ושמחת בביתך – והיית אך שמח: מה מלמדים אותנו ארבעת המינים על שלום בית?

בסוכות מצווים אנו לקחת את ארבעת המינים, ולאגד אותם יחדיו. ארבעת המינים מסמלים ארבע קבוצות של אנשים בעלי מכנה משותף:

אתרוג, יש לו טעם ויש לו וריח – מסמל אנשים שיש בהם תורה ומעשים טובים.

לולב, יש לו טעם ואין לו ריח – מסמל אנשים שיש בהם תורה אך אין בהם מעשים טובים.

הדס, אין לו טעם ויש לו ריח – מסמל אנשים שאין בהם תורה אך יש בהם מעשים טובים

ערבה, אין לה טעם ואין לה ריח – מסמלת אנשים ללא תורה וללא מעשים טובים.

מינים אלו מייצגים, כאמור, את הציבור בעם ישראל, ועל ידי זה שאנו מאגדים אותם ביחד, באה לידי ביטוי האחדות בעם ישראל. וכשם שרק כאשר המינים מאוגדים הם עומדים בטלטול (מצות נטילת לולב מתבצעת ע"י טלטול הלולב לכל צד מארבע רוחות השמיים), כך עם ישראל יכול לעמוד בכל טלטלה שהיא, אם רק נהיה כולנו מאוחדים.

ואם ניקח את זה אל תוך הבית פנימה, נמצא שגם אנחנו, בני המשפחה, שונים זה מזה. שהרי המראה של האדם (גובה, תווי הפנים וכד') הוא לא החילוק המהותי בין האנשים, אלא מה שאומרים חז"ל (מדרש תנחומא): כשם שאין פרצופיהם, שווים זה לזה, כך אין דעתם שווה". כלומר הדעות, אופן ההסתכלות, המחשבה הפירוש שכל אדם נותן לכל מיני סיטואציות זה האדם.

ה"אור החיים" הקדוש כותב שהאדם מורכב מד' יסודות – אש, רוח, מים ועפר, כאשר הדרגה הפחותה שבד' היא העפר, כי הוא עכור וגס מכולם; למעלה ממנו יסוד המים; למעלה ממנו יסוד האש; ולמעלה מהאש יסוד הרוח, שהוא רוחני מכולם. וכל הנבראים שבעולם, הגם שכולם מד' יסודות בראם הקב"ה, עם כל זה כל בריה עיקר בניינה מיסוד אחד.

מסביר ה"אור החיים" שכל אדם מורכב מארבעה יסודות: אש, מים, רוח ועפר. השוני בין בני אדם בא לידי ביטוי במינון של אחד מהיסודות. לדוגמא: אדם היפר-אקטיבי או אדם עצבני – זה אדם שמינון יסוד האש אצלו גבוה מאוד. לעומת זאת, אדם עצלן, אדיש וכדומה – יסוד העפר אצלו במינון גבוה, וכן על זה הדרך. אז כל אחד והטבע שבו. כל אדם הוא שונה, כל אחד הוא ייחודי.

כאשר אדם מרגיש שלא מקבלים את דעותיו, הוא מרגיש בעצם שלא אוהבים אותו! כי הדעות שלו, שלעיתים שונות משל שאר האנשים, הן בעצם מי שהוא. ממילא, אם שוללים את הדעות שלו, אז הוא מרגיש שלא אוהבים אותו. מה שאין כן אם מעריכים את הדעות שלו, שאז הוא מרגיש נאהב (זה לא אומר שצריך לקבל את כל הדעות, אבל גם אם לא מסכימים, יש דרך נכונה לתקשר).

לאור זאת, כמה חשוב שלפני שאנו שוללים דעות של אנשים, נבין שלעיתים מדובר בדברים מהותיים מאוד עבורם, גם אם לנו זה נראה שמדובר במשהו שולי. ובפרט בתוך הבית, מול בן הזוג, מול הילדים, מול ההורים, כמה חשוב לתת חשיבות לדעות של האחרים, גם אם אנחנו לא מסכימים איתם. אפשר לדבר על הכל, אך זה צריך להיעשות מתוך התחשבות והכלה. אז בואו וניקח את חג הסוכות כקרש קפיצה לקבל אחד את השני, בפרט בתוך הבית פנימה, נראה להגיע לכבוד הדדי, ומשם לאחדות במשפחה, שתוביל לתא משפחתי יציב ואיתן, וממילא להגיע ל"והיית אך שמח".

הרב אליהו נקש הוא מנהל מחלקת שלום בית בהידברות.