מורן קורס
"מה הבעיה שלך למלא דלק?!" לראות את האדם, ולא את הדמיון
כמה אנחנו מפספסות כשאנחנו חורצות גורלות, כשאנחנו שופטות בלי משים ישר והפוך
- מורן קורס
- פורסם ט"ז אלול התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
בתור יועצת זוגית, מגיעות אלי המון נשים להתייעצות בתחום הזוגי. לעיתים המקרים המהותיים מתחילים בדברים הקטנים. למשל, לא מזמן הגיעה אלי אישה מקסימה, אצילית, שאהובה מאוד על הבריות, להתייעץ בעניין זוגי. היא מרגישה שכבר שנים בעלה לא מתחשב בה, והיא לא חשובה לו כמו שהיא היתה רוצה להרגיש …
כשביקשתי ממנה דוגמאות איך זה בא לידי ביטוי, היא נתנה לי הרבה דוגמאות. אציג בפניכן דוגמא אחת, כדי שנבחין עד כמה שינוי כיוון המחשבה שינה אצלה את התפיסה על בעלה.
"יש לי רכב (שרכשנו לאחר שאלת רב בגין צורך מיוחד), ובדיוק אתמול הוא נסע ברכב שלי, ומילא לי דלק, כיוון שכבר שנגמר לי הדלק במיכל. אבל כשנכנסתי לרכבי, השתגעתי - למה הוא לא מילא את טנק הדלק עד הסוף? אם כבר הוא נכנס לתחנת דלק, והוא יודע שאני לא אוהבת למלא דלק בגלל הריח הנורא, אז מה הקטע שלו?".
"נו, ושאלת אותו? לא בדרישה או בביקורת, אלא מתוך סקרנות - מה הניע אותו לעשות או לא לעשות את מה שעשה? במקרה שלנו: 'למה לא מלאת מיכל שלם? ממש מסקרן אותי להבין'. שוב, ממקום של כבוד, ממקום שאת תשמחי לקבל תשובה מפתיעה".
היא חזרה הביתה ושאלה אותו, ואז התקשרה אלי בבושת פנים ואמרה לי - "פתאום קלטתי עד כמה אנחנו צריכות לברר מה המניע לפעולה... נס שלא צעקתי עליו מיד כשראיתי אותו, אלא קודם בררתי, אחרת באמת לא היה לי נעים.
"תקשיבי מה הוא אמר לי: אל תשאלי, רציתי למלא לך טנק דלק שלם, אבל שכחתי את כרטיס אשראי בבית, לכן מילאתי לך בסכום המסוים המזומן שהיה בכיסי. והאמת? נשארתי רעב, כיוון ששכחתי גם את האוכל בבית, אבל העדפתי למלא לך בכל המזומן שהיה ברשותי, ולאכול כשכבר אחזור הביתה".
שמעתי צחוק מובך מעבר לקו. "תקשיבי, פתאום בעלי נהפך באחת לבעל הכי מקסים עלי האדמות. ורק לחשוב שעוד רציתי לצעוק עליו לפני... התביישתי בעצמי".
כמה אנחנו צריכות לדעת לברר לפני, ולא לבוא מהתפיסות שבנינו בראשינו על השני. הרבה פעמים, אחרי שנברר עם הזולת את מניעיו - נראה סיפור אחר לנגד עינינו.
בסיפור שלנו, המקרה הנ"ל גרם לה להעריך את בעלה מחדש. כך גם אצלנו, כשנשכיל לראות את השני ונדון אותו לכף זכות - נראה באמת את האדם שמולנו, ולא את האדם שציירנו לעצמנו בראש.
כמה אנחנו מפספסות כשאנחנו חורצות גורלות מול האדם הכי יקר לנו בחיים, כשאנחנו שופטות בלי משים ישר והפוך. ובגלל מה? אחר כך אנחנו אוכלות את עצמנו. לו רק היינו מבררות את הסיפור מהזווית שלו, מה קרה, מה היה שם, מה עבר לו בראש, היינו רואות שהוא התכוון באמת להיטיב, רק שלעיתים זה נראה שונה מאיך שאנו רואות את התמונה.
אם רק נשכיל להרחיב את המנעד המחשבתי שלנו, זה יכול להיות רווח שלנו, של הזוגיות ובכלל, של כל המשפחה.
כמה חשוב להשקיע בזוגיות טובה. עוד לפני חינוך ילדים, כי לפני הכל, ילדים צריכים הורים שמחים שטוב להם ביחד.
כשהם רואים זוגיות תקינה, יש להם מודל ללכת אחריו ועל פיו. נכון, יש עליות ומורדות בקשר, כמו בכל קשר. אבל העיקר לדעת איך לכבד ולדבר בכבוד ובהערכה לכל אחד. שנזכה ליישם.