להכניס את אורות החגים לתוך השגרה: תפילה לר"ח חשון

בחודש חשון אנו נפרדים מתקופת החגים, נפרדים מחודש תשרי ומתחילים את השנה בפועל.

מצד אחד יש שמחה, אך מצד שני - פחד לאבד את הדבקות בה'  שהייתה לכל נשמה בימים הנוראים, להימשך אחר עומס חיי היום יום ולאבד את הקשר עם השם יתברך.

החכמה היא לקחת את כל האורות של החגים, הקשר והדבקות הרוחנית, לתוך חודש חשון, לתוך ימי המעשה, ולחיות בבחינת "שבתי בבית ה' כל ימי חיי", שכל מקום שאנו הולכים שאליו יהיה בבחינת "בית ה'", שמלא כל הארץ כבודו.

סכנה רוחנית להיכנס לעולם המעשה יתר על המידה (לשם נמשך הטבע הגופני שלנו) מבלי לבנות לעצמנו תיבת נוח חזקה. על כך כתבתי תפילה זו.

התפילה כוללת ,כמובן, גם את עבודת חודש חשון.

התפילה

אנא שמור נא עלי שלא אתנתק ממך, שלא אפרד מהדבקות שזכיתי לה בימים הנוראים. שאכנס לתיבת נוח.

אנא המשך את אורו של חודש תשרי לכל השנה,

את הדבקות, את ההמלכה שלך עלי בכל רגע, 

את הזיכרון של יום הדין - של תכלית חיי.

את היראה לחיים אנא אל תיקח ממני.

עטוף אותי בדעת גדולה, שאזכור אותך בתוך עולמך המסתיר, המטעה.

אבא, שאראה וארגיש אותך בפרטי היום יום.

החורף מתחיל - החורף שמסמל התכנסות ועבודת המידות עמוקה.

בחודש זה יורדים גשמים הרבה בעזרתך,

אנא עשה ששנה זו יתרבו בארץ ישראל גשמי ברכה,

ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, עד שתשביע אותה מטובך ומחסדיך.

אנא הבא לנו את הגאולה ממש בקרוב, ומלא לנו חודש זה בשמחה ובהארת פניך.

מלא עולמך הצמא לגשם כמו עקרב (מזלו של החודש) הצמא למים.

עזור לי לברך על החודש בזמנו - שאז נקבל את פני השכינה,

וחברני לסוד ר"ח – לסוד התחדשות הלבנה – שרומזת על השכינה הקדושה.

גילוי השכינה – עזור לי  לגלות את נוכחותך את כבודך דווקא בתוך חיי המעשה,

בתוך מערכות הטבע, כעניין "ושכנתי בתוכם" - אנא עזריני באמת בשנה זו להיות כלי לגילוי כבודך ונוכחותך בעולמנו זה.

אף על פי שאנו יורדים בחודש זה לעולם המעשה – לעבודת הפרנסה, האכילה, השתייה, העיסוק עם עולם שכולו חומר,

אף על פי כן השכינה - נוכחותך - נמצאת איתנו בתוך מעשינו,

בתוך עיסוקינו, מתי מצליחים אנו להרגיש זאת?

כאשר אנו חושבים בלבנו שהכול ממך!

אין עוד כוח אחר בבריאה מלבדך!

אנא הצילני ממחשבות פסולות של גאווה, שלא אייחס חלילה את ההצלחות לעצמי,

שלא אפול בשנה זו לשום חישוב של טבע, של כוחות הכוכבים, והכוחות הטבעיים.

כי אז חלילה נדחקות רגליי השכינה.

עזריני להמליך אותך על כל הצלחה, ולזכור שכל הכוח שלי נובע מרצונך להיטיב לי בהטבה גלויה.

לזכור עד כמה חסרת אונים אני מבלעדי עזרתך וחסדך עלי,

לזכור שכל הטוב שאתה מעניק לי הינו ממש חסד – מתנת שמיים.

בכל חודש, בברכת קידוש הלבנה, מעידה הלבנה וכל מערכות הטבע וכל מעשי בני אנוש מעידים – שהכול ממך ואין עוד כוח מלבדך!

ואנו מודים לך בברכה זו – ונותנים לך שבח שבראת שחקים וכל צבא שמים, והעמדת אותם על משמרתם שלא ישנו ולא תפסיקם לעולם - והכול לצורך קיומנו עשית.

וזהו גילוי חסדך - שאעפ"י שעושים הם תמיד עבודה אחת, אינם מואסים בה, אלא ששים ושמחים לעשות רצון קונם וכל יום הרי היא כחדשה בעיניהם. עזרני ללמוד מצבא השמיים – להיות לך כולנו עם ישראל גם צבא - צבא השם - השואף לשרת את מלך העולם.

הרי גם עבודתינו בקיום מצוותך היא דומה ליום הקודם, ובכל יום ויום אנו מקיימים אותן מצוות שוב ושוב. אף על פי כן, שלא נזדקן בעבודתך.

לעולם - שנתחדש בכל יום תמיד בעבודתך וקיום מצוותיך.

שנעשה אותם מחפץ לב ובשמחה, בחיות ובהתחדשות, ברגשי קודש ובאמונה שלמה ועמוקה, שאשמח כל יום מחדש לעשות רצונך בלבב שלם ונפש חפצה.

ואתה הקב"ה פועל אמת וכל פעולותיך אמת ואינן משתנות לעולם, חוץ מן הלבנה שציוות עליה אחר בריאתה שתתחדש תמיד, והיא סימן לנו, עם ישראל, "עמוסי בטן" - כלומר שמיום היוולדנו אתה הקב"ה נושא אותנו וסובל אותנו. אף על פי שאנו עולים ואח"כ יורדים, אין זה קלון הוא לנו ואיננו מאבדים סיברנו.

וחידוש הלבנה הוא לנו עטרת תפארה - שלבסוף ירידתנו עתידים אנו להתחדש ביום ההוא, כשם שהלבנה מתחדשת אחר התמעטותה! וכשם שאנו עמ"י מתכנסים ומברכים לך על מעשי גבורותיך - כך עשה שבקרוב כל עמיי הארצות יפארוך, וייגלה וייראה כבוד שם מלכותך לעיני כל בשר. ברוך אתה השם, מחדש חדשים.

(חובר עפ"י מקורות וספר התודעה).