ההצגה חייבת להימשך: שבועיים לבחירות – ולפיד במופע מביך נוסף

יאיר לפיד, ראש ממשלת המעבר, הצהיר אתמול (שלישי) במסיבת עיתונאים כי "היום מתחילה מערכת הבחירות – יש לנו פחות משבועיים להחליט לאן מדינת ישראל הולכת. האם היא חוזרת אחורה, לפוליטיקה מושחתת, אלימה וחסרת אחריות, או שאנחנו בוחרים בעתיד של הילדים שלנו".

בואו נתמקד בהגדרות שלפיד מצמיד לממשלות הקודמות ונבחן אותן מול הממשלה לה היה שותף וכעת הוא עומד בראשה. ובכן, שימו לב: לפיד מדבר על פוליטיקה מושחתת. שחיתות זה אכן דבר חמור, ולכן חובה לבער תופעה מכוערת זאת של מינויים תמורת הצבעות. כמו המינוי שלפיד עצמו סיפק לח"כית הסוררת של מרצ, ג'ידא רינאווי זועבי, שהצביעה נגד הקואליציה בחוק הגיוס, והוא מיהר להיפטר ממנה על ידי מינויה לקונסולית בסין. המינוי ה"מקצועי" הזה החזיק בדיוק עד הרגע שהממשלה כבר לא הייתה זקוקה יותר לח"כית ואיכשהו הוא התבטל לבסוף. יאיר לפיד הוא גם האיש שמינה את אסף זמיר לקונסול ישראל בניו יורק, בתמורה לכך שהצביע בעד פיזור הכנסת הקודמת והביא להפלת הממשלה בראשות נתניהו וגנץ. ומה עם הדיווח לפיו הח"כית הנודדת מיכל שיר שובצה במקום גבוה ברשימת יש עתיד לאחר שהבטיחה להצביע בעד מינויו של לפיד לראש ממשלה? כאמור, שחיתות זה דבר חמור וראוי שהציבור יבחר לראשות הממשלה אדם שאינו נגוע בה.

לפיד מדבר נגד "פוליטיקה אלימה וחסרת אחריות". אך איך ניתן להגדיר את המינוי ההזוי של מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים לתקופה של שמונה שנים, נגד כל היגיון והתנהלות תקינה, אם לא כפוליטיקה אלימה? תגידו שאולי אני סתם כותב מפוזיציה, אך מי שביטל לבסוף את המינוי היה בג"ץ שכידוע אינו חשוד בחוסר אהדה לממשלת השמאל. לפיד מדבר על פוליטיקה חסרת אחריות, אך הוא עצמו חותר לחתימת הסכם מדיני-כלכלי עם מדינת אויב שבועיים לפני הבחירות, ללא שום דיון ציבורי וללא קבלת אישור של הכנסת.

לפיד בהצהרתו אמר "אנחנו מציעים למדינת ישראל מנהיגות, אנחנו מציעים ערכים, אנחנו מציעים תקווה, כבוד הדדי וטוב משותף. כל מה שאנחנו מבקשים מאזרחי ישראל זו הזדמנות להמשיך". אלא שבתקופת שלטונו הקצרה כראש ממשלה הפך לפיד את הייעוץ המשפטי לממשלה ממשהו מחייב לסתם המלצה, או ליתר דיוק – לבדיחה. הערכים היחידים שיש לממשלה כיום הן פרובוקציות חוזרות ונשנות של שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת התחבורה מירב מיכאלי, שעושים הכל כדי לפגוע ב"כבוד ההדדי והטוב המשותף" בחברה הישראלית.

"על זה הבחירות", נאם לפיד בפאתוס, "על השאלה אם אנחנו רוצים במדינה הזו עתיד משותף והישגים כלכליים וביטחוניים, או שאנחנו חוזרים לשנאות ולכעסים ולשחיתות של העבר".

כשלפיד מדבר על הישגים כלכליים, נראה שאין צורך להסביר את הבדיחה הכל כך עצובה שבדבריו: היכנסו לסופרמרקט הקרוב ותראו את המחירים שזינקו בטירוף בשנה האחרונה. דברו עם הצרכנים הרבים שנמנעים מלקנות מוצרים כי אין להם די כסף. קחו את נושא הדיור: רק ביום שישי האחרון דווח כי מחירי הדיור זינקו בקדנציה שלו בכמעט 20%! על איזה הישגים כלכליים הוא מדבר?!

לפיד מדבר על הישגים ביטחוניים. ובכן, למי שעוד לא יודע, אנחנו בעיצומה של אינתיפאדה מושתקת. היא גבתה את חייהם של ארבעה ישראלים בחודש האחרון, ומדי יום מתרחשים עוד עשרות פיגועי ירי שבחסדי שמיים הסתיימו ברובם ללא נפגעים או בנפגעים קלים. לזה הוא קורא הישגים ביטחוניים?! רק השבוע דווח כי אוסטרליה נסוגה מהחלטתה להכיר בירושלים כבירת ישראל, וזה בהמשך לנזקים מדיניים אחרים בשבועות האחרונים שפוגעים בישראל. לזה הוא קורא הישגים?!

נותרו עוד קצת פחות משבועיים עד לבחירות, וניתן להעריך שהאיש ימשיך בכל הזדמנות ללהג ולהלעיג את עצמו לדעת. כי בסופו של דבר זה האיש וזה פועלו, והיכולת היחידה שהוא יודע להפגין היא נשיאת נאומי רהב חסרי כל קשר למציאות.