"מה את מוצאת בשיעורי התורה האלה?!"

"אני לא מצליחה להבין, מה אמא שלי מוצאת בשיעור התורה שהיא מדברת עליו כל הזמן", חשבה בינה לבין עצמה גלי.

"את לא מבינה, יש שם משהו שאף פעם לא פגשתי, אור אחר, אוויר אחר, כאילו פוגשים שם את ה'. את ממש מרגישה על פלנטה אחרת, הרבה יותר רוחנית ואמיתית, את חייבת להגיע איתי", שחה אמא שלה בהתלהבות. "מה אכפת לך לנסות? רק פעם אחת", ניסתה לשכנע.

בתקופה האחרונה גלי שמה לב שמשהו עובר על אמא שלה, כל מיני משפטים "מוזרים" היא שומעת ממנה, כל ההנהגות המוזרות שלה שהיא מכניסה פתאום הביתה.

"היא באמת מצפה שאני אגיע איתה לשיעור ששינה לה את החיים?", גלי חושבת לעצמה בגיחוך.

הלא יאמן התרחש לגלי, תפנית בעלילה: "ערב אחד, כשלא היה לי מה לעשות, והתאכזבתי מכמה עניינים, החלטתי להגיע להכיר את אותה אישה שמעבירה את השיעורים שאמי לא מפסיקה לדבר עליהם."

* * *

ערב אחד הגעתי לשיעור תורה קבוע שאני מעבירה באחד המקומות במרכז הארץ.

פתאום ראיתי אותה, את אותה בחורה שאמא שלה כבר שנה מדברת עליה שהיא כל כך רוצה שהיא תגיע רק לנסות שיעור אחד, שתחווה משהו אחר ממה שהיא חוותה עד היום, רק שתנסה.

ראיתי אותה - ומיד נדלק בינינו ניצוץ.

ההתחברות היתה מהירה ממש. היא שאלה, אני עניתי, היא חשבה, היא התנצחה, אני עיכלתי את דבריה, נכנסנו לעומקים. אפשרתי לדברים לזרום. השיעור ממש לא הלך לפי המתוכנן, כולן הרגישו שמתרחש שם משהו חם באוויר, משהו אחר. משהו שחוצה עולמות ומחשבות, חוצה מגדרים. כולן הבינו שהשיעור הערב הוא במיוחד עבור גלי, הבת שאמא שלה כל כך חיכתה שתגיע לשיעור. כולן אפשרו והתגייסו למען אותה מטרה.

שבוע לאחר מכן שמחתי כל כך לראותה! קיבלתי אותה בחיבוק גדול ואוהב. שמחתי, אם היא הגיעה שוב - אות הוא שהנשמה שלה מתעוררת.

לי נשאר רק להתפלל לה' שיעזור לי להיות שליחה טובה עבורה.

וכך משיעור לשיעור, משבוע לשבוע, היא שאלה, נכנסה לעניינים והתקדמה בתורה ובמצוות עוד יותר מאמא שלה. לרגעים אמה התבלבלה, היא לא חשבה שגלי שלה עד כדי כך תדבק באמת.

ברוך ה', הקשר בינינו התהדק. נדהמתי עד כמה נשמתה טהורה, התרגשתי בכל פעם מחדש, איך היא מתקדמת בצעדי ענק, לא מרפה ולא מוותרת לעצמה,

התענגתי מהשיחות איתה. נקשרנו זו לזו, וממש הרגשתי עד כמה השיחות מתקדמות לשלב הבא. ב"ה בשלב כלשהו היא הבינה שעליה להיכנס לאחת המדרשיות בארץ כדי להשלים פערים ולבסס את התהליך.

הכניסה למדרשיה היתה קצת מורכבת עבורה, אך היא שיתפה אותי בכך שהבינה פתגמו של הרבי מקוצק: "אם יאמרו לך 'יגעת ולא מצאת', אל תאמין, כיוון שעצם היגיעה היא המציאה!". ואכן, היא לא הפסיקה להתייגע. בכל שלב של התקדמות היא חשה מציאה, וזכתה להגיע למחוזות מופלאים בנפש, מעוררי הערצה מבחינתי.

מדהים שהכל התחיל משיעור תורה, מהמקום הפנימי ההחלטי אצלה בנפש לרצות להתקדם לעבר האמת, ולא להתייאש מכל האתגרים בדרך. שנזכור גם אנחנו ונחוש בביטחון גמור את ה' שמלווה אותנו בכל רגע בחיינו - עד כמה ה' דואג לכל אחד מילדיו, כאילו הוא בן יחיד שנולד להוריו לעת זקנה.

גם לך יש אפשרות להכיר את היהדות לעוד נשמה. לארגון שיעור או הפרשת חלה אצלך בבית חייגי - 073-222-1290