בראשית – מהחגים לכל השנה

ידוע שלהתנהגות בשבת בראשית יש השפעה על כל השנה, וכשההנהגה בשבת זו כראוי, כך כל השנה נראית טוב יותר, כמו שאמרו אדמו"רי חב"ד: "כפי שאדם מעמיד את עצמו בשבת בראשית, כך יהיה כל השנה כולה".

ולמה דווקא שבת זו?

כיוון שהיא השבת האחרונה בחודש תשרי, היא החוט המקשר מצד אחד לחגים הנעלים, ומצד שני, לתחילת השגרה המבורכת.

יש הנוהגים להכריז במוצאי שבת זו "ויעקב הלך לדרכו", כיוון שאז מתחילה העבודה של השנה החדשה. לאחר כל "האורות" שספגנו במשך החגים, אט אט אנו "פורקים ציוד", ואת כל הגילויים הנעלים שקיבלנו במשך כל חג וחג אנו ממשיכים במשך השנה כולה, לשגרה המבורכת.

אחת המטרות לכך שהתברכנו וקיבלנו שפע רוחני כה אדיר בחגים, היא כדי שנזכה לחיות ולהשפיע אתו בחיי היום יום.

כל פרשה בתורה מעניקה רוח חיים ומלמדת אותנו הוראה. פרשת בראשית, המיוחדות שבה - שהיא מעניקה לאדם את ההתייחסות הנכונה לעולם.

כשהוא יוצא לחיים, הוא נתקל בקשיים ובהפרעות. הרי עולם, מלשון העלם והסתר. לא הכל זורם וחלק כמו שאנחנו רוצים, האתגרים הם חלק מהחיים שלנו - ולא בכדִי, אלא כדי שנתרומם ונגלה כמה כוחות יש בנו. אדם שפועל בעולם, צריך לשלב את עקרונות התורה בתוך מציאות החיים, בתוך פעולותיו ועסקיו, ולפעמים נדמה שיש סתירה ביניהם.

התורה אומרת: "אין עוד מלבדו", ולכאורה מול העיניים אנחנו רואים "אין עוד מלבדי", "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה".

ואז באה הפרשה ומספרת לנו: "בראשית ברא אלוקים" - מציאות העולם אינה אלא עשרת המאמרות שבתורה, כך נברא העולם, בדיבור פיו של ה'. ובאותה תורה נאמר "אנכי ה' אלוקיך", וכתובות בה תרי"ג המצוות. לא תיתכן סתירה בין השניים. לא ייתכן שהעולם יפריע לקיום המצוות! כיוון שמציאותו האמיתית של העולם היא המאמר האלוקי. לעולם עצמו אין שום קיום עצמאי. הוא עצמו, במהותו האמיתית, אינו אלא אין ואפס. כל קיומו של העולם אינו אלא המאמר האלוקי, אשר בורא ומקיים אותו בכל רגע ורגע. הרי שהמאמר האלוקי הוא אמיתת המציאות של הבריאה כולה.

זאת האמת. אלא מה, שאנו חיים בעלמא דשקרא, ולעיתים, ואולי רוב הפעמים, הדברים נראים לנו הפוכים. אך אנו צריכים לזכור ש"עולם הפוך ראיתי". זה רק בעיניים שלנו. במקום לומר: יש קושיא בתורה, לומר - הקושיה היא בי. לא בתורה, חלילה, אלא בי חסר כדי להבין את התורה. אם נצא מנקודת מבט זו, נבין לאט לאט איך דברים מסתדרים בעולם דווקא מתוך התורה.

כמו מארג שלם שנוצר על ידי המצוות, על ידי החסדים והמעשים הטובים.

יהודי שיוצא אל החיים לאחר שבת זו, למציאות, לחיים של כל ימות השנה, כשהוא חדור בהכרה זו, לא יראה בענייני העולם הפרעה לתורה. אדרבה, גם בשעה שהוא עוסק בעסקיו, בעניניו, בלימודו, בבישוליו וכו' - יחייה את דברי תורה בנפשו, ויעסוק במעשים טובים. כך תתנהל השנה כולה מתוך הצלחה בגשמיות וברוחניות.

שנזכה...