"לנו קראת מנותקים?": מכתב פתוח לאייל ברקוביץ’

שלום לך אדון ברקוביץ' היקר,

אני, יהודי חרדי ובעל תשובה מזה 14 שנים, רוצה לענות לך בשם כל אחד שצפה בסרטון שלך ונפגע!

קראת לנו... מנותקים? אמרת לנו שלא אכפת לנו מהעם שלנו? אמרת עלינו "בטלנים שלא הולכים לעבוד"? והכי גרוע בעיניי שאמרת עלינו שאנחנו לא הולכים לצבא?!

אספר לך קצת עלי, אולי זה ישנה לך מעט את חוט המחשבה...

אני גדלתי בסביבה סוציו אקונומית נמוכה למשפחה קשת יום. הוריי התגרשו אחרי הברית, ואמי כלביאה גידלה אותנו לבד. החיים לא חייכו אלי, והייתי צריך לשרוד כדי לחיות. בשל המצב הכלכלי התביישתי מאוד, במסגרות החינוכיות חוויתי אין סוף חרמות, השפלות, נידויים חברתיים, ואין גרוע מזה. עברו כמה שנים. התבגרתי, חיפשתי כיוונים בחיים, ניסיתי להגשים חלומות. לאחר ניסיונות רבים זכיתי להכיר את ה' יתברך, הבנתי שיש מישהו שם למעלה שרוצה לעזור לי. הלכתי בעקבות הלב... התחלתי ללמוד תורה, להתחזק, ועם רצון להתגייס לשירות משמעותי בצה"ל כדי לשרת את המדינה!

ב-2011 התגייסתי. עברתי מספר תפקידים. הצלתי חיילים, איבדתי חברים לשירות ועברתי תקופות לא קלות בשירות הסדיר. לאחר אימונים רבים הצלחתי להתקבל בתור לוחם ליחידת "שלדג", אך למרבה הצער לא עבר יותר מדי ונפצעתי באימונים, פציעה שעד היום אני סוחב. לא ויתרתי, והמשכתי את השירות בתור תומך לחימה ביחידה.

השתחררתי מהצבא, התחתנתי עם אישה מדהימה ונולדו לנו שלושה ילדים מתוקים.

משהו בי לא שחרר בתרומה לקהילה, והמשכתי להתנדב עם משפחה עם בן לצרכים מיוחדים. לאחר מכן המשכתי את ההתנדבות עם נערים ונערות בסיכון בפנימייה במרכז הארץ.

במקביל עבדתי במקום עם ערך עליון – "עזר מציון". אבל משהו בי... כן, בחרדי שבי, לא היה רגוע... שאני רואה את חבריי לצבא ממשיכים להקריב ימים ולילות במילואים עבור כולם – עבור החילונים, עבור הדתיים, עבור החרדים. עבור כולם – רק כדי שאנחנו נוכל לישון בשקט. החלטתי לשים את הכל בצד ולחזור לשרת את המדינה.

לאחר מיונים רבים הצלחתי להתקבל בתור איש מילואים לסיירת מטכ"ל, והתחלתי לסייע שם בכל מה שצריך בהתראות קצרות מועד, ימים ולילות, רק בשביל אנשים כמוך, ברקו, כדי שתוכלו "לשדר תוכניות בשקט".

לאחר שנתיים וחצי בתור איש מילואים ביחידה, בגיל 28 החליטו לגייס אותי לשירות קבע באחת מהיחידות בצה"ל לאחר מבצע "שומר חומות". נכנסתי ונתתי את כל מה שיכולתי רק כדי לשרת את המדינה. לאחר שנה וחצי זכיתי לקבל תעודת הערכה מכבוד נשיא המדינה בשל תרומתי לחברה הישראלית.

אני שואל את עצמי, מר אייל ברקוביץ' היקר והאהוב. אני בתור ילד הערצתי אותך ככדורגלן גם אם שיחקת בקבוצה היריבה, אבל למה לגרום לשנאת חינם?! למה לדבר בצורה פוגענית?! ישנם ילדים, נערים ואנשים מאחורי המסך שאתה לא רואה, שעוברים כל יום חרם, נידוי, השפלות רק בגלל שהם נראים כ"חרדים שלא עושים צבא ולא אכפת להם מהמדינה". איפה המקום שלך כדמות להערצה? איפה הטוב לב שבך? התורה אומרת לנו "ואהבת לרעך כמוך זה הכלל הכי גדול בתורה", וזה מה שתמיד לימדו אותי בשיעורי התורה!

אני מזמין אותך ביחד לעשות איתי סיור בתוך הצבא ולהראות לך כמה חרדים משרתים ביחידות קרביות. אני מוכן להפגיש אותך עם מלא נערים חרדים שאני מתעסק ביום יום, שמתנדבים בבית תמחוי ועוזרים למשפחות נזקקות.

חשוב לי לציין שאני לא כועס עליך. אנחנו כעם אחד צריכים להאיר לך את הדרך הנכונה ואני כמובן דן אותך לכף זכות, שתבין שאנחנו אוהבים אותך ורוצים שתבין את הטעות שעשית ותבקש עליה סליחה.

אתה יכול להיות שונה אבל לא שונא!

באהבת ישראל,

רס"ל ד'