"אני זוכרת היטב את הדמעות ששפכתי": ריאיון עם הזמרת הצעירה שהפסיקה להופיע בפני גברים

נעים להכיר

"אוריה שרון כהן, 23, נשואה, זמרת ויוצרת, גרה בחריש".

זיכרון ילדות שמלווה אותך?

"גדלתי בבית מוסיקלי בו כולם מנגנים ושרים, ובתור ילדה ההבדלות במוצאי שבת זכורות לי כחוויה מיוחדת. אבא היה שר את ההבדלה עם גיטרה, כולנו ליווינו אותו בקולות שניים ברקע, ואני הצטרפתי אליו בתיפוף בג'מבה. אחרי ההבדלה המשכנו למחרוזת שירים לשבוע טוב, והטעם המתוק של הרגעים האלו שמור לי עמוק בלב".

דמות מעולם היהדות שמשמשת מקור השראה עבורך?

"רבי נחמן מברסלב. התורות שלו מחזקות אותי, והעצות שלו לעבודת ה' גילו לי מה זו יהדות ומהן אמונה ותורה, ומאוד קירבו אותי לעצמי. מעבר לכך הדיבורים שלו מעוררים בי השראה גדולה גם לעבודת ה' וגם למוזיקה. בנוסף אליו אציין גם את סבא שלי, שיזכה לחיים ארוכים. הוא דמות נוספת שקושרת אותי לעולם היהדות ונותנת לי השראה. סבא שלי הוא חסיד, ניצול שואה, בן אדם פשוט, תמים, אוהב ה', ובמהלך היום בעיקר קורא תהילים. בכל מפגש איתו אני נזכרת מה התכלית וכמה כח יש לאמונה תמימה ופשוטה".

היהדות בשבילך היא?

"נר לרגלי, מה שמחזיק לי את האמונה בה' ובעצמי. היהדות מזכירה לי את המהות שלי בעולם, והיא זו שנותנת משמעות לנשמות שלנו שנמצאות פה, כיחידות וכעם".

ספרי על חוויה משמעותית שחווית בעקבות קיום מצווה שזכית לקיים

"אמנם הרבה פעמים זה לא פשוט, אבל מאוד חשוב לי עניין הצניעות. גדלתי בבית דתי, להורים מוזיקאים, ומאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי לשיר. כשהגעתי לגיל חטיבת הביניים הופעתי עם להקות עירוניות, והיה לי ברור שלשם הולך הכיוון. בהמשך הדרך רציתי יותר להתמקצע, ולכן במקביל לשנות התיכון למדתי ב'בית צבי', בית ספר לאומנויות הבמה בתל אביב. הופעתי המון, מאוד נהניתי מכך, והיה לי ברור שעולם הבמה ואני נעשה דרך ארוכה יחד. במקביל לכך תמיד הייתי דתייה, אבל זה היה בגבול מסוים. אמרת לה' הרבה פעמים: 'אני אוהבת אותך, אבל עד המוזיקה. שירת נשים זה לא בשבילי'. בעקבות תהליך פנימי שעברתי החלטתי ללכת עם ה' עד הסוף, להופיע רק בפני נשים, וברוך ה' מאז הדרך שלי טובה הרבה יותר. אין דבר טוב יותר מלקדש את הכישרון שה' חנן אותי בו".

ספרי על חוויה מיוחדת שחווית באחד מחגי ישראל

"בליל פורים לפני שלוש שנים קרה לי דבר מאוד מיוחד. לפני החג למדתי הרבה על כך שבפורים 'כל הפושט יד נותנים לו', ושפורים הוא ממש בבחינת יום הכיפורים, ושה' גוזר דינים ביום הזה, כמו שנכתב במגילה: 'מה שאלתך ומה בקשתך'. אמנם הגעתי לחג הזה מתוך הרבה לימוד והכנה, אבל גם מתוך משבר פנימי ותקופה של חוסר ידיעה. היה ברור לי שבלילה הזה אני קורעת את השמיים בתפילה ושה' יגזור לי דין טוב, חדש, נקי. אני זוכרת היטב את התפילות והדמעות ששפכתי, ולעולם לא אשכח. זוכרת בדיוק מה אמרתי, וכמה כפיים מחאתי במהלך התפילה כדי להמתיק את הדין. הרגשתי במהלך התפילה שמשהו זז שם, הרגשתי שבאמת כל הפושט יד נותנים לו. בנוסף לכך, בלי שום הסבר הגיוני התפללתי אז המון על זיווג. הייתי אז בת 20 בסך הכל, לא לחוצה על חתונה בכלל, אבל הרגשתי שה' שם לי את המילים בפה. אמרתי לריבונו של עולם: "תעשה שבפורים הבא אהיה נשואה, זהו זו הגאולה שלי'. חודשיים לאחר מכן זכיתי להכיר את בעלי, והבנתי שתפילתי התקבלה".

(צילום: אביה כהן)

כמה וכיצד הקב"ה נוכח בחייך, ובאיזה אופן הוא משפיע על עשייתך?

"הקב"ה נמצא בתוכי, מתנגן דרכי, אנחנו חלק אלוק ממעל ממש, אז ברור לי שהוא נמצא בכל פעולה שלי. יחד עם זאת אני מתפללת להרגיש את זה יותר, לחיות את זה יותר, לדבר איתו, לשחרר שליטה בכל פעולה ולתת לו מקום שלם ביום יום שלי".

פגישה/שיחה מעניינת שהייתה לך פעם?

"הפעם הראשונה שפגשתי את עצמי באמת הייתה מעניינת עבורי. פתאום היה לי שיח כן מול עצמי, והעזתי להתבונן באומץ פנימה. גיליתי כמה טוב יש בי, וגם הצדדים הפחות טובים קיבלו מקום וחיבוק. מאז השיחה הראשונה עם עצמי נדלקתי על העניין, וכיום השיחה הזאת כבר מתקיימת לעיתים קרובות".

סיפור מעניין שקרה לך, או שהיית שותפה בו?

"בעלי ואני התארסנו בתקופת הקורונה. שמחתי מאד שברוך ה' אני זוכה להקים בית ועל כך שה' שלח לי את בעלי, אבל הבנתי שבקורונה אני קובעת תאריך לחתונה ואין לי מושג מה יהיה בה. חתונה באולם? בבית? בדשא? כמה אנשים יגיעו? 20, או אולי אפילו פחות? היה לי קשה שכנראה החלום הגדול שלי לא יראה כמו שדמיינתי. חוסר הידיעה היה קשה מנשוא, והחלטתי להתפלל. יום יום אמרתי לקב"ה שאני מודה לו על כל הטוב, אבל שהוא יודע מה דמיינתי ורציתי ומה זה כבר בשבילו לארגן לי אולם לחתונה.

"הגענו לשבוע לפני החתונה, והבנתי שאולם כנראה לא יהיה. ואם זה לא מספיק, התחלתי להרגיש מאוד לא טוב, חום, עייפות, שיעול, מה לא. בהתחלה חשבתי שזה מתח ולחץ נפשי, אבל תוך כמה ימים זה התגלה כקורונה קשה והחתונה נדחתה. שוב מצאתי את עצמי חוזרת לריבונו של עולם, וכבר לא איכפת לי איך להתחתן, אני משחררת שליטה. איך שסיימתי את הבידוד הודיעו על פתיחת האולמות למתחסנים ובעלי תו ירוק, וזכיתי לחתונה רגילה, שמחה וקדושה ב"ה. לא הפסקתי להודות על זה לה'".

מה הדבר שאת הכי חוששת ממנו?

"יש לי הרבה חששות בלא מעט תחומים. בימים אלו חשש שפוגש אותי הוא לאבד את ההתחדשות וההתרגשות במקצוע. בכל הופעה אני מנסה למצוא את ההתחדשות והחיות שלה, לפגוש את השירים מהמקום הנוכחי בו אני נמצאת ומול הנשמות הספציפיות שאני פוגשת. מקווה לשמר את זה לאורך כל החיים בע"ה, ולמצוא התחדשות לא רק במקצוע, אלא בכל ההרגלים שלנו, בעבודת ה', בזוגיות, בעצמי".

מבחינה מקצועית, האם את במקום בו דמיינת שתהיי?

"מיום ליום אני מרגישה שהדרך המוזיקלית שלי מתבהרת ומתקרבת לחלום שאותו חלמתי. כל הופעה, כל סינגל שמצליח, זה כבר החלום עצמו. אני צוברת קהל, זוכה להופיע מדי ערב ולנהל מספר מקהלות, ולא דמיינתי שזה יקרה בגיל צעיר כמו שלי. הדרך עוד ארוכה ויש הרבה מטרות ויעדים שדורשים עבודה קשה, אבל אני משתדלת להסתכל על מה שקיים בהווה ולהודות עליו ויחד עם זאת להיות עם הפנים קדימה".

מה הדבר שהכי מרגש אותך וקשור ליהדות?

"כשבוקעים ממני שירי קודש זה מאוד מרגש אותי. למשל, הייתה תקופה ארוכה שהלכתי בה עם מנגינה שהלחנתי, ללא מילים. ערב אחד התיישבתי על הפסנתר ויצאו מילים למנגינה ההיא, מילים שמדברות על רצון לגאולה, לקדושה, להפסיק לחיות את החיים במלחמה על הקודש. שהכל יהיה פשוט יותר, ושה' ישכון בתוכנו. שרתי את הפזמון ולא הפסקתי לבכות. זה היה רגע שבו הרגשתי שהנשמה האלוקית שבי יוצאת ממני עכשיו, בלי קליפות. כתבתי: 'בוא ותשכון בתוך החיים, ליראתך שבים ועולים. די כבר מצינו את כל זה, אנחנו כאן נקיים'".

שיר שהשפיע עלייך במיוחד?

"יש הרבה שירים שקרובים לליבי, אבל שיר שלאחרונה אני מאד אוהבת לשמוע הוא 'שלווה בארמונותיך' של רביד פלוטניק. יש בו המון דיבורים על שלום, הטוב והטוהר שבנו, זרימה ותודעה של שפע, תפילה, רצון, והרבה כלים לעבודה פנימית".

ספרי על לימוד שהיה משמעותי במיוחד עבורך

"הפעם הראשונה בה הכרתי את עולם הלימוד הייתה כשהכרתי את רבי נחמן, כשטסתי לאומן בפעם הראשונה. עד אז לימוד תורה היה מבחינתי ללמוד תנ"ך לבגרות. באומן גיליתי עולם שלם של תורה, חסידות ורוחניות. הבנתי שתמיד דיברתי בשפה הזו ושלמקום הזה הנשמה שלי ביקשה להגיע, רק לא ידעתי שיש לזה שם. בזכות רבי נחמן הכרתי הרבה תורות וספרים ששפכו לי מים טהורים על נפש עייפה, והעולם הזה סיקרן אותי עוד ועוד. לאחר מכן הלכתי לשנת מדרשה כדי לפגוש מקרוב את עולם התורה וההלכה, וזו השנה הכי טובה שהייתה לי בחיים. בשנה וחצי האחרונות אני גם זוכה ללמוד ימימה, וזה פלא עצום".

מה לדעתך מיוחד בך ובמה שאת עושה?

"אני חושבת שהייחודיות שלי מתבטאת במוזיקה המקורית שלי, ובנשמה שלי שעומדת מאחוריה. התוכן שלה עוסק בכל תחומי החיים בצורה כנה ואמיתית כי אני בן אדם שמחובר לתורה ולעם ישראל בכל גווניו, ודווקא שם אני יודעת שה' נכנס בכל יצירה שלי ומתנגן דרכי. אני שומעת מוזיקה בהרבה סגנונות, ולכן אני לא מתפשרת על עיבודים והפקות מוסיקליות מושקעות ועדכניות. המטרה שלי היא שגם זמרת שיוצרת רק עבור נשים תוכל לעמוד ברף של התעשיה המוזיקלית בארץ, ואני מתפללת על כך ומשקיעה בעניין מאמצים רבים. ברוך ה' יש לי חלומות גדולים, ואני מתפללת שהקב"ה יעזור לי להגשים אותם ולהפיץ את האור שלי כמה שיותר גבוה ורחוק".