הגישה הנכונה לאושר

לאחר 22 שנות נתק, מתכונן יעקב אבינו לפגישה ההיסטורית שלו עם עשו אחיו. חז"ל מצביעים על שלושה דרכים בהן נקט יעקב: דורון, תפילה ומלחמה. ראשית - דורון, ניסיון לרצות את עשו בדרכי שלום. שנית – תפילה. כלומר, הוא לא מוותר על ההשתדלות הרוחנית. ומלחמה – באין ברירה, יעקב לא נרתע להגן על משפחתו, והוא נערך גם לאפשרות של עימות עם אחיו. אנו יודעים כי "מעשי אבות – סימן לבנים", ודרכו של יעקב סללה דרך לכל הדורות. כאשר ישנו מפגש בין עם ישראל לבין אומה אחרת, יש לנהוג כמו יעקב: מחד, לנסות לפתור את הבעיה בדרכי שלום, ורק כמוצא אחרון יש לבחור במהלך של עימות. אולם בכל מקרה, אין להזניח את התפילה לבורא העולם, לבקש ממנו שימצא לנו פתרון לבעיה.

בסופו של דבר, יעקב ועשו נפגשים בתחושה של קרבה וחיבה. שואל יעקב את עשו: "מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי?" – כלומר, מדוע שלחת אלי את כל הצאן והבקר הללו? יעקב עונה לו שרצה למצוא חן בעיניו, אך עשו דוחה את המתנה: "ויאמר עשו – יש לי רב, אחי, יהי לך אשר לך". אולם יעקב מתעקש לתת את המתנה ומשיב: "קח נא את ברכתי אשר הובאת לך, כי חנני אלוקים וכי יש לי כל".

חז"ל עמדו על ההבדלים בין נוסח הדברים של עשו לבין אלו של יעקב. עשו משתמש בביטוי "יש לי רב", לעומת יעקב שאומר "יש לי כל". עשיו מרגיש שיש לו הרבה, אבל אין לו הכל. תמיד חסר לו ואין לו סיפוק מהישגיו החומריים. יעקב לעומת זאת אומר יש לי כל, לא חסר לי דבר.

זהו ההבדל בין אדם בעל ביטחון בקב"ה, לבין אדם שחי רק את עצמו. אדם ללא אמונה, מרגיש חוסר, יש לו מאה – רוצה מאתיים. כשהוא לא מקבל את מבוקשו, הוא שוקע בעצבות ובמרמור. קשה לו לראות את חברו מצליח, ותחושת הקנאה והתאווה מקננות בו. אדם שאינו מרגיש את יד ה השולטת בעולם, עלול למצוא את עצמו בתחרות מתמדת שאינה יודעת שבע.

אך כשאדם בוטח בה, הוא יודע: יש בורא לעולם החפץ בטובתי. הקב"ה אינו מוגבל, ואין גבול למה שהוא מסוגל לתת. לכן, אם הקב"ה לא העניק לי את מה שאני רוצה, כנראה שיש לכך סיבה. בחכמתו הגדולה הוא יודע בדיוק מה טוב עבורי, ואת זה בדיוק הוא מעניק לי. אדם בעל תודעה כזאת, הוא האדם המאושר ביותר, הוא תמיד חש שיש לו הכל. כמובן שחלה עליו חובת ההשתדלות בפרנסה, בריאות, נישואין וכל משאלה אחרת, על מנת שתהיה לברכת ה מקום לחול בו.

לאדם כזה אין צורך ביתרה גדולה בבנק כדי להרגיש מאושר. חז"ל מלמדים כי "איזהו עשיר – השמח בחלקו". כשהאדם מרגיש מלא, הרי הוא העשיר האמיתי. זה היה דרכו של יעקב, וזו מידת הצדיקים. "כי חנני אלוהים וכי יש לי כל", לא כעשיו שאומר "יש לי רב" אלא "יש לי כל", כל מה שאני צריך יש לי. נאחל לכולנו לחיות חיים טובים ומאושרים, חיים של מילוי שמחה וסיפוק, אמן. שבת שלום. 

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת וישלח – כל הסרטים ב-VOD הידברות