האם צריך להטביל מלחייה? האם מותר לתת מתנה בשבת? ועד מתי מותר לברך על קביעת מזוזה?

האם צריך להטביל מִלחִיָה? ופֻמפִּיָה?

אם המלחייה היא מזכוכית אוממתכת – היא טעונה טבילה עם ברכה. וכן פומפייה, טעונה טבילה עם ברכה (הבית היהודי לרב הגאון רבי אהרון זכאי שליט"א, ראש ישיבת "אור יום טוב", חלק כשרות המטבח סימן ל"ח עמוד 275 סעיף כ"א).

האם מותר ביום טוב לומר לגוי להדליק את החשמל לצורך יהודי?

מותר, כיון שביום טוב איסור מוליד אש הוא איסור מדרבנן, ועשיית מלאכה על ידי גוי הוא איסור שְׁבוּת, ואם כן הרי זה שְׁבוּת דִּשְׁבוּת במקום מצווה (כיון שהוא לצורך יום טוב) - שמותר לכל הדעות (חזון עובדיה כרך יום טוב עמוד נ"ג).

במקרה שלאחר גמר התפילה הקהל יושבים ועוסקים בדברי תורה, ובא אחד מן הקהל שנאנס ורוצה לומר קדיש או קדושה, ומבקש מהלומדים שיצטרפו לעשרה ויענו קדיש וקדושה, אך על ידי כך הלומדים יתבטלו מלימודם כדי לענות קדיש וקדושה, ואחר כך קשה על חלק מהלומדים לחזור ללימודם. מה יעשו?

אמנם אין היחיד יכול לחייב את הקהל לעשות דבר שהם אינם חייבים לעשות אותו, ובפרט להפסיקם מלימוד תורה. אך כנגד זה אין שורת דרך המוסר למנוע אדם שנאנס ובא לומר קדיש או קדושה, והקהל מקיימים מצווה במה שהם עונים על דבר שבקדושה. והעיקר – שהכל יתנהל בדרך השלום, כפי שנאמר בפסוק: "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ", ושלום על ישראל (שו"ת מאמר מרדכי לראשל"צ הרב הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל חלק ב' חלק אורח חיים סימן ו').

מי שקבע מזוזה בביתו, ובשעת הקביעה שכח לברך ברכת "לקבוע מזוזה", ונזכר אחר ימים אחדים, האם הוא עדיין יכול לברך על המצווה, כיוון שעשייתה קיימת ונמשכת, כמו שמצאנו בציצית ובתפילין - שאם לא בירך קודם קיום המצווה יכול לברך כל זמן שהוא עדיין מעוטף בציצית ומוכתר בתפילין? או שמא יש לחלק ביניהם, וכיוון ששכח לברך - אין לו לברך כעת על קביעת המזוזה?

יש לברך על המזוזה אפילו אם כבר עברו כמה ימים מקביעתה. ועל הצד היותר טוב, יוציא אותה וימסור אותה לבדיקה, ואחר שיתברר שהיא כשרה כדת, יחזור ויקבעֶנָה בברכה (שו"ת יביע אומר חלק ח' חלק יורה דעה סימן כ"ז. וראה בלוח המפתחות).

האם מותר לאדם לתת לחברו מתנה בשבת?

אסור, משום שהדבר נראה כמו מקח וממכר, אלא אם כן המתנה היא לצורך מצווה (חזון עובדיה חלק ו' עמוד י"ד), שאז מותר.

בשבת אסור להגיד דבר שאסור לעשות, כגון: מחר "אסע" או מחר "אקנה" וכדומה (שולחן ערוך סימן ש"ז סעיף א'), אך להרהר בלי להוציא בשפתיו מותר (שולחן ערוך סימן ש"ו סעיף ח'). השאלה היא, האם מותר לאדם להרהר בכל הרהור שלא מוציא מפיו?

לא, אם יש לו מתוך ההרהור טרדת הלב או נדנוד דאגה – אסור אפילו להרהר (רבנו יונה, הובאו דבריו בבית יוסף בסימן ש"ו, סעיף ח').

האם גוי שהתגייר רשאי לומר קדיש על הוריו הגויים?

כן (חזון עובדיה אבלות א', עמוד שנ"ט).

מי שהלך לבקר חולה ולא ביקש עליו רחמים, האם יצא ידי חובת המצווה?

לא (חזון עובדיה אבלות א' עמוד ה'). ולא יאמר בלשון "תהיה בריא", אלא בלשון בקשה. כגון: "יהי רצון מלפניך" וכו' (ילקוט יוסף כרך אבלות עמוד נ"ב).

האם יש מצווה לבקר חולה אפילו כשהוא ישן?

יש מצווה לבקר את החולה גם כאשר הוא ישן, כי כאשר יאמרו לחולה שפלוני בא לבקרו כשהוא ישן, תהיה לו מזה נחת רוח (רא"ש על התורה, פרק י"ח פסוק א').

האם צריך להרים רגליו בהזכרת שם ה' שבשלוש עשרה מידות?

לא צריך (חזון עובדיה ימים נוראים עמוד ל"ב).

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן.