8 דברים שלא כדאי לכם לעשות

1. לא לבזבז זמן על רחמים עצמיים. זמן הוא הנכס הכי יקר בחייו של האדם. כמו שלעולם לא ניתן למישהו כסף רק כדי שהוא ישרוף לנו אותו, ככה וודאי מבחינה רציונלית לא הגיוני שנרצה לשרוף לעצמנו את הזמן. אבל איכשהו כשזה מגיע לרחמים עצמיים אנו יכולים לשבת ולשקוע לתוך מחשבות של "כמה אני מסכן, איך נפלתי בפח, איך החיים התאכזרו אליי, למה דווקא אני?".

לרובנו יש אתגרים בחיים שאנו נאלצים להתמודד איתם. האנשים החזקים מנטלית לא מרחמים על עצמם, כי הם מבינים שאין בכך שום תועלת. זה לא מביא לפתרון, לא מקדם לשום מקום ובטח שלא עוזר לתחושה טובה. מה שמניע אנשים חזקים זה הרצון שלהם להתקדם. הם יפעלו על פי גישה שמקדמת אותם אל עבר מטרה ושיפור, ולא על פי גישה שמביאה אותם לטביעה במצב הנוכחי שלהם או לריחוק מהמטרה שלהם.

מתי אנחנו מרחמים על עצמנו? כשאנחנו מרגישים שהמצב שלנו הוא פחות טוב ביחס לסביבה. זאת אומרת, אם כולם היו במצב כמו שלנו, היינו מרגישים שאלה הם החיים, וככה זה אצל כולם. אבל כשאצל אחרים המצב טוב, ואצלנו פחות – אז אנחנו מתחילים לכאוב על מצבנו.

בפרשת נח אנו לומדים על נח שהיה הצדיק שבדור, אבל למרות זאת הוא לא זכה לילדים עד גיל 500. ואף על פי כן, הוא לא ריחם על עצמו, ולא ראה בזה אי צדק, אלא ידע שלכל דבר יש תזמון מדויק, וכשיגיע הרגע הנכון – זה יקרה. ואכן המדרש מבאר שלאותו עיכוב היו סיבות שמימיות. אחת מהן היא שאם נח היו זוכה לילדים בגיל מוקדם, הוא היה צריך לבנות תיבות רבות שיספיקו עבור כל צאצאיו, וסיבה נוספת היא שאם היו לנח צאצאים שהיו מעל גיל 20 לפני המבול, הם היו כבר נשפטים במידת הדין, ואילו הם היו רשעים היה נגזר עליהם למות במבול. וה' לא רצה להביא לכך שייתכן שבמבול יהיו מבניו של נח שימותו, ויגרם בכך צער רב לנח. ולכן נח זכה להיפקד בילדים במועד שבו בעת המבול בניו יהיו צעירים ומתחת לגיל 20. בסופו של דבר הוא זכה לשלושה בנים, מהם נבנה העולם כולו.

מכאן אנו צריכים ללמוד שיש השגחה עליונה של ה' על כל אחד מאיתנו. כל מה שקורה איתנו הוא מדויק עבורנו, ורק לטובתנו, ולכן אנחנו צריכים להפסיק לבזבז זמן על רחמים עצמיים.

2. לא להאשים אנשים אחרים. האשמת האחר לעולם לא תקדם אותנו לשיפור מצבנו. להאשים מישהו אחר בבעיות שלנו זה הכי קל. במציאות, אנשים אומנם יכולים להשפיע עלינו, אבל הם לא יכולים להכריע אם בסופו של דבר אנחנו נכעס, נתעצבן, נתעצב או שלא. תפקידם של אותם אנשים הוא להביא אותנו להתמודדות, כדי שנוכל לשדרג את עצמנו מבחינת האישיות, בדומה לתרגילי ספורט שיוצרים התנגדות על שרירי הגוף, ובכך מחזקים אותם. אותה התנגדות של האנשים סביבנו לרצון הפנימי שלנו, היא זו שבונה את שרירי הנפש שלנו.

3. לא לפחד מהכאב של שינוי. ישנן שתי ממלכות: ממלכת 'אזור הנוחות' וממלכת 'אזור הגדילה'. הגבול הנמצא ביניהן הוא הכאב. כאב של מה? או של השינוי או של הפחד מהשינוי.

כל אחד מאיתנו משתדל להישאר בממלכת 'אזור הנוחות', שזה המצב המוכר, הבטוח והוודאי שלנו. כדי לעבור לממלכת של 'אזור הגדילה' חייבים ללמוד לפרוץ את גבול הפחד או גבול הכאב.

שינוי זה דבר כואב, לא נעים, אבל אחרי שנעשה אותו יהיה לנו קל יותר. הקושי נמצא רק בהתחלה, עד השלב שבו מחליטים על שני דברים:
א. לוותר על המצב הנוכחי. כל עוד המצב הנוכחי הוא אופציה עבורכם, אז עדיין קיימת מלחמה פנימית אם לעשות את השינוי או שלא. רק כאשר מגיעים להחלטה שהמצב הקיים הוא לא אופציה, קיימת אפשרות לעשות את השינוי.
ב. לא לפחד מהכאב של השינוי. כל כאב של שינוי זה כאב של גדילה, וזה כאב חיובי. ומספיק בכל פעם לעשות שינוי קטן, כי כל שינוי קטן בכל פעם יכול בסופו של דבר לשנות את כל התמונה.

4. לא לדאוג רק לעצמנו. אנשים שהם חזקים מנטלית יוצאים מהבועה של עצמם. בתורה נאמר לנו שאברהם אבינו שאל את בנו של נח, שם, בזכות מה הם ניצלו במבול, ושם משיב לו – בזכות הצדקה שעשינו עם בעלי החיים בתיבה. אברהם אבינו אומר על כך שאם זה הגמול על צדקה שנעשית עם בעלי חיים, על אחת כמה וכמה נחשבת צדקה עם בני אדם.

מלבד זאת, אנשים שפועלים למען האחר זוכים לצאת מבחינה מחשבתית מהבעיות של עצמם, ולצאת מהתבוססות בביצה של עצמם.

5. לא להתייאש אחרי כישלון. כולם נכשלים, אין אף אחד שלא נכשל בדרך. אבל האנשים החזקים מנטלית ממשיכים למרות הכישלון. אחרי שנפלנו, צריך להרים את הראש ולהמשיך הלאה.

6. לא לצפות לתוצאות מידיות. כל דבר בחיים לוקח זמן. אי אפשר לצפות שדברים ישתנו ברגע. מלבד זאת, ה' מזכה אותנו בשכר על כל מאמץ שאנו עושים, ולכן כל התאמצות מצידנו נזקפת לזכותנו, אף אם טרם הגענו לתוצאה המוגמרת והמיוחלת.

בפרשת נח הקב"ה מצווה את נח להכניס לתיבה זוג מכל חיה, ומבשר לו שהן יגיעו מעצמן אל התיבה, אבל מהחיות הטהורות שנועדו לדבר מצווה הוא בעצמו יהיה צריך לקחת, ומהן יש לקחת שבע. מה מסתתר מאחורי ציווי זה? הקב"ה רוצה שבכל הקשור לדבר מצווה אנו מעצמנו נתאמץ וניקח חלק בכך. הטורח בדבר מצווה הוא חלק מעבודת השם הנדרשת מאיתנו.

כל מאמץ וטרחה למען השגת המטרה הם חלק מהתהליך הנדרש על מנת להגיע לשינוי. וכל צעד קטן מקדם אותנו אל עבר המטרה, ומזכה אותנו מעצם יגיעתו.

7. לא להיות תקוע במחשבות על העבר. כל מה שקורה לנו בחיים כבר נקצב לנו מלמעלה. אנחנו נעבור בחיים גם ככה את מה שמוטל עלינו לעבור מעצם התיקון שלנו, אבל הדרך בה נעבור את ההתמודדויות תלויה בבחירה שלנו. אנחנו יכולים לעבור אותה בתלונות, ברחמים, בדמעות ועצבות, או באמונה, בתקווה, ברוח חיובית ובגישה האומרת "הטוב ביותר עוד לפניך". אל תיתקעו בהתרפקות על העבר, אלא האמינו שהטוב ביותר עוד לפניכם.

8. לא לרצות להיות מישהו אחר. לכל אחד יש את החבילה שלו, הכוללת את הדברים הטובים ואת האתגרים בחיים. בסופו של דבר אף אחד לא היה רוצה להחליף עם חבילה של מישהו אחר. אנחנו לא יודעים עם אילו דברים אנשים אחרים מתמודדים בחייהם. אנו צריכים לדעת שבשלב הזה בחיינו החבילה הזו היא הטובה ביותר עבורנו, אם כך הקב"ה החליט, עד שיחליט אחרת.

צפו בתוכנית המלאה עם הרב יצחק פנגר "השראה יומית - 8 דברים שלא כדאי לכם לעשות":