אם תתגבר על הפגיעה, תחזיר לעצמך את חירות חייך

"תקשיב, חיים, התעייפתי ממך. אני מרגישה שיש לנו 5 ילדים בבית ולא ארבעה. אתה הילד החמישי".

"למה את אומרת את זה?", שאלתי אותה.

"הוא נפגע ונעלב מכל דבר, חושב שכל העולם סביבו. הוא נפגע ממני, נפגע מהילדים, נפגע מהחברים בבית כנסת ונפגע מהקב"ה שסידר לו חיים שלא נראים לו…", אמרה שמחה בכעס.

"אני רגיש, מה הבעיה?", שאל חיים.

"אתה רגיש רק לעצמך", ענתה לו שמחה בעוקצנות.

"חיים, זה לא באמת משתלם, להיעלב", פניתי אליו.

"אני לא בוחר בזה, אני פשוט נפגע. זה נראה לי טבעי מאוד להיפגע. אולי, שמחה, את כל כך מחוספסת ששום דבר לא פוגע בך?", החזיר לה חיים.

"כן, לא רק שאתה נפגע, אתה גם בוחר אחר כך להישאר במקום הפגוע שלך. נראה לי שאתה אפילו נהנה מזה. ואז אני צריכה להסתובב סביבך כל היום ולחכות שתתרצה ותפסיק לכעוס, כמו איזה ילד קטן…", אמרה שמחה בכעס.

"הוא לא נהנה מזה, אבל הוא כן מפיק מזה משהו", אמרתי להם.

"מה?", שאלו שניהם בסקרנות.

"כשאתה נפגע, אז אתה כועס. הכעס, בין אם הוא חיצוני ובין אם הוא פנימי, נותן לך תוספת של חיות לנפש. אתה כבר התחלת לפתח מנגנון חיות שבו אתה נפגע, כועס ומקבל מזה חיות.

"הגיע זמן שתקבל חיות אמיתית מהחיים.

"אתה חייב להבין שזה גורם לך לאבד את המיקוד בתפקיד העיקרי של חייך, גורם לך לאבד ריכוז ולא לקבל החלטות נכונות, אלא החלטות אמוציונאליות שנובעות מהפגיעה.

"כשאתה נפגע, אתה נשלט. מישהו אחר מנהל את סדר היום שלך ושולט במצבי הרוח שלך".

"אני לא מבין אותך. שמחה פגעה בי באמת. היא בזבזה את כל הכספים שחסכנו בלי ליידע אותי, הלכה והוציאה את זה על כל מיני דברים שהיו חשובים לה ואני לא הייתי מעורב בזה. איך אני אמור לסלוח לה על זה? איזה בן אדם היה סולח על זה?", שאל.

"אני בכלל לא מדברת פה על סליחה.  אני רוצה לעזור לך עם המקום הפגוע, בלי קשר בכלל לשמחה ולמעשים שלה, אלא למקום שאתה ממשיך כל הזמן להחזיק אצלך, ואתה לא משחרר והורס לך את החיים.

"להיפגע זה דבר טבעי. אם פגעו בך, ברור שאתה צריך לבוא בטענות לפוגע. אבל אני רוצה לעזור לך להפחית את כמות הפעמים שאתה נפגע, ולא להפוך את זה למעין התניה - שאתה מפיק רווחים לא אמיתיים מזה שאתה נפגע".

"את בעצם רוצה שאפסיק להיות רגיש? שאתחיל להיות אטום לעצמי?".

"חס וחלילה. העובדה שאתה רגיש יתר על המידה, סביר להניח שזה בגלל שאתה מרוכז בעצמך יותר מדי. בסך הכל, חשוב לך מאוד מה חושבים עליך וכיצד רואים אותך".

"סליחה, אבל זה לא רק מה חושבים עליו. הוא יכול להיפגע מהבן הבכור שלנו כפיר על זה שלא כיבד אותו וצחק עליו כשאמר דברי תורה בשבת, ואז הוא פשוט נהיה ברוגז עם הבן שלו, ולא מדבר  איתו כל השבת", התפרצה שמחה.

 "אני אמור להפנות את הלחי השנייה אם סוטרים לי?… מזכיר דת אחרת ולא יהדות", אמר בציניות.

"חיים. אסור להורה להיפגע או להיעלב מהילדים שלו. כשאתה נפגע, חיים, אתה מעיד על עצמך שאתה במרכז, ולא התפקיד ההורי שלך. כשאני אומרת לך שאתה לא צריך להיפגע, זה לא אומר שאתה צריך להיות חס ושלום "שק חבטות" של מישהו, אתה צריך להגיד כיצד לא מקובל שינהגו כלפיך".

"ואז אני צריך בעצם להעניש אותם, וזה לא מקובל על שמחה…", טען חיים.

"לשים לילדים גבולות זה לא נקרא להעניש אותם. לשים לילדים גבולות זה ליצר להם מסלול ברור לצמיחה בריאה והתפתחות. ואם כבר הזכרת יהדות, בהשקפה היהודית, כשאדם נפגע, הוא מסלק את הבורא מעולמו.

"שלא תהפוך להיות קורבן של המציאות, כל מה שקורה לך, מדויק לחייך. כשאתה מצליח לאחוז בתפיסת ההשגחה הפרטית, לא באמת תפגע מאף אדם אחר.

"אין סיבה שתהפוך להיות קורבן של הבחירות של שמחה לפגוע בך, ואתה לא יכול לתת לה לפגוע לך במימוש הפוטנציאל שלך ובתכלית חייך כבעל, כהורה וכו'. הרעיון העיקרי במחשבה היהודית הוא שלכל אדם יש בחירה על חייו, על נפשו ומצב רוחו".

"תקשיבי, אני לא מצליח להבין את זה. איך אני יכול להתגבר על פגיעה?".

"יותר מזה, אם תהיה מאומן היטב ותעבוד על עצמך, אז לא רק שלא תתגבר על כל פגיעה, אלא תצליח לא להיפגע מלכתחילה.

"צריך לבצע שינוי תודעתי מהיר. כשעושים את הסוויטש כמה שיותר מהר, מחזירים בחזרה את השליטה. אתה צריך להבין את המניעים של הצד האחר…".

"אני לא רוצה בכלל לדעת מה המניע של שמחה שהיא החליטה לרוקן לנו את כל החסכונות. אני לא רוצה בכלל לדעת מה הניע אותה".

"נראה לי שאתה מתבלבל בין הבנה בשכל לבין חמלה. אני ממש לא מצפה שתפתח איזה חמלה אליה, אלא אני מבקשת ממך ללמוד להסיט את הזרקור מהממד האישי. ככה אתה תוכל להשיב את השכל בחזרה לפעולה".

"מה זה יעזור לי? איך ההבנה הזאת יכולה לגרום לי לא להיפגע?", שאל.

"התפקיד של השכל הוא להפוך אותך מאדם נשלט ונפגע – לאדם שולט. אתה חייב להבין, שבחלק גדול מאוד מהפעמים שפגעו בך, לא קרה שום דבר אמיתי, רק האגו שלך התערער. ההבנה הזאת, תעזור לך לא לנסות לשלוט על מה שחושבים עליך, אלא להיות אחראי על מעשיך, ולא להיות קורבן של מעשי אחרים.

"והכי חשוב! אתה צריך לדבוק בשליחות הגדולה של חייך, ולא להתעסק במאבקי אגו מיותרים.

"אני אסיים במשפט אחד: התוצאה של מי שמתגבר על פגיעה, היא אדם המשיב לעצמו את חירותו, ומתמקד בדברים החשובים באמת".

בהשראת ספרו של ד"ר יחיאל הררי - לפרוץ את גבולות האישיות, ובשיתוף עם אישי.

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן.