איך נמנעים מוויכוחים עם המתבגרת?

אנו הורים לנערה בת 16, ובשלב זה של חייה מוצאים את עצמנו מנהלים עמה ויכוחים לרוב, היוצרים משקעים קשים בתקשורת. קשה לנו כהורים לצפות במעשיה, הנובעים משיקול דעת לא נכון, ואילו הילדה, לטענתה, מרגישה "חנוקה". מה ניתן לעשות?

על מנת לענות על כך יש להבחין בין שני סוגי הורות: הורות "מתערבת" והורות "מעורבת". הורות מתערבת נוצרת ברוב המקרים בגלל צורך בלתי מודע של ההורים לחוש שהם משמעותיים. לכן נוצרת תלות חזקה שלהם בילדיהם, המונעת את צמיחתם הטבעית של הילדים, גם זו הנגרמת כתוצאה ממשברים.

הקושי שלכם לצפות בה מבצעת פעולות שנגרמות מחוסר שיקול דעת, ושבהכרח יובילו לכישלונה, מעידה על הורות מעין זו. אל לכם להיבהל מכניסתה לכישלון או מהאפשרות שתחווה משבר, כי הם אלו אשר יאפשרו את התפתחותה הטבעית. שינוי חשיבה מעין זה יוריד את התערבותכם ויאפשר לה הרגשת שחרור.

ההורות הראויה מבחינתכם היא ההורות המעורבת - זו המכירה בקיומו של הילד כיחידה נפרדת, מאפשרת את התפתחותו התקינה ורק עוקבת ממבט על. הורות מעין זו מאפשרת לילד ליצור כלים להתמודדות, שיסייעו לו גם כאשר ההורים לא בשטח. תחת הורות זו תרגיש בתכם שאתם סומכים עליה ושהיא אחראית למעשיה, מה שיאפשר לה לפעול ביתר שיקול דעת.

(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך)

* * *

לחמותי כמות חפצים עצומה בבית, עד כי קשה לזוז בחלל הבית או להשתמש בחדרים. אני חוששת להיגיינה אישית ולהיגיינת המזון. האם אגירת חפצים היא בעייתית? וכיצד ניתן לטפל בה?

התופעה אותה את מתארת נקראת אגרנות כפייתית, תופעה התנהגותית שמאופיינת באיסוף אובססיבי של חפצים שאינם שימושיים וחסרי ערך.

הוויתור על החפצים מעורר מצוקה נפשית אצל האגרנים. הם פוחדים להיפטר מהחפצים בטענה כי "יהיה צורך להשתמש בחפצים בעתיד", או "אולי ישמשו אחרים".

ההפרעה מצויה בדרך כלל בגילאים מבוגרים, ופחות אצל צעירים.

מובן שאגירת חפצים מקשה על אחסון הדברים ועל צפיפות בבית, מקשה אף בריאותית בגלל האבק והלכלוך ויוצרת בעיית ניקיון. בנוסף, היא מקשה כלכלית, שהרי לעיתים צריכת החפצים עולה כסף רב.

ההפרעה יוצרת כמובן גם קשיים משפחתיים, שהרי קשה מאוד לחיות בסביבת אדם אגרן. אצל הדרים בבית לעיתים קרובות נוצרים כעסים ותסכולים.

ישנן גישות שונות המטפלות בקושי זה. הטיפול שנחשב מתאים ביותר הוא טיפול CBT. בטיפול זה ניתן לאבחן את הקושי ולטפל בו.

בהיבט הקוגניטיבי - מזהים את דפוסי החשיבה הבעייתיים, את עיוותי החשיבה, ויוצרים חשיבה יעילה וחיובית. כך למשל ניתן לעבוד על טענת האגרן כי "אם אזרוק את החפצים יחסר לי..." או "יקרה לי משהו".

המטרה היא להראות לאגרן כי לא יקרה לו שום דבר אם יזרוק את החפצים. להיפך, הוא רק יצא מורווח.

בהיבט ההתנהגותי - ניתן ללמדו טכניקות שונות שיעזרו לו להתמודד עם זריקת חפצים.

בסופו של דבר תלמד חמותך כי יקל עליה להיפטר מהחפצים המיותרים וממה שהם גורמים לה.

(יפה איפרגן, MA, אשת חינוך ומטפלת CBT במחלקת "נפשי בשאלתי")