תרעבו קצת, זה בריא: מתי עדיף לא לאכול?

לפני עידן השפע של היום, אנשים רבים, ברחבי העולם, חוו רעב על בסיס יומיומי, וישנם סיפורים רבים על כך. לעומת זאת, בדור הזה, אם אדם יפסח על ארוחה אחת ביום, ויצמצם את התפריט היומי ל-2 סעודות עיקריות (סעודת בוקר מאוחרת וארוחת ערב מוקדמת), או אפילו סעודה אחת - ודאי לא ירעב, ואף יהיה בריא יותר. תקופות שונות כל כך, וכל אחת עם היתרונות והחסרונות שלה. בעבר, אנשים רבים שיוועו למזון בשביל קיום והישרדות, והיו מעריכים כל פרוסת לחם, וכיום, רוב האנשים בעולם המודרני מכניסים לגופם כמות של מזון ביום אחד - כמות שהספיקה לאדם אחד בשבוע שלם בעידן הקודם. והמחיר בבריאות יקר!

כיום, השפע והססגוניות של האוכל מפתים כל כך ואנשים אוכלים ללא רעב כלל, רק כי מתחשק להם, והכל זמין וזול כל כך. כמובן, זה מזיק למשקל ולבריאות. ההמלצה היא לאכול סעודה רק כשרעבים, והסימן לכך: בטן מקרקרת. מי שינהג כך, ודאי יזכה לחיים בריאים יותר גם בלי שינוי בתזונה. כמו כן, הרמב"ם ממליץ לנו לדלג על ארוחה אחת: "וטוב להשמיט סעודה אחת בשבוע, כדי שישבות האיצטומכא (הקיבה) מעבודתו ויתחזק כוח עיכולו. ונראה כי השמטה זאת טוב שתהא בערב שבת" (קיצור שולחן ערוך סימן ל"ב).

במחקרים על בע"ח גילו כי תחושת רעב קלה טובה לריכוז, לחושים מחודדים ולזיכרון טוב יותר. לעומת זאת, תחושת רעב ארוכה מדי עלולה להביא לבעיות אחרות, כמו השמנה, ואפילו לירידה בפוריות. לכן דיאטות "כאסח" למיניהן, שגורמות לעלייה בהורמון הגרלין (לא נרחיב עליו כאן), גורמות לכך שלא יהיה שובע בגוף בתום הדיאטה. זה קורה רק במקרים של הרעבות ממושכות (למשל, אנורקסיה) או דיאטות קשות, ולכן יש לאזן את כמות הורמון הגרלין בגוף ע"י דיאטות לא קיצוניות במיוחד.

בנוסף, כדאי לדעת כי אכילה מועטה במשך היום טובה לאריכות ימים, מורידה שכיחות לגידולים סרטניים ולמחלות לב וכלי דם ע"י הפחתת קרישיות בדם, מונעת סכרת, מונעת כבד שומני, מחזקת את החומר האפור במוח, מגדילה באופן משמעותי את רמת נוגדי החמצון ומקטינה ריכוז של רדיקלים חופשיים בגוף, מפעילה מנגנון של תיקון ה-DNA ועוד...

שנזכה לבריאות שלמה ולתקן את תאוות האכילה בדור הזה.

להזמנת חוגי בית בהשתתפות הנטורופתית רות ליאת פלץ (ללא עלות), חייגי 073-2221290