קידוש השם: ילדה בת בריאה, למרות שהרופאה יעצה לה להפיל

זה קרה בערב סוכות, לפני כמה שנים. 

רותם מלכה-כהן, אז אם לשני ילדים, התפתלה מכאבים חזקים בגב - תופעה שכנראה התרחשה אצלה לעתים קרובות, וטסה למיון לקבל זריקה - שנייה לפני ערב החג. היא חשבה שהיא תקבל את הזריקה ותצא הביתה, להמשך חג נעים בחיק המשפחה, אלא שהקב"ה רצה אחרת. 

התוכניות השתנו ברגע כשהרופאים אמרו לה: "אין זריקה גברת, את בהריון".

"לא ציפיתי ולא תיארתי לעצמי שזו התשובה שאקבל מהרופא", היא משחזרת. "זה היה הלם מוחלט".

הרופאים שלחו אותה לאולטראסאונד כדי לוודא ששק ההריון אכן קיים - ואכן, זו הייתה 'חתיכת' בשורה שלקח לה שבועיים לעכל. אחרי שבועיים היא הגיעה למרפאה למעקב הריון, שם בדקה אותה רופאת מיון שהחליפה את רופאת הנשים שלה. הרופאה הניחה את מכשיר האולטראסאונד, והפילה את 'הפצצה'. "היא אמרה שלוש מילים שלא אשכח בחיים: 'ההריון לא תקין'. "מה זאת אומרת? איך לא תקין, מה לא תקין?", מזדעקת רותם ומקבלת את התשובה כי שק ההריון לא התפתח מספיק, וכי היא צריכה לעשות הפסקת הריון. 

"מרוב בכי, לא הצלחתי לעכל ולהבין מה שאני שומעת", משחזרת רותם בכאב. לדבריה, הרופאה ניסתה להרגיעה במילים: "לא נורא, יש לך שתי ילדות בריאות בבית", אך היא לא קיבלה את הנחמה. "כאילו שהנשמה הזו שירדה לעולם היא איזשהו חפץ שקל מאוד להיפטר ממנו", היא כותבת בפוסט מרגש במיוחד, שפורסם ברשתות החברתיות. "הייתי בשוק מהאטימות ומחוסר הרגישות. איך אפשר להגיד מילים כאלה? שאלתי אותה אם היא בטוחה במה שהיא אומרת, ואמרתי שאולי אחכה קצת כדי לתת לזה צ'אנס להתפתח כי בכל זאת, זה היה בשבוע מאוד מוקדם, אך היא ענתה לי: 'אני מספיק שנים בתחום ועם הרבה ניסיון. אני לא מאמינה שיכול להיות אחרת, אלא אם כן יקרה נס, ואני אישית פחות מאמינה, אבל את יודעת מה? תעשי מה שנראה לך".

"החלטנו שכל עוד זה לא הריון שיש בו סכנה - ממשיכים אותו"

בימים הבאים חוותה רותם גיהנום של ממש. אין שמחה כהתרת הספקות, אבל אצלה היה חוסר וודאות מוחלט - מה עושים עכשיו? כמה זמן מחכים, ולמה מחכים? האם אני מרגישה בחילות או שזו סתם הזיה? אחרי ימים שלמים של בכי, רותם מבינה שאי אפשר להמשיך ככה, ובשיחה עם רב ורבנית שעמם היא נמצאת בקשר, היא מחליטה להמשיך לחכות. "דיברתי עם בעלי והחלטנו שכל עוד זה לא הריון שיש בו סכנה כלשהי כמו הריון חוץ רחמי או שהעובר חלילה ללא דופק, אנחנו לא עושים שום פעולה".

הם נתנו לזמן לעשות את שלו וחיכו עד שבוע 11 - כשבינתיים, בזמן הזה, רותם לא מפסיקה להתפלל ולהתחנן בדמעות לפני הקב"ה, לישועה. "התחננתי והתפללתי לשם שאמן שהדברים יתהפכו לטובה. שאני מבקשת שהעובר יצוץ בבדיקה הבאה, ושיתן לי את הזכות לקבל את הנס הזה.  הבטחתי לעשות סעודת הודיה ולספר את הסיפור שלי כדי שנשים אחרות לא ימהרו להפיל, וגם כדי לא לתת לאף רופא לחרוץ גורל של אף נשמה".

בשבוע ה-11, בבדיקה אצל רופא אחר, היא סיפרה בקצרה את מה שעברה, וביקשה ממנו לבשר לה בשורות טובות. ברטט וברעד היא חיכתה עד שיונח עליה מכשיר האולטראסאונד, והנה - תפילותיה נשמעו. "יש עובר, ויש דופק. הלב שלי החסיר פעימה. בכיתי כמו שלא בכיתי בחיי. מאושר. כמה כיף לי שקרה לי נס, כמה כיף לי שהייתה בי את האמונה לחכות, ולתת להשם לעשות את ההחלטות שלו".

בחודש הרביעי להריונה היא חזרה אל אותה רופאה, והטיחה בפניה את ההאשמה. "אמרתי לה שאני לא מאחלת לה לעבור את הימים שאני עברתי בגלל, ושהיום זו אני ומחר זו מישהי שמחכה להריון הזה שנים או מישהי שאין בה אמונה וישר תלך ותפיל, ותקשיב לעצת הרופא. אז בנות, הבטחתי שבעזרת השם אחרי שאלד, אספר את הסיפור הזה כדי לעשות קידוש השם ולהודות על הנס הפרטי שלי. אני כמה ימים אחרי לידה מושלמת עם נסיכה חדשה - מודה לקדוש ברוך הוא על הניסיון שעברתי, וכמובן על הנס שקיבלתי. אל תמהרו, תחכו, תתייעצו, והכי חשוב - תאמינו. כמה טוב השם", היא מסכמת.