נס: האחות שנדקרה בנסיבות פליליות, והרופאים לא האמינו שתחיה, עמדה על רגליה לאחר שבוע

בצום ט' באב קיבלה הרבנית נעמי כהן שיחת טלפון בהולה. היא מתבקשת להגיע מיד בצאת הצום לערב חירום: כינוס חיזוק והתעוררות להצלתה של אישה שנדקרה בנסיבות פליליות. "קרובות המשפחה סיפרו לי שהיא בטיפול נמרץ, והרופאים לא נתנו לה סיכוי לחיות. הן החליטו לגייס נשים, ולערוך ערב הפרשת חלה".

כך, נשים שאינן מוגדרות דתיות, נאספו ביחד מתוך תקווה עצומה שבערב הזה האישה, שבטיפול נמרץ בבית החולים, תזכה את המשתתפות באותו הערב לטיפול נמרץ רוחני.

"לפני שנכנסתי לאותו בית שבו התקיים ערב הפרשת החלה, התפללתי לקדוש ברוך הוא: 'ה' שפתי תפתח, ופי יגיד תהילתך. אני אעשה כל מה שצריך'. התרגשתי לראות כמות גדולה של נשים שרוצות שהאישה תחיה. הייתי מאוד מכוונת מטרה. כל דבר שקרה שם, חיברתי רק למטרה אחת: שהאם תצא מכלל סכנה.

"מיד כשנכנסתי – הכרזתי: 'זה ערב חירום, ויש לנו מטרה. האם הזו תחזור הביתה בע"ה רוקדת ושמחה'. העיניים של הבת שלה, שהביעו תקווה ורצון, השפיעו עלי. אני לא יכולה לשכוח את הידיים הרועדות שלה בזמן לישת הבצק. הידיים האלה התחילו לאט לאט להפוך לידיים חזקות, שמאמינות שזה יכול לקרות. כולן בכו, והתפללו ביחד. לחשתי לה באוזן: 'תעצמי את העיניים, ותדמייני את אמא במטבח מכינה אוכל, ושמחה'. היא נרגעה, ואני נרגעתי איתה".

"האמונה ביכולת של ה' אפילו להחיות מתים – נמצאת בתוכנו"

לא חששת להבטיח להן הבטחות שאת לא יודעת אם תתקיימנה?

"חשוב מאוד לציין כי בערבי הפרשת חלה שאני מעבירה, ובמצבים כאלו, אני אומרת מראש שאני לא מבטיחה כלום, כי אני לא יודעת כלום. אני רק שליחה, כמו כל אחת שנמצאת בערב הזה. יתרה מכך, אני מתעסקת פחות בתוצאה, כי התהליך שחשוב באמת זה מה שמתבצע כאן ועכשיו. אבל אני מאמינה שהכל מתחיל ברצון, ואם יש רצון נקי ואמיתי, מתוך כוונה לזמן דברים חיובים ומחשבות טובות, גם הלב מרגיש כך, והישועה, כפי שהשם ירצה, תקרה בעזרתו. אנחנו מאמינים שבכל מקרה תהיה ישועה כלשהי. היא תהיה לטובה, כי זיכוי הרבים יעמוד כאן כזכות. אנחנו רק שליחים, והתוצאה היא בידי ה'."

"בנוסף, אגיד גם כי מפתחות החיים נמצאים רק בידיים של הקב"ה, אבל האמונה ביכולת שלו אפילו להחיות מתים, נמצאת בתוכנו, ולכן זה היה מבחן גדול וניסיון מיוחד שנאמין בעצמנו בכוח התפילה העצום שה' נתן לנו בכבודו ובעצמו. אין מה להפסיד.

"את הערב הזה אני לא אשכח לעולם. זוהי ההוכחה כמה הערבים האלו הם מעל הטבע: בזכות זיכוי הרבים, בזכות אהבת חינם, בזכות האחדות ובזכות השמחה.

"אני מבקשת להזכיר דבר חשוב שקיבלנו מרבותינו: שום תפילה אינה שבה ריקם. גם אם אדם נפטר לאחר שהתפללו עליו, התפילות מועילות לו במקום שבו הוא נמצא כעת, אבל עוד לפני כן, אני מאמינה שהשמחה משנה מציאות: ההודיה על המצב בו נמצא האדם באותו רגע, כשעיניו נשואות לשמיים בתפילה, פותחת שערים".

(צילום: shutterstock)

"אתן מאמינות שזה יקרה? הן השיבו לי ב'כן' ענק. זה עם ישראל שלנו".

זה נכון, אבל זה לא קל. איך בכל זאת אפשר לגרום לנשים להתפלל מעומק הלב בהודיה כשיש צער ומשבר שכזה?

"אני משלבת את הערב עם ריקודים, תופים וסיפור אישי מחזק, מצחיק ומרגש, דבר שגורם לנשים לפתוח את הלב לתפילה ולהודיה. השילוב המנצח של שמחה, הודיה ותפילה, מייצר כלים לניקוי רעלים מהלב, וזה עוזר לחיות את החיים יותר בנחת. כך מצליחים להשכיח מהנשים את הצרה העכשווית, וכך הן מצליחות לפנות מקום לתפילה מרגשת: תפילה פרטית ותפילה בצוותא".

הרבנית כהן המשיכה לעודד ולחזק את הנשים בערב הלא שגרתי הזה. "שאלתי אותן: 'אתן מאמינות שזה יקרה'? הן השיבו לי ב'כן' ענק. זה עם ישראל שלנו".

הערב הדרמטי הסתיים, אך בינתיים הרבנית לא קיבלה שום מידע על מה שעלה בגורלה של האישה שנדקרה שלהצלתה נערך הערב המיוחד.

המעגלים נסגרו באותו הערב: אחת זוכה להינשא, והאחרת – זכתה לחיות בשנית

"המשכתי להתפלל עליה, והלב שלי היה איתה. לאחר כל ערב, כל אישה נשארת אצלי בלב: בתפילות, ובשיחות שלאחריו".

לאחר כשנה הוזמנה הרבנית להנחות ערב כלה, ושם נסגרו המעגלים מערבי הפרשת חלה קודמים באופן הכי דרמטי שיש, דבר שהביא אותה לחשוב איך ה' מחבר חיבורים, ומסובב סיבות "כדי שאראה במו עיני הפשוטות את עבודתו ואת יכולתו העצומה להעניק לנו ניסים מעל הטבע. הגעתי לערב הכלה, שהיה מלא צבעים ומלא שמחה. הכלה שאלה אותי: 'את לא זוכרת אותי? אמא שלי עשתה כאן ערב הפרשת חלה מטעם מחלקת חוגי בית בהידברות, ואת בירכת אותי שאני אצא כלה מהבית הזה, והנה אני כלה, ואת שוב כאן'.

"לרגע לא נשמתי. התרגשתי מאוד. הבנתי שאני נמצאת בתוך ישועה ענקית: היא מתחתנת. סיפרנו את זה בקול לכל הנשים בקהל שהיו המומות כמוני. יותר ויותר הבנו את כוחה של מצוות הפרשת חלה וזיכוי הרבים".

"אנחנו רוצות לספר לך משהו. שבי".

ישועה רודפת ישועה, ורק בסוף הערב נסגר המעגל באופן מוחץ, כאשר הבינה הרבנית את גודל הנס: "בסוף הערב, הכלה הודתה לי, ואמרה: "'נעמי, אנחנו רוצות לספר לך משהו. שבי'. ישבתי. הלב שלי פעם. מה היא הולכת להגיד לי עכשיו?  'את זוכרת את הערב בצאת ט' באב על האישה...', קמתי מיד ואמרתי: 'נו? מה איתה? אני מתפללת עליה, וחושבת עליה!'. חששתי לשמוע בשורה שלא אדע איך להגיב אליה, ואז הכלה הפתיעה ואמרה: זאת דודה שלי. גם אני הייתי באותו הערב, ו... היא הצביעה עליה ואמרה: 'הנה היא כאן, שמחה!'.

"מרוב התרגשות התחלתי לבכות כמו ילדה, שפשפתי את העיניים, רצתי אליה, חיבקתי אותה וסיפרתי לה שזאת אני שהנחתי את הערב. האישה התרגשה וחיבקה אותי.

נשימתן של הנשים בקהל נעתקה. האישה אמרה: 'כן, אני רוקדת ושמחה'".

כך התחברו להם שלושה ערבי הפרשת חלה: ערב שנעשה לישועת הכלה, שתמצא את זיווגה, ערב להצלתה של האישה, וערב הודיה שבו כל הקצוות התחברו, וזכינו לראות עין בעין את פלאי ההשגחה הפרטית: האישה חיה, בריאה, נושמת, שמחה, ומודה לה'.

"זהו אחד מבין עשרות סיפורים שיש לי לספר, ומהו הסוד? למה יש כאן ניסים מעל הטבע? כי נשים מתקבצות ביחד, עוזבות את העיסוקים המרובים שלהן, מוסרות נפש להגיע לערב מרומם שמטעין את הנשמה, מרגיע, מאחד ומזכה את הרבים. מורגש שה' משנה את הטבע, ומוכיח לנו בכל פעם מחדש עד כמה הוא אוהב את מה שאנחנו עושות. תודה לה' יתברך".

להזמנת חוגי בית באווירה נעימה ובהתאמה אישית התקשרו אלינו 073-222-1290