נדחתה עתירת יש עתיד נגד ערוץ 14

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, דחה היום (חמישי) את העתירה שהגישה מפלגת יש עתיד להכריז על ערוץ 14 בטלוויזיה כ"גוף פעיל בבחירות". יש עתיד חויבה בהוצאות בסך 20,000 שקל – 10,000 שקל לערוץ 14 ו-10,000 שקל לליכוד.

כזכור, בעתירת יש עתיד נטען כי "שידוריו של ערוץ 14 ופרסומיו ברשתות החברתיות הם פעילות בחירות שכן במסגרתם הוא פועל להפצת תעמולת בחירות לטובת מפלגת הליכוד והעומד בראשה". עוד נטען, כי הערוץ תוקף את יש עתיד והעומד בראשה, ראש  הממשלה יאיר לפיד, "בצורה אגרסיבית, החורגת מכל קנה מידה סביר של עיתונות".

השופט עמית כתב בהחלטתו כי "לגופי התקשורת מעמד חשוב בכל הנוגע למימוש חופש הביטוי הפוליטי, במיוחד בתקופת בחירות. חופש הביטוי הפוליטי הוא חלק בלתי נפרד מקיומן של בחירות חופשיות והוגנות, ובאמצעותו יכולים הבוחרים להתרשם מ'שוק הדעות' ולקבל החלטה מושכלת בבואם לשים את פתק ההצבעה בתיבת הקלפי. עם זאת, ההליך הדמוקרטי נפגע אם גופים בעלי הון מטים את הדיון כך שקולם יגבר על כל הקולות האחרים ב'שוק הדעות' תוך פגיעה בשוויון ההזדמנויות בבחירות. סכנה זו גוברת בשוק התקשורת המודרני על מאפייני הכוח והריכוזיות שלו".

"במקרה דנן, איני נדרש לקבוע אם פעילותו של ערוץ 14 נלכדת בקוטב המגנטי של 'תעמולת בחירות', וזאת לנוכח ההגדרה של 'פעילות בחירות'. דומה כי המחוקק ראה לנגד עיניו את הזכות לחופש הביטוי הפוליטי, ובהתאם הגדיר באופן מצמצם מהי אותה 'פעילות בחירות'. העותרת לא הראתה כי פעילות ערוץ 14 שעליה הצביעה, נכנסת לגדרה של הגדרה מצמצמת זו".

עמית הוסיף, כי "הן בהיבט הלשוני והן בהיבט של ההיסטוריה החקיקתית והתכלית שעמדה בבסיס החקיקה, לא ניתן לראות בפעילות של ערוץ 14 בגדר 'פנייה ישירה לבוחרים בעלי עמדות פוליטיות מסוימות' או בגדר תעמולה באמצעות 'מודעות פרסום' כאמור בפסקאות (3) ו-(4) להגדרת 'פעילות בחירות' שבחוק. המחוקק הועיד את הגדרת 'גוף פעיל בבחירות' לגופים המבצעים פעילות של פנייה מכוונת ובלתי אמצעית לבוחרים פוטנציאליים, או לפרסום של תעמולת בחירות באמצעות רכישת מודעות פרסום בעיתונות, בשלטי חוצות או במרחב האינטרנטי".

"המחוקק לא התכוון להחיל את המגבלות הנלוות להגדרת 'גוף פעיל בבחירות' על גוף תקשורת שהוא גוף מסחרי עם כוונות רווח, גוף המשדר שלל תכנים לציבור בלתי מסוים ובאופן קבוע שלא בהכרח קשור למערכת בחירות לכנסת. המחוקק החריג במודע מגדרי החוק מאמרי דעה וכתבות עיתונאיות באמצעי תקשורת והחיל אותן על מודעות בתשלום בלבד. אכן, המחוקק ביקש לקדם ערכים של שקיפות ופיקוח על מימון מפלגות באמצעות גופים חוץ-מפלגתיים, אך תחם את הפגיעה הפוטנציאלית בחופש הביטוי הפוליטי וביכר עיקרון זה על פני הטלת מגבלות על אמצעי תקשורת באופן העלול להביא לסגירתו".