מי אמר שאתם לא מתאימים? פשוט יש לכם בעיה של קשב וריכוז

"אני באמת לא מבין, מה מפריע לך שאני יוצא לרכב על אופניים בבוקר? אני עושה את זה בשעה מוקדמת מאוד, אני לא מפריע לאף אחד, זה על חשבון השינה שלי, אני מספיק להגיע הביתה ולהכין כל מה שצריך...", הסביר לה גדעון.

"בטח, אתה הולך לישון בשעה שמונה בערב בלילה לפני, וכל הבית צריך להיות בשקט, כי הוד מעלתו גדעון צריך לרכב למחרת בארבע בבוקר. ומה לגבי כל השעות שאתה מתעסק בזה? מדבר על זה עם חברים, מתכנן רכיבות, קונה ציוד…", המשיכה.

"אני לא מבין, למה את האישה היחידה שלא זורמת? כל הנשים של כל החברים שלי מפרגנות להם", ענה לה.

"אולי כי אני באמת אוהבת אותך? אולי כי בזמן הזה שאתה מתכנן את הטיולים שלך אנחנו יכולים להיות ביחד? אולי במקום לתכנן את הטיול הבא אתה יכול לתכנן את הפגישה הבאה איתי, כמו לאיז חופשה נצא? או איך אפשר לשפר את התקשורת שלנו יותר? איך אפשר לחזק את האינטימיות?", ענתה לו בכעס.

"את יודעת למה אני לא עושה את זה? האמת? לא כיף לי איתך. את כל הזמן כועסת, כל הזמן יש לך תלונות, את כל הזמן חוזרת על כמה אני כל כך גרוע, איך הרסתי לך את החיים, איך את מתחרטת שהתחתנת איתי בכלל… איך אני אמור להנות ממפגש זוגי כזה?".

"ברור, אתה סובל כי אני סובלת. אם אני אחייך ואגיד שהכל בסדר למרות הזוגיות המעפנה שלנו, אתה תרגיש שהכל טוב ותמשיך בחייך. נראה לי שזו היתה פשוט טעות, כל הקשר הזה", המשיכה לכעוס.

"אולי אנחנו פשוט לא מתאימים", ענה לה בכעס.

"מי אמר שאתם לא מתאימים? פשוט יש לכם בעיה של קשב וריכוז בנישואין שלכם", התערבתי.

"מה? מה הקשר לקשב וריכוז?", שאלו שניהם בפליאה.

"הקדמה קלה של קבלה: הבריאה התחילה מאור אינסופי מופשט מאוד, אך על מנת שתהיה לו צורה, שיהיה עולם ויהיו בו יצורים, חפצים וכל צורה כלשהי בעולם הזה הוא היה צריך לצמצם את האור הזה ולמקד אותו, על מנת שהאור יוכל להיות מוכל בתוך כלי.

"המעבר הזה מריבוי אורות להתמקדות, הוא חלק מובנה בתפקיד התיקון של האדם בעולם. העולם והאדם נבראו מלכתחילה לא מתוקנים. תפקיד האדם, תכלית חייו, הוא לפעול לתיקון נפשו והעולם".

"איך אני אמורה לתקן את העולם?", שאלה שלומית.

"התיקון הזה נעשה מצד אחד על ידי בניית כלים, ומצד שני על ידי צמצום אורות שאין להם ביטוי אמיתי.

"שם התהליך הכולל נקרא צמצום: הבורא הקטין את עוצמת האור, ומנגד הכיל את האור הנבחר בתוך כלי, ובכך אפשר לו ביטוי וקיום.

"בדיוק באותה צורה, נראה המעבר מעולם התוהו בנפש ובזוגיות למצב של תיקון".

"רגע, אני לא מבין. את כרגע מסבירה על הזוגיות, או על המצב הנפשי?", שאל גדעון.

"אני אסביר קודם על המצב הנפשי, ואז אסביר איך זה בא לידי ביטוי בזוגיות, כי זה בדיוק באותה הצורה.

"קודם חייבים להבין מה התנועה הטבעית של הנפש. לנפש יש רצון טבעי להיות בלתי מוגבלת.

"יש משהו מעורר ומושך בריבוי של אור, כיוון שהריבוי מייצר מעין הבטחה גדולה שהולך לצאת לי מזה איזה סוג של עונג, אבל אי אפשר באמת להתקשר לריבוי אור ללא כלים. לכן חשוב להבין שהמעבר ממצב של חוסר מיקוד למצב של מיקוד, הוא לא מצב טבעי. דווקא ההפרעות הן טבעיות, והן חלק מהבריאה הלא מתוקנת".

"אני לא מבין, אפשר בעברית? בלי אורות וכלים?", אמר במבוכה גדעון.

"על מנת שאדם יתמקד, זה דורש ממנו לכבות את כל הערוצים והגירויים שדולקים סביבו ובתוכו.

"סביב האדם דולקים כל הזמן ערוצים של דאגות, רצונות, אסונות, אינטרסים, קשיים, כאבים, דמיונות, יצרים, צרכים של הגוף, טראומות, חדשות ועוד אינספור ערוצים פתוחים שמפריעים באופן טבעי למיקוד.

"זה כמו הרגשות שמתגלים בעוצמה חזקה מאוד, ומפריעים לפעילות השכלית.

"כל אדם שרוצה להתרכז, חייב להחליט להתעלם ולוותר על חלק מהסחות הדעת ולהתרכז בקליטת אור אחד".

"אבל איך זה קשור לזוגיות?" שאלה שלומית בקוצר רוח.

"התהליך הפורמלי הראשוני של מיקוד חזק מאוד הוא הקדושה בחתונה. כאשר גבר מקדש אישה, הוא בעצם מקבל החלטה מודעת שהוא מקריב את כל שאר האפשרויות הקיימות מבחינה זוגית. אבל רוב הזוגות לא מבינים בכלל את כל מה שזה כולל ומה העומק של זה, ומתייחסים לרוב רק לחיצוניות של הדבר, ובגלל זה יש מעין סוג של תחושה שהקשר הזוגי כפוי על שניהם.

"חייבים להיות ממוקדים בזוגיות בכל המחשבות, הרצונות, הרגשות ואפילו הדמיונות".

"ובת הזוג לא צריכה להיות ממוקדת בגבר שלה?".

"ודאי, אבל התהליך הראשוני והמשמעותי של התהליך הוא שהגבר ממוקד באישה שבחר בה. בגלל זה אשה צריכה כל הזמן להרגיש שהגבר שלה ממוקד עליה, ואז היא יכולה להרגיש ביטחון ויכולת להיפתח ולהתמקד בו בחזרה".

"זה מה שנגזר עלי? לחשוב על שלומית כל הזמן? בלי הפסקה? כל הזמן להיות איתה? מה עם זמן אישי? אני חייב לרכב על אופניים לנקות את הראש מכל הלחצים", גדעון ייצג את עצמו בסערה.

"ודאי שחשוב, הכרחי וצריך זמן אישי. העניין הוא, מהיכן זה נובע? חשוב להבין! לכל בחירה שאנחנו עושים יש מחיר, והמחיר הוא איבוד אפשרויות אחרות. גדעון, במילים אחרות: אתה לא מוכן לבחור".

"למה?", שאל גדעון בחשדנות.

"כי לבחור, ידרוש ממך לוותר על האפשרות לרכב כמעט כל יום וכל סופ"ש על האופניים, וגם לוותר על חלק גדול של כל הזמן העודף הזה שאתה משקיע בעבודה ולא מגיע הביתה. הכל בגלל שאתה פשוט רוצה לשמר את הפוטנציאל של עוד אפשרויות חוץ מ'להיתקע' עם שלומית ביחד.

"התמקדות דורשת ויתור והקרבה מבחירה.

"על מנת להיות ממוקד, אתה חייב לכבות את שאר האפשרויות.

"אני חושבת שאתה קצת מספר לעצמך שאתה חייב לרכב. אתה לא חייב, אתה פשוט לא מוכן להקריב.

"כל התנועה הזו שאתה מחזיק באורות מרובים כמו ההתעסקות המוגזמת בעבודה וכל ההשקעה סביב הרכיבה על אופניים, יוצרת תוהו בזוגיות שלכם.

"ההגבלה ששלומית (כלומר הקשר הזוגי) שמה עליך, שלא תרכב על אופניים בצורה שבה אתה רוכב היום, שלא תעבוד מעבר לצורך וכו' - ההגבלה היא בעצם זו שמאפשרת  את ההתקשרות וההתפתחות של הקשר שלכם.

"כשאתה לא מוותר על כל התחביבים שלך, שכרגע מגיעים בצורה לא מאוזנת, וכשאתה מאמץ צורת חשיבה של אינדיבידואל - אתה לא יכול להשפיע בזוגיות.

"על מנת להשפיע בזוגיות, אתה חייב לדייק את האור שלך, את כוחות הנפש שלך, שיתאימו לצרכים של שלומית".

"אני לא מבין, כל התיקון הזה הוא רק שלי? לשלומית אין מה לתקן?", רטן גדעון.

"ברור שגם לשלומית יש מה לתקן. על מנת שהיא תוכל לקלוט את ההשפעה הממוקדת שלך, היא חייבת ללמוד להחליש את כל הרגשות והכעסים שמציפים אותה, ולהשתמש ברגשות האלה על מנת שהם באמת יצליחו לפעול ולייצר חיבור זוגי", עניתי.

"איך את מצפה ממני שאני אפסיק לכעוס? את רוצה שאני אתחיל לאכול את עצמי מבפנים? עדיף שאני לא אבטא את עצמי? עדיף שאני אהיה מנותקת?".

"חשוב לי קודם שתבינו עד הסוף את הרעיון, ואחר כך נטפל באיך. כשאתם מצליחים לסגור ערוצים ולהתמקד בזוגיות, בעצם הכרזתם שלפחות ברגע הנוכחי - אתם מצליחים להתגבר על רגשות לא רצויים.

"הצלחתם להתגבר, לאותו זמן, על כל אירועי העבר, טראומות, תאוות ויצרים, והעברתם את השליטה על הזוגיות לידיים שלכם. כאשר אתם מצליחים בכך, אתם מגלמים את המצב הרצוי מתוהו לתיקון, וזה מצייר גילוי הרמוני של כוחות הנפש. ואז השכינה שורה עליכם.

"יש מספר דרכים שניעזר בהן על מנת להגיע למצב המתוקן.

א. חשוב מאוד שהתפיסה שלכם תהיה שהמצב ניתן לשינוי - הקלקול הוא המצב הטבעי שהבורא טבע בנו על מנת שנתקן ונשנה את זה, זוהי חובת האדם בעולם.

ב. הקרבה - זה לא ישתנה ללא הקרבה, נדרש מאמץ ויש מחירים שצריך לשלם.

ג. זיהוי חסמים, כמו: רגש מסוים שמשתלט על הנפש כמו כעס, עצבות או חרדה; חוסר חיבור ועניין בזוגיות; העדר רצון בקשר הזוגי; חוסר תענוג בזוגיות; חוסר אמון בקשר.

"נדרשת מאיתנו שאילת שאלות פרקטיות, כמו איך הקשר הזוגי רלוונטי לחיים שלי?

"כשאתה מתבונן טוב טוב כיצד שלומית קשורה לחיים שלך ואתה שואל את עצמך שאלות רציניות וכנות, זה יאפשר לך להיות ממוקד בקשר ולכבות ערוצים אחרים.

"כשאתה לא עושה את זה, אז המיקוד בקשר הוא קשה עד בלתי אפשרי.

"לכן חשוב מאוד להזין את זה בתודעה כל הזמן, על מנת לכוון את הרגשות וליצור חיבור פנימי אמיתי בתוך הזוגיות. חיבור פנימי שלא נובע מתוך מחויבות לקשר, לילדים, בית וכו', אלא מתוך חיבור אמיתי לזוגיות, חיבור שעוזר לגלות הרבה תענוג ומשמעות בקשר".

בהשראת ספרו של ד"ר יחיאל הררי – "לפרוץ את גבולות האישיות", ובשיתוף עם אישי.

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן