זמנו של אביגדור ליברמן עבר. הגיע הזמן שמישהו יגיד לו את זה

בפתח הדברים חייבים למחות על הדימוי הנורא שיהודי הדביק ליהודי אחר ולגנות זאת בכל תוקף. גבלס הנאצי היה מפלצת רצחנית שלא קם כמותה, ואין שום אדם ובוודאי לא יהודי שניתן לדמות לו. הדבר הזה ידוע וברור לכל יהודי, למעט אדם אחד – אביגדור ליברמן.

אי אפשר שלא לשים לב שקרה משהו לליברמן. האיש – שנחשב לציני, לקר ולמחושב ביותר בזירה הפוליטית – יצא לאחרונה ברצף התבטאויות חריגות גם ביחס למה שהורגלנו כבר לשמוע ממנו. התנהגות מוזרה זו מעלה תהיות וחשדות לגבי המתחולל בתוכו.

ליברמן הוא האיש שמזה למעלה מ-20 שנה מהתל במיומנות בחברה הישראלית. לאורך תקופה ארוכה זו הוא הספיק לנהל קמפיין קיצוני נגד הערבים – וגם לחבור אליהם בחיבוק הדוק כפי שמעולם לא נראה בפוליטיקה הישראלית. במשך השנים הוא נודע בחברות הקרובה ובשיתופי הפעולה עם הציבור החרדי, אך פתאום, מבלי שמישהו ציפה לכך, הפך את עורו ונהיה לאויב הפוליטי הגדול ולראש המחרימים של המגזר החרדי. במהלך הקריירה הפוליטית שלו הוא הספיק להתפטר שש פעמים מתפקידיו השונים, ותמיד הצליח למתג את עצמו מחדש ולהיבחר שוב לכנסת בעזרת קולותיהם של מצביעים, שבאורח קבע התעלמו מחוסר העקביות של מנהיגם והמשיכו להצביע עבורו בעיוורון.

לצד פעילותו הנמרצת להשנאת מגזרים שונים בישראל, קשה להצביע על הישג חיובי משמעותי אחד לטובת כלל הציבור שליברמן רשם לזכותו בתפקידים השונים בהם כיהן. גם כאשר בשנה האחרונה קופת המדינה הגיעה לראשונה למצב מאוזן ואף ליתרה של כמה מיליארדים, איש לא רואה בזה הישג של שר האוצר ליברמן, אלא תוצאה של מדיניות כלכלית אכזרית שכללה העלאת מיסים וגל התייקרויות שפגעו קשות במשפחות רבות בישראל.

ליברמן חשב שיוכל להמשיך לסובב את כולם על האצבע ללא גבול, אבל כפי הנראה הוא טועה. התדמית הקשוחה שלו התחילה לאחרונה להיסדק, והארשת הבוטחת שעל פניו מתחילה אט אט להתקלף. האמירות הקיצוניות הסדרתיות שלו נגד בנימין נתניהו התקבלו בהרמת גבות, זכו לתגובות גנאי מכל הקשת הפוליטית ופגעו בעיקר בו עצמו. הרושם שמתחיל להיווצר הוא שליברמן איבד את קור רוחו ופועל באופן אמוציונלי וללא מחשבה. ויש הסבר פשוט מדוע זה קורה: עדותו של עוזרו לשעבר, יוסי כמיסה, מעמידה אותו תחת חשד כבד למעשים פליליים חמורים ולא עושה לו טוב, בלשון המעטה. גם הסקרים לא מרווים אותו נחת. ייתכן ומצביעי ישראל ביתנו התחילו להבין סוף סוף שליברמן הוא בורג חלוד ומיותר – וזה מוציא אותו מדעתו. 

ליברמן הוא לא היחיד שהקרקע רועדת מתחת רגליו. סבבי הבחירות החוזרים והנשנים הפכו את הציבור הישראלי לחסר סבלנות כלפי פוליטיקאים שלא באים באמת לפעול למען המצביעים שלהם, והציבור פשוט זורק אותם החוצה. זה מה שקרה למרבית אנשי ימינה, זה מה שקורה לאלי אבידר וזה מה שצריך לקרות לאביגדור ליברמן – בהנהגת המדינה אין מקום יותר לאנשים שלא פועלים למען הציבור.

בינתיים אנחנו תקועים עם ליברמן ולשונו המשתלחת. יש רק לקוות שבבחירות הקרובות יהיו מספיק מתומכיו שיתעשתו ויבעטו את הפוליטיקאי המיותר והמזיק הזה אל מחוץ למערכת הפוליטית.