחראי לפינוי גלוקוז מהדם והכנסתו לתאים, הופכת ליעילה יותר אחרי צום. גם צום לסירוגין מביא לירידה משמעותית ברמות הסוכר בדם.

צום עשוי להגביר את חילוף החומרים בגוף. אם איתותי ההורמונים שמשדרים למוח תחושת שובע אינם תקינים, צום יכול לאפשר ויסות ושחרור של הורמונים כדי לשפר את תחושת הרעב והשובע, וכך לעזור בהתמודדות עם הפרעות אכילה והשמנת יתר.

ככל שהגוף מזדקן, חילוף החומרים מואט. ככל שאוכלים פחות, העומס על מערכת העיכול יורד, וקצב ההזדקנות איטי יותר. לכן ההמלצה למבוגרים היא לאכול פחות ולעשות הפסקות בין הארוחות. ואכן, הגוף שלנו "מדבר" - למבוגרים יש פחות תאבון.

רובנו שיבשנו את מנגנוני הרעב והשובע. אנחנו כבר לא מרגישים רעב אמיתי, כיוון שהמזון זמין תמיד, כדי להרגיש רעב אמיתי צריך לצום כמה שעות. הצום יעזור לוויסות ההורמונים בגוף שקשורים לרעב ולשובע. גם מערכת החיסון מתחזקת בעקבות צום: הצום גורם למערכת החיסון להתחיל לייצר תאי דם לבנים חדשים, שמהם בעצם בנויה מערכת החיסון. כדי להגיע לחיזוק חיסוני צריך לצום 24 שעות לפחות ברצף. כשהגוף לא מקבל מזון, האנרגיה שדרושה למערכת העיכול מופנית למערכות אחרות. לכן צום מאפשר להרגיש טוב יותר גם מבחינה גופנית וגם נפשית. כשהגוף קל יותר - המחשבה בהירה יותר, ויש לנו פניות וערנות גבוהה יותר לסביבה.

אחד הדברים החשובים בהקשר זה הוא שצום עוזר לתפקוד המוח, מגביר צמיחת תאי עצב חדשים ומגן על תאי מוח מפני שינויים שקשורים להתפתחות מחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון.

כשעושים צום יזום, צריך לדאוג שלא להגיע לחסרים תזונתיים, כדי שלא ייווצרו נזקים. צריך להתאים לכל אחד את זמן הצום שיועיל לו.

זוהרה שרביט היא נטורופתית N.D ומאבחנת על פי גלגל העין, בעלת ניסיון רב שנים בטיפול וייעוץ והנחיית סדנאות. להזמנת סדנא ללא עלות חייגי 073-2221290