"אני מבקשת הכל": התפילות של איה קרמרמן לשנה החדשה

ה', אני פה. עומדת בתפילה. עדיין. אפילו. אחרי שנה מלאת אבל. אחרי שנה שאתה מנסה אותי, את האהובים שלי בלי סוף. גל אחרי גל, האחד אכזרי מקודמו. ואני עדיין עומדת. מולך. מבקשת את פניך, את רחמנותך, שלרגעים נראתה כאילו פרחה לה לעולמות אחרים. אני עומדת פה, עדיין, שבורה ושלמה. שנה שבה הארת לי את האמונה שבי. השארת אותה בליבי כי ידעת שבלעדיה אין לי כלום. אני פה, כמעט ראש השנה. תכלה שנה וקללותיה. מי דמיין כאלה קללות? אני עומדת פה, מתחננת.

בבקשה ה', הקשב לברכות שלנו על סימני ראש השנה, קבל אותם אליך באהבה, השב לנו את תשובתם בהמתקה, כמו שאנחנו מבינים מתיקות. כדבש ממש. הבט בנו עומדים ומבקשים על חיינו, מתוך שיעור קשה שלמדנו על בשרנו, כמה שבריריים הם. מאלף כיוונים עומדים עלינו לכלותנו ואנחנו עומדים, לבנים וחגיגיים, על אף, כדי להמליך אותך עלינו. כנגד כל הסיכויים, כל מה שאנחנו מבקשים הוא שתביט בנו כאבא אוהב, רחם על הילדים.

בבקשה ה', סלח לנו. סלח לי. אלף פעמים, אם לא יותר, נפלתי השנה. ואלף פעמים ואחת ניסיתי להתרומם. ניסיתי לסלוח, ניסיתי לשכוח, ניסיתי להתפלל מהעומקא שלי. ניסיתי לסמוך עליך, ניסיתי לוותר. ניסיתי לרצות אחרים. ניסיתי לעשות מצוות. ניסיתי לא לבוא בטרוניות, ניסיתי לא להרגיש שמגיע לי. כלום. שהכול בחסד. ניסיתי לשמוח מהכביסות. סלח לי על שנכשלתי בכל אלו.

בבקשה ה', פרוש עלינו סוכת שלומך. לא רק בחג האהוב עלינו ביותר. לא רק עם סוכה לבנה, כמו שאנחנו אוהבים, כזו שמזכירה את סיני, למרות שלא היינו בסיני שנים. פרוש עלינו סוכת שלום - בין כל חלקי המשפחה, מהקרובים ועד הרחוקים. סוכת שלום בתוך העם שלנו - שנדמה כמסוכסך עד היסוד. שונא מדי, מתלהם מדי. אלה לא אנחנו. אולי עם קשה עורף אנחנו, אבל תמיד עורף אחד היה לנו, כי היינו אחד מאוחד.

בבקשה ה', שמח ליבנו בתורתך. בשמחה כה גדולה, שרגלינו לא יצליחו לעמוד דום, שליבנו יפרוץ בריקודים, שגרוננו ישאג "טוב לי תורת פיך" כילדים. שמח ליבנו בתורתך גם יום אחרי שמחת תורה, חודש ואפילו שנה אחרי. תמידית, ללא רפיון.

להגיע לסדר אחרי שנ"צ טוב

בבקשה ה', את חג הבחירות השנתי העבר מעלינו נטול לשון הרע, ללא השלכת בוץ הדדית ואין־סופית. ללא תינוקות שנשבו עם אינטרס לפלג ולפלח אותנו ליותר פלחים משחייבים. השיבה שופטינו כבראשונה, הסר ממנו יגון ואנחה. קצנו במנהיגים לא ראויים, עייפנו מבעלי תפקידים. שלח לנו מנהיג שלא יעשה איפה ואיפה בין צאנו. ואם כבר באותו נושא, אז עוד משהו בקטנה - הסר מטלפוננו את הסמסים הבלתי נסבלים של סקרים מציקים.

בבקשה ה', תן לנו לגלות שאור קטן מרחיק אין־סוף חושך. תראה לנו שאין ייאוש בעולם כלל, גם כשהמציאות מראה לנו שמתחת לטבע אין לנו סיכוי. בבקשה ה', תן לי פעם אחת להצליח להכין סופגניות ז'ונגלר.

בבקשה ה', שלח לנו פירות יפים, שלח לעצים שלנו כוח ועזות דפריחה, אחרי ששנה שלמה התעלמתי מקיומם, בציוויך. שלח לילדים תעודות שיהיו גאים בהן, מילים מעין טובה של המורים שלהם. שלח למורים מילים מעודדות, מגדילות, מחזקות, שייתנו מרץ לילדים להמשיך ולהשקיע.

בבקשה ה', תן הרבה שמחה בחיינו. שלח לנו פרנסה בשפע - לחלק ברוחב לב למי שצריך. שלח לנו רגע של דעת שברוך מרדכי, בין ארורי ההמן שמקיפים את חיינו. תן לנו את הפרופורציות הנכונות במשלוחי המנות, תן לנו לזכור שהמצווה הזו ניתנה לנו כדי להרבות אהבה ולא כדי להרשים את השכנות. בבקשה תרחיק את כל המשתכרים המקיאים למיניהם ממני, היו לי מספיק כאלו בגלגול הקודם.

בבקשה ה', עזור לי לא להילחץ מפסח, עזור לי להבדיל בין חמץ לטפל. תמיד בחיים. עזור לי לשמוח מההכנות, לא לשאוג על הילדים. עשה שבליל הסדר נהיה מלכים, כאוהבים, כמשפחה. תן לי להגיע אליו בנחת רוח, אחרי שנ"צ עסיסי, בלי כביסות בסל.

בבקשה ה', תן לי לעצום עיניים ולראות את ים סוף נחלק לשנים־עשר שבילים. תן לי להרגיש את כפות רגליי הולכות בחרבה. תן לי לדעת אותך ולהאמין בך ובמשה עבדך, כאילו הייתי שם. כאילו כל זה היה לכבודי. תן לי לחיות את הרגע הזה של ידיעה מוחלטת בלי מתווכים, לומר בשירה "מי כמוך באלים".

בבקשה ה', גלה לי את סודות העומר, קצת, במילימטר. אני לא מבקשת יותר. רק לא לצלוח את הספירה בלי לדעת או להרגיש כלום. הסר ממני את הקליפות שצריך, ברחמים, גלה לי את האורות המיוחדים לכל שבוע. תן לי לא לכעוס שמוזיקה לא מתנגנת בבית.

בבקשה ה', תן לי לראות בתקומת העם שלנו, בתפארת המדינה שלנו, כל יום, לא רק בלילה אחד מלא זיקוקין. תן לי להרגיש כמה טוב פה, אפילו שהכול יקר ומלוכלך, בפה וברחובות. תן לי להעריך את הבית, לשמור עליו, לייקר ולשבח אותו.

בבקשה ה', תכניס ללב שלי מעט מרבי שמעון, ממסירות הנפש שלו, מהסודות, מהדבקות האיתנה. תן לי את החוסן שהיה לו, את החיבור הישיר אליך.

בבקשה ה', תן לי לעמוד בהר סיני. תן לי לחיות אותו, תן לי לראות את הקולות, לקבל את התורה. תן לנו, לעם שלנו, רגע אחד שבו נרגיש בלב אחד. זה כל כך חסר לנו.

בבקשה ה', אל תיתן לי להצטער בנפול ירושלים, אלא הראה לנו בגלוי את תקומתה. בנה אותה בניין עולם, בלי פקקים, בלי עבודות בכביש. ככה, בנוי מהשמיים, לא "בקרוב", בבקשה מחר.

בבקשה ה', יום אחד, מתוך חודש אלול, פתח לי שערי תשובה.

וכל אלו הגלויים לנו. ומה עם אלה שאינם גלויים לנו?

טוב נראה ונגלה

תן לי כוחות לעמול במטבח לכבוד שבת, תן לי את השמחה בלהיות עיקר הבית. תן לי לגדול ולפרוח ולזכור שאני לא רק משהו למישהו, אלא גם עצמי. תן לי את הדעת להודות לך על הנשמה שאתה משיב לגופי. טע בי בריאות, גם בילדים, בבעלי, בהורים, בחברים, בזרים שעליהם אני מתפללת. תוריד מרשימת החולים שמות, תחזיר אותם לרשימת הבריאים. אני מתחננת - תן לי נחת יהודית מהילדים. תן להם הצלחה בלימודים, פתח להם את דרך ה' בעולמך. שמור עליהם מליסטים רעים, חיצוניים ופנימיים. שלח זיווגים הגונים לאלו שנשבר כבר לבם מתפילה שלא נענית. ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך, כל יום, כל היום. בבקשה תן לי לא להישבר. תן לי את כל הטוב שבדעתך לתת, טוב הנראה והנגלה כהבנתי הרדודה.

אני יודעת שאני מבקשת המון. אבל השנה הבנתי שאין לי עוד מלבדך, אין לי על מי לסמוך אלא עליך, שהכול נהיה בדברך. הכול. אז אני מבקשת הכול מכול כול.

תודה מראש, הבת שלך.

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנת משיח.

הטור פורסם בעיתון "בשבע".