אם שבתה כמעט נחנקה מנקניקייה: "סיוט שכל אמא מפחדת ממנו. תודה לה' על הנס"

כשזה מגיע לנקניקיות, אחת האזהרות הכי חמורות להורים (וגם דודים ובני משפחה אחרים) היא לחתוך את הנקניקיות לאורך ולחתיכות קטנות, בשל סכנת חנק ר"ל. 

אלא שיש מקרים, כמו המקרה שלפנינו, שגם כאשר נוהגים במשנה זהירות ומקפידים על הכללים - הסכנה עדיין מרחפת ממעל. 

"אתמול עברתי את הסיוט שכל אמא מפחדת ממנו", פותחת האם ומשתפת. "בכל פעם שאני מכינה נקניקיות, אני כמובן חותכת לאורך ואז לחתיכות קטנות כמו כולם. בעודי מתעסקת במטבח, לירם הבן הגדול שלי קורא לי: 'אמאאאאא ענהאל נחנקת'. הסתובבתי אליה, ראיתי אותה אדומה כמו עגבנייה ומחזיקה את הצוואר בלי יכולת אפילו להשתעל.. פשוט מסתכלת עליי במבט של 'תעזרי לי', ולא זזה".

ברגעים המפחידים האלה, האם לא מאבדת עשתונות, אך עושה את מה שאוטומטית כל אחד מאיתנו היה עושה - דפיקות על הגב ("כן, אני יודעת שזה אסור"). "ראיתי שכלום לא קורה, ובאותה שנייה עברה בי המחשבה שאני אשכרה לא זוכרת כלום ממה שלמדתי בקורס עזרה ראשונה כשהבן הבכור שלי נולד לפני חמש שנים. פשוט לא זכרתי כלום - באותו רגע המוח נ מ ח ק ורואים שחור. הדבר היחיד שזכרתי שאסור לדפוק על הגב ואסור לדחוף אצבע - אבל נחשו מה? זה בדיוק מה שעשיתי".

ממשיכה האם וכותבת ברשתות החברתיות את מה שכל אם כבר יודעת לפני ולפנים: "אני יודעת שזו טעות ושיכולתי לדחוף לה את החתיכה עמוק יותר, אבל פליז אל תשפטו. לא חשבתי באותו רגע. הדבר היחיד שרציתי זה שהחתיכה הארורה תצא לה מהגרון, אז פשוט דחפתי את האצבע כל כך עמוק פנימה לגרון. הרגשתי את החתיכה, תפסתי אותה בציפורניים, ואפילו שנשרט לה הגרון והיא דיממה וצרחה לשמיים - הצלחתי להוציא, והיא ניצלה.

"אני לא יכולה לתאר לכם מה עברתי באותה רגעים. חשבתי שחרב עלי עולמי. התיישבתי על הרצפה וכמו סרט נע התחלתי להריץ בראש איך זה יכל להסתיים. בתמונה - החתיכה הארורה שהורידה לי שנה מהחיים, כמה שהיא קטנה... היא כנראה החליקה לה לגרון לפני שהיא הספיקה ללעוס אותה, והקנה נשימה שלהם כל כך קטן, שגם החתיכה הקטנה הזו הספיקה כדי לסתום אותו.

"מסקנות: לא מכניסה אלי הביתה יותר - לא נקניקיות ולא סוכריות ולא מסטיקים. מלבד זה שזה לא בריא בעליל - אני את הלקח שלי למדתי. דבר שני - קובעת קורס עזרה ראשונה דחוף, ופעם בכמה זמן לרענן את הזיכרון אפילו עם סרטונים ביוטיוב. חובה חובה חובה לדעת איך מתנהלים במצב כזה - זה יכול לקרות לכולם בכל זמן נתון. הפעם הצליח לי עם השיטה הלא נכונה לעשות, אבל אני מודה - אני בעצמי יכלתי לעשות נזק בלתי הפיך בזה שפעלתי לא נכון.

"דבר שלישי והכי חשוב - תודה אלף פעם לבורא עולם על הנס שעשה איתנו!!! ולמה אני משתפת אתכם? שתלמדו מהלקח שלי ... לפני שזה יקרה ולא אחרי ... גם אם הילד שלכם צורח, מתחנן, בוכה, מגז'דר שבא לו את הסוכריה או הנקניקיה הזו - עדיף שהוא יבכה ולא שאתם תבכו עליו אחר כך. הודו להשם כי טוב-כי לעולם חסדו.

נ.ב

תודה לילד האלוף שלי שגילה תושייה וקרא לי והגעתי אליה בזמן. כמה חשוב לטפטף להם מה אסור ומה מסוכן, שזה תמיד יהיה להם בתודעה. בריאותבריאות בריאות לילדים של כולנו אמן", היא מסכמת.