העתירה המגוחכת נגד ערוץ 14 עלולה עוד לחזור כבומרנג כלפי הערוצים האחרים

דבר כזה עוד לא קרה במדינת ישראל: מפלגת יש עתיד עתרה לוועדת הבחירות המרכזית נגד ערוץ 14 על מנת שתכריז עליו כגוף פעיל בבחירות. מטרת העתירה היא ששידורי הערוץ יוכרו כתעמולת בחירות ויוגבלו על פי החוק למסגרת התרומות המותרת למפלגה עבור תעמולת בחירות שעומדת על מאה אלף שקל. מכיוון שעלויות השידור של ערוץ טלוויזיה מגיעות אל מעבר ל-300 אלף שקל בממוצע ליום, משמעות העתירה במילים פשוטות היא להשתיק את ערוץ 14.

מעולם לא קרה דבר כזה שערוץ תקשורת שמבקר את השלטון, כפי שראוי ונהוג בכל מדינה דמוקרטית, נתון לאיום סגירה בשל היותו נאמן לתפקידו. ואולי הצעד הלא דמוקרטי הזה לא כל כך מפתיע בהתחשב בכך שהוא נעשה על ידי המפלגה הכי לא דמוקרטית בישראל, שנציגיה נבחרים על פי גחמותיו של היו"ר יאיר לפיד.

מי שיטרח לקרוא את העתירה בת 26 העמודים ימצא בה לא מעט טיעונים "מעניינים". בין היתר מוצגת "ראיה מפלילה" על הקשר הפסול בין בנימין נתניהו לערוץ בדמות ציוץ בטוויטר בו נתניהו כתב כי הוא עובר לצפות בערוץ 14. אם אכן מדובר בהוכחה לקשר פסול, מה יאמרו כותבי העתירה מול סרטון בו לפיד משבח במילים חמות את ערוץ דמוקרט TV המזוהה עם השמאל ומקדם אג'נדה פוליטית מובהקת?

אנשי יש עתיד מאשימים את אנשי ערוץ 14 כי בזמן שלפיד נאם באו"ם הם בחרו להביא דווקא את תגובתו של נתניהו – זו ראיה, לטענתם, שהערוץ עוסק ב"הנדסת תודעה". אם הטענה הזאת נשמעת לכם מוכרת, זה דווקא בשל העובדה שהיא מופנית באורח קבע כלפי הערוצים האחרים, ולא בכדי. בבדיקות מקיפות על האופן בו הציגו בשנתיים האחרונות בערוצי הטלוויזיה 11, 12 ו-13 את גודל התמיכה הציבורית בנתניהו בסקרים, מתגלה כי באופן מוזר בכל שלושת הערוצים נפלו "טעויות", כאשר המכנה משותף שלהן הוא גימוד התמיכה בנתניהו והאדרה מלאכותית של המתמודדים מולו. זאת בנוסף לדוגמאות רבות מספור שניתן למצוא ברשתות החברתיות של הצגת אירועים, כותרות ותיעודים ערוכים בערוצי תקשורת שונים, בהם קבוצות ואנשים שלא באים טוב בעיני העורכים מוצגים באופן מעוות ומגמתי. אם כבר העלו אנשי יש עתיד את הנושא, אולי כדאי לבחון פעם אחת ובאופן יסודי עד כמה הערוצים האחרים עוסקים באמת בהנדסת תודעה?

בפרק הראיות של העתירה מוקדש חלק נכבד לציטוטים ששודרו בערוץ 14, רובם מהתוכנית הנשכנית "הפטריוטים" המשלבת בתוכה אמירות סאטיריות. נראה כי כותבי העתירה עמלו לצטט במדויק כל משפט שהובא בתוכנית, אך בחרו להתעלם משקופית ברורה מאוד שמופיעה באופן קבוע בפתיחתה ולמעשה שומטת את כל הטענות נגד ערוץ 14. בשקופית נכתב כי "התוכנית מכילה גם תכנים סאטיריים ויש להתייחס אליהם בהקשר זה". כלומר, לא ניתן להשתמש בציטוטים מהתוכנית הזאת כראיה לכוונה רצינית של משתתפי התוכנית או של מנהלי הערוץ.

דווקא הניסיון להציג תוכנית עם תכנים סאטיריים כתעמולת בחירות יכולה לפעול כבומרנג נגד ערוץ קשת 12, שבמסגרת תוכנית הסאטירה שלו "ארץ נהדרת" עושה שימוש קבוע בתעמולת בחירות בוטה נגד מפלגות הימין והחרדים. דוגמה לתעמולה כזאת קיבלנו רק לפני מספר ימים, כאשר הערוץ שידר קטע מוזיקלי בו שחקן גילם את ח"כ איתמר בן גביר כבן דמותו של לא פחות מאשר היטלר ימ"ש! כל מי שצפה במחזה הזה לא יכול היה שלא להתחלחל מהארס הגלוי המשוגר ישירות מהמסך אל הצופים תחת מסך עשן כאילו מדובר בסאטירה לגיטימית. וזו כאמור רק דוגמה אחת מיני רבות.

בלי קשר לשאלה האם העתירה נגד ערוץ 14 תתקבל לבסוף או לא, עצם הגשתה מלמדת כי אין חולק גם בשמאל וגם בימין שהגיע הזמן לעשות סדר בעולם הפרוע של התקשורת הישראלית. צריך לקבוע את הכללים מה מותר ומה אסור לשדר, ולוודא שהם יחולו באופן שווה על כל הערוצים בישראל. בהזדמנות זו חשוב גם לסמן גבולות ברורים שיגדירו היכן מסתיימת הסאטירה והיכן מתחילה ההסתה.

הטענות על עיוותים בערוצי התקשורת נשמעות כבר זמן רב מדי. לא ניתן להמשיך להזניח אותן ולדחות את הטיפול בהן, שכן התקשורת משפיעה ויוצרת מציאות שבמקרים רבים פוגעת ממש בחיינו.