סיון רהב מאיר על המשברים בארה"ב לעומת אלה שבארץ: סליחה, קיץ

חזרנו מקיץ בארצות הברית אל כותרות השבוע – מערכת הבחירות החמישית והמשבר במערכת החינוך בישראל. ועדיין, לתחושתי, הצרות בבית עדיפות פי כמה. המצב בארצות הברית יציב הרבה פחות. הקיטוב הפוליטי מר, אחוזי התמיכה בביידן נמוכים, החשיפות האחרונות ביחס לטראמפ מביכות, האינפלציה משתוללת ועל הכול חופף הקושי להתאושש מהקורונה. 

שלושה חברים ששמעו שאנחנו רוצים לקפוץ עם הילדים למנהטן הזהירו אותנו שלא נלך. "זו כבר לא מנהטן של פעם, רק תיירים עוד הולכים לשם", אמרו וסיפרו על אלימות, שוד, אווירה לא נעימה בלילות.

בניו יורק טיימס פורסמה כתבת ענק תחת הכותרת: "Sorry, summer", "סליחה קיץ". הקורונה הרסה את שתי עונות הקיץ הקודמות, אבל בעיתון מרגישים שגם הקיץ הזה לא מתרומם. למה? תקריות ירי, מחלת אבעבועות הקוף שבגללה הוכרז בניו יורק על מצב חירום, דכדוך בגלל הקרבות על פניו של בית המשפט העליון, גלי חום קיצוניים, העלייה במחירי הטיסות ובמחירי הדלק.

אימא שגרה בסמוך למוקד הירי האחרון בהיילנד פארק, ביום העצמאות האמריקאי, מספרת בכתבה שהיא לא מרבה לצאת עם שני ילדיה, בני 7 ושנתיים. "הפחד שלי הוא שלא אוכל להציל את שניהם". אימא אחרת מספרת שלקחה את הילדים לבריכה ומצאה עצמה מנהלת שיחה עם אימא נוספת, על השאלה לאן הן יברחו אם יתחיל ירי. בעיתון מגייסים גם פסיכולוגית, שנותנת עצות למצב הרוח המדוכדך: להכיר תודה על הקיים ולחוות חוויות אושר קטנות ומספקות, במפגשים חברתיים. 

אחרי שנחתנו הסתכלתי השבוע על התמונות של הפקקים, החופים והפארקים בישראל, בשיא אוגוסט. אף אחד בארץ לא יפרסם כותרת "סליחה, קיץ".

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".