הידברות לנוער
הידברות לנוער: אני בהתמכרות לסמארטפון. מה עושים?
אני מוצא את עצמי מבזבז חצי יום בתוך הסמארטפון, ולא יכול רגע בלעדיו. יש דרך להיגמל מההתמכרות הזאת?
- הידברות
- פורסם א' אלול התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
מרגישים שהחיים שלכם נמצאים בתוך הסמארטפון? אתם לא היחידים. בסקר שעשתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גילו ש-40% מהישראלים מרגישים שהסמארטפון גוזל יותר מדי זמן מהחיים שלהם. עוד דבר שגילו זה שהילדים הישראלים משתמשים בסמארטפון (או במחשב) שלהם יותר מארבע שעות ביום. אם עושים חשבון, זה אומר שבן אדם שחי 80 שנה, בזבז לפחות 13 שנים מהחיים שלו בתוך הסמארטפון! רצוף, לא כולל שעות שינה.
הכלי הזה פיתח אצל אנשים תחושת תלות בו. מרגישים חייבים להיות מחוברים כל הזמן, חייבים לבדוק כל צפצוף וכל הודעה, נסחפים להתעדכן כל רגע. וזה לא רק העניין של ההתעדכנות האובססיבית, אלא יש גם עוד בעיות, שרק עושות לנו רע על הנשמה. אנחנו מודדים את עצמנו על פי כמות פידבקים, משווים את החיים שלנו לחיים של אחרים, וחיים במין מרוץ הזוי לנסות לשווק את עצמנו בעיני אחרים.
היו כמה שהחליטו לבדוק מה באמת קורה מאחורי הקלעים, ופרסמו את הסודות שבני נוער שיתפו. הם גילו כמה דברים באמת מדהימים. על פי דו"ח האינטרנט של בזק "החיים הדיגיטליים": שליש מהנוער בודק לייקים כל כמה דקות (!) במשך היממה; 60% מבני הנוער הודו שהם מפרסמים תמונות שבהם הם נראו יותר מאושרים ממה שהם באמת הרגישו באותו רגע; כמעט שליש (28%) מבני הנוער הודו שהם נהנים לצלם תמונה של מנת האוכל שלהם יותר מאשר לאכול אותה; 55% מבני הנוער מרגישים שרשתות חברתיות גורמות להם להרגיש שהם מחמיצים חוויות שאחרים זוכים לחוות, ובמילים אחרות, שהחיים שלהם פחות כיפיים ביחס לחיים של אחרים; ובאופן דומה, 45% הודו שהרשתות החברתיות גורמות להם להרגיש שהחיים של אחרים יותר מושלמים ומאושרים משלהם.
בקיצר, כולם מזייפים את מה שהם מיחצנים, וכולם מרגישים פחות טוב עם עצמם ביחס לאחרים בדיוק בגלל זה. אפשר להגיד שהעולם הווירטואלי הוא עולם מזויף, עולם של יחצנות. כמה שיש תחושה של ניתוק מהעולם כשנמצאים בלי הסמארטפון, בסופו של דבר זה ניתוק מעולם לא אמיתי, עם חברים ווירטואליים, ופלטפורמות שונות שהמטרה שלהן היא תחרות על צומי.
קצת ניתוק יגלה לכם שיש עולם בחוץ, עם חברים שאפשר לדבר איתם מלב אל לב, עם משפחה אוהבת, עם עצמכם ופיתוח כישרונות מיוחדים שיש בכם. לא חבל לבזבז את החיים מול משהו שהוא בסופו של דבר חתיכת מתכת?...
מה הפתרון? איך מתחברים חזרה למציאות? אולי שווה לפתוח את הראש, ולעבור לפלאפון עם שיחות בלבד? או לפחות לסמארטפון מסונן, עם אפליקציות מוגבלות והכרחיות בלבד, ועם סינון אתרים או ללא דפדפן כלל.
בהצלחה!
רוצים לשמוע עוד? בקרו באתר "70 השאלות הקשות ביהדות" - וכנסו לשאלה 'תקועים מול המסך – האם אפשר אחרת?'
מילים של התחזקות:
"למה זה היה שווה? מפני שלא היו לי חיים לפני שקיבלתי על עצמי את אורח החיים הזה... החיים מקבלים צבע אחר. אלוקים זה הכל. אני מתייחסת אליו כמו אל אבא. הוא אהבה ויראה ופחד ונתינה אינסופית והמון ניסים" (לינור אברג'יל)