האם המצב הכלכלי באמת משפיע על שלום הבית שלכם?

"שלום וברכה הגעתי למענה שלום בית?".

"אכן, במה אפשר לעזור?".

"תראה, הבעיה שלי היא לא בדיוק שלום בית, ביני לבין אשתי יש קשר טוב ואנחנו מסתדרים בגדול, רק שבתקופה האחרונה המצב הכלכלי בבית נהיה דחוק, וזה משפיע, ממש משפיע על כל האווירה בבית, כי אשתי מבקשת, ואני - אין לי לתת, זהו, נגמר. אז אני מתחיל לגלגל, וזה יוצר אצלי לחץ גדול, ואני לא יודע מה לעשות. מה אני אגיד, שאין לי?".

"זאת לא אופציה מבחינתך...".

"שמה, שאני אגיד שאין לי? היא לא תקבל את זה. יותר מזה, אני יודע מה המצב בבנק, אותה זה לא מעניין, היא צריכה שיהיה כסף לקניות שלה ולא משנה איך ומאיפה, אבל עלי זה נופל ממש כבד".

בעיות חוץ מערכתיות

לא מעט שיחות ומפגשים טיפוליים מתחילים בהצפת קשיים על רקע כלכלי, ולא רק. אלה יכולים להיות גם אתגרים בחינוך ילדים, בבריאות ועוד.

בני הזוג באים מתוך ראיה שהמערכת שלהם מתקשה לתפקד כתוצאה מקשיים כאלה ואחרים הפוקדים אותה מבחוץ, ומול זה הם מנסים להתמודד.

"וכשמגיע העשירי לחודש", אומר הבעל, "קטסטרופה מה שקורה בבית".

אך למרבה הפלא ישנם זוגות, אמנם באחוזים נמוכים יותר, שבזמני אתגר, כלכלי או אחר, מדווחים על כך שצלחו את התקופה המאתגרת בשלום, וישנם שאפילו רואים בתקופה הזו משבר שמחזק להם את הזוגיות, כלומר המתיחות הגוברת כתוצאה מהאתגר שניצב לפתחם - לא רק שאינה מחלישה ומערערת את המערכת, אדרבה, הם יוצאים ממנה מחוזקים ומחושלים.

אם כך, לא כל מערכת מגיבה לאתגר באופן זהה, יש שנחלשות ויש שמתחשלות, הראיה פה הופכת למורכבת יותר. ואולי האמירה היותר מדויקת מ"קשה לנו, המצב הכלכלי משפיע על הקשר בינינו", תהיה, "קשה לנו, המערכת הזוגית לא יציבה מספיק בשביל להתמודד עם האתגר הכלכלי".

ואז נשאלת השאלה, מה יש במערכת יציבה שמאפשר לשחקנים שם להתמודד נכון מול האתגרים הבאים לפתחו.

מובן שהתשובה לכך רחבה והיא יכולה לבוא מכיוונים שונים, ננסה לגעת בשני היבטים בסיסיים שיכולים לתת מענה לשאלה, האחד מהמקום היותר בסיסי בקשר והשני ממקום יותר מערכתי ומתקדם.

צרכים ממומשים כמקור לאנרגיה

אם נתבונן בנקודות החוזקה שיש במערכת יציבה, נראה שיש שם לא מעט צרכים רגשיים המגיעים לידי מימוש, נראה כבוד והערכה הדדיים, בן הזוג רואה את זולתו כאדם בעל רצונות וצרכים לגיטימיים ככל שיהיו, מכבד את מה שהוא ומעריך את מה שהוא מביא לתוך המערכת הזוגית.

נראה שם בני זוג שיודעים לצפות זה את זו, את התגובות, את המעשים והתוכניות, מה שמקנה תחושת ביטחון ויכולת שליטה במרחב הקיים סביבם.

מערכת כזו, יש לה היכולת והאנרגיה להתמודד מול אתגרים שיכולים לפגוע בצרכים בסיסיים. אם ניקח את האתגר הכלכלי כדוגמה, הרי שהוא יכול בין היתר לערער את תחושת הביטחון ולהעצים את אי הוודאות לגבי ההמשך. שאלות כמו "מה יהיה הלאה?", "איך נסתדר?", יכולות לפגוע בצורך הבסיסי של האדם לשלוט במרחב שסביבו ולהרגיש בטוח. אך כאשר הצרכים הללו ממומשים בתוך המרחב הזוגי, זה מקנה לבני הזוג תחושה של עוגן יציב שאפשר להיסמך עליו ולשאוב ממנו כוחות, וממילא יש לבני הזוג הפניות והכוחות להתמודד מול האתגר.

במערכות אחרות, לא יציבות, החסר קיים עוד לפני הופעת האתגר התורן, והאתגר רק מעצים את תחושת אי היציבות הקיימת ממילא. לכן ההתמודדות במצבים אלה יכולה להיות מורכבת הרבה יותר, היות שאין אנרגיות פנויות להתמודד ולרוב בני הזוג יחפשו את הכוח בכדי להתמודד עם הבעיה במקומות אחרים, במקום להשקיע אנרגיות בחיזוק המערכת שלהם.

מתיחות כמקור לצמיחה

ההיבט הנוסף הוא שבמערכות נישואין בעלות חוסן ויציבות קיימת אינטימיות ברמה גבוהה בין בני הזוג.

כלומר יש לי, לאישיות שלי, מקום בתוך המערכת. אני יכול לחשוף את רגשותי ואת חולשותי מבלי לחשוש שאפגע. אני מסוגל גם לקבל ולהכיל את האחר כפי שהוא, לקבל את השונות שלו, את המורכבות שהוא מביא, מבלי לקרוס.

האינטימיות, בין היתר, מעניקה ביטחון לכל אחד מבני הזוג לקחת סיכונים, לשאוף קדימה ולהגשים חלומות בדרך למימוש העצמי שלו.

מערכת כזו, לא רק שאיננה מתערערת מאתגרים, אלא היא צומחת דווקא מתוכם. לבני הזוג יש הביטחון לקבל את האתגר ולהכיל את המתח, מבלי לנסות ולהוריד אותו באמצעים חיוביים - תוך מערכתיים, או שליליים - חוץ מערכתיים, מה שמאפשר לזוגיות שלהם להתפתח ולגדול מתוך המתח הלא פתור.

שונה הדבר כשהמערכת איננה בטוחה ומשוחררת, ובני הזוג משקיעים מאמצים בשימור המצב הקיים. אז כל עוד האתגר לא מופיע, רמת המתח נמוכה, ובני הזוג יכולים לדווח על שקט יחסי ואפילו על אווירה טובה, היות שהמערכת שלהם לא מאותגרת.

אך כשצצים להם האתגרים - והם תמיד מופיעים, כתוצאה מפער בין מה שרצוי למה שמצוי - המתח עולה והמערכת עומדת למבחן ואז, היא תגיב בכל טכניקה שהיא להורדת מתח, ובלבד שלא לעמוד מול האתגר ולהתמודד.

כך קורה שכדי להוריד את רמת המתח בתוך המערכת, בני הזוג יראו את הבעיה איתה הם מתמודדים, לא כבעיה פנים מערכתית, אלא כבעיה חיצונית שמשליכה על המערכת.

כשהבעל מהשיחה לעיל אומר "היא לא תבין אותי", או "היא צריכה את זה כאן ועכשיו", הוא בעצם מבטא קושי שיש לו מול אשתו, רק שלומר "קשה לי איתה" זאת אמירה לא פשוטה, אמירה שמעלה את רמת המתח ביניהם ומעמידה את הזוגיות שלהם במבחן, לכן נוח לו ולרעייתו לראות את זה כבעיה כלכלית ולא מערכתית.

לסיכום, בהיבט כזה או אחר, כאשר בני זוג חשים שהקשר ביניהם מתאתגר ע"י בעיה חיצונית, במקום להתמקד בבעיה ובפתרונה, שינסו לבחון עם עצמם, או בסיוע של איש טיפול שרואה את הדברים מבחוץ, היכן זה פוגש אותם ומה זה מעלה לקשר שהם מעוניינים שלא להעלות.

חיים ארנרייך הוא יועץ נישואין ומשפחה m.f.c