מה מביא צעיר יהודי לבזות ספר תורה?

ראיתם את הסרטון המזעזע מחריש? חשבתם מה מביא צעיר יהודי ליטול ספר תורה – הדבר הקדוש והיקר עלי אדמות – ולהטיל אותו ברחוב כחפץ חסר ערך? אתם חושבים שמדובר באדם מופרע בנפשו וזה קרה סתם כך במקרה? ובכן, כדאי שתחשבו שוב.

עוד נסביר מה מוביל צעיר ישראלי לניתוק קר ומנוכר כזה מהדבר שהוא הבסיס לקיומו כאדם, כיהודי וישראלי.

אבל לפני כן סיפור:

זה קרה בעיר קראקוב בפולין בתקופת הימים הנוראים של ראשית שנת תש"א - 1940. הנאצים שלטו אז בעיר והתעללו תדיר ביהודיה. באותה העת התגורר בקראקוב יהודי לא דתי בשם ישראל.

בוקר אחד, כך על פי עדותה של פרל בניש בספרה "הרוח שגברה על הדרקון", עלו צעקות מהרחבה שלפני ה"טמפל" הרפורמי בעיר. השכנים היהודים ניגשו לצפות מהחלונות שפנו לרחבה וראו מספר קצינים נאציים מתעללים בישראל. בשלב מסוים אחד מהקצינים השליך ספר תורה על הרצפה וציווה על ישראל לדרוך עליו. "יהודי מזוהם!", נבח הנאצי, "דרוך על ספר התורה! בעט בו!"

אך ישראל השפיל את עיניו וסירב.

הנאצי ראה שמבוקשו אינו מתמלא. הוא שלף את אקדחו, הצמיד אותו לראשו של ישראל ואיים עליו שאם הוא לא יעשה כפקודתו – הוא יירה בו.

ישראל הישיר מבטו אל הנאצי ואמר: "אני יהודי, ויהודי לא דורך על ספר התורה שלו!"

ואז ישראל התכופף, הרים את ספר התורה, ולעיני מאות היהודים שצפו בו בעיניים קרועות, חיבק בעוצמה את התורה והחל לרקוד יחד איתה במעגלים תוך כדי שהוא מפזז ומקפץ בהתלהבות הולכת וגדלה.

ואז נשמעה ירייה.

ישראל קרס על עומדו, מתבוסס בדמו, ועמו ספר התורה.

הנה לנו כי יהודי הרחוק מקיום המצוות התגלה ברגע האמת כמי שידע לאן הוא באמת שייך, והאמת הזאת כל כך בערה בו עד שהיה מוכן למות ובלבד שלא לבזות את ספר התורה.

82 שנה לאחר אותו אירוע מטלטל בפולין ואנחנו בארץ ישראל, הימים הנוראים של ראשית שנת תשפ"ג. יהודי צעיר מוקף ביהודים אוהבים, אשר איש אינו מאיים על יהדותו. ודווקא כאן, במוצאי היום הכי קדוש בשנה, נוטל אותו צעיר יהודי בקור רוח מקפיא את ספר התורה, ובעזות מצח בלתי נתפסת מבזה אותו ומשליך אותו ברחוב?!

תגידו, לאן הגענו?!

ואולי נכון יותר לשאול: מי הביאנו עד הלום?! הרי כל אחד מבין שמעשה נורא כזה לא נולד בחלל ריק. על מנת שצעיר יהודי נורמטיבי יהיה מסוגל לעשות מעשה כזה הוא היה צריך לעבור תהליך מתמשך של שטיפת מוח והסתה נגד היהדות ונגד כל ערך יהודי. רק כך יכולים להיווצר התנאים שאפשרו לו לעשות דבר כזה.

ובכן, מי הם האנשים במדינת ישראל שעומדים מאחורי מסע ההסתה הפרוע והמתמשך נגד כל דבר שבקדושה? מי הוא האיש שלעג למצוות נידה? מי האיש ששלח את היהודים שומרי התורה למזבלה? מי זאת האישה שלועגת לכשרות? מי היא האישה שנלחמת להדיר את השבת מהמרחב הציבורי? מי הם האנשים שנלחמים נגד ה"הדתה" והפכו את היהדות למוקצית מחמת מיאוס?

כל אלה הפועלים כבר שנים לנתק את היהודים מיהדותם, נלחמים לחלן את הנוער ולהשניא עליו את היהדות – הם האחראים ליצירת האקלים שמביא צעיר יהודי לבזות בשאט נפש את ספר התורה ולהתייחס אליו כחפץ נטול ערך.

ומה אנחנו עושים בנידון? הרי אי אפשר להמשיך כך יותר, הגענו לנקודת שפל שאין להיכן לרדת ממנה. אנחנו חייבים לשים סוף לביזיון המתמשך הזה, שמתחולל דווקא כאן בארץ הקודש.

חייבים לנטרל את כוחם של הפוגעים בקדוש והיקר לנו, חייבים לנתק אותם מעמדות ההשפעה על חינוך הנוער ועל כלל הציבור.

חייבים, כי בנפשנו הדבר.

אם נרצה לחיות כאן כיהודים, לא נוכל להמשיך לשבת שאננים ולצפות שהדברים יסתדרו איך שהוא מאליהם.

אנחנו חייבים לפעול. כי בידינו הדבר.