מתלבטת מה לעשות? המשיכי להאמין ולבחור בטוב

בשנת תשנ"ד, בהיותי בת עשרים, עזבתי את הקיבוץ ונרשמתי ללימודי הוראה בסמינר למורות. לאחר עשרה חודשים, בעקבות אוסף נסיבות מורכב, עזבתי את הלימודים ואת מקום מגוריי בירושלים. אספתי את מטלטליי המעטים ונסעתי אל בית הוריי. מבולבלת ובלי תוכניות מוגדרות לעתיד, התמקמתי בחדרון צדדי בדירתם הקטנה וניסיתי להתאושש ממה שעבר עליי ולעשות סדר במחשבותיי המבולבלות.

הרגשתי במשבר נפשי, על פרשת דרכים. הרביתי לישון ולהיפגש עם חברות טובות שהקשיבו ללבטיי, עודדו והשתדלו לשמח. לאחר עשרה ימים כאלו הזמינו אותי הוריי לסלון לשיחה. אינני זוכרת פרטים מדויקים, אך אשתדל להעביר את רוח הדברים כפי שנחרטו בזיכרוני.

"תמרי, אנחנו אוהבים אותך מאוד אך לא נוכל לאפשר לך להמשיך לגור כאן. עליך להחליט: או לבקש להתקבל לחברות בקיבוץ, לקבל דירה ולהתחיל לעבוד; או לחזור לעיר, להשכיר דירה עם שותפות, ולחפש עבודה זמנית עד שתחליטי מה הכיוון להמשך הדרך. אנו מבקשים שתבחרי עד סוף השבוע". כך הוריי.

למחרת בבוקר אספתי את עצמי, לקחתי תיק צד קטן ועליתי לאוטובוס לירושלים. עברתי בחנויות וביררתי אם צריך עובדת, שוחחתי עם מספר מעסיקים ובחרתי את ההצעה שהכי התאימה. סיכמתי עם המנהלת להתחיל ביום ראשון הקרוב. לקחתי עיתונים מקומיים וחיפשתי חדר להשכרה בדירת שותפות. לאחר יומיים של טלפונים וכיתות רגליים, סגרתי גם את הפינה הזו.

קמתי ביום שלישי, ז' חשון תשפ"ג, יום הבחירות לכנסת ישראל – כשפרשת השבוע המכוננת 'לך לך' מרחפת מעלינו יחד עם ענני הגשם שאנו מתפללים מעתה ביתר שאת שימטירו גשמי ברכה – מוצאת את עצמי מהרהרת במושג "בחירה חופשית" ומה השם מבקש ממני. שלושה מפתחות השאיר הבורא בידיו: מטר, זמן הלידה ופרנסה. ההשתדלות מחויבת אך רק הוא יתברך בוחר. למול זה יש את התחומים בהם אנו מרגישות שאין לנו אפשרות להחליט לבד, ומתייעצות עם דעת גדולים – כמו בבחירות בקלפי. בציווי של 'לך לך' לאברהם אבינו נשארת בידיו הבחירה החופשית האם לציית לציווי, ולכן הסיטואציה הזאת נחשבת לניסיון. הוא כמובן בחר בטוב ועמד בניסיון...

הסיפור האמיתי שעלה בזכרוני ביום הבחירות מייצג מצבים בחיים בהם שלוחיו של הבורא דוחקים בך לבחור בטוב. הרבה שלוחים למקום, לא רק בני אדם. הקושי האמיתי מגיע כשלא ברור לי מה נכון וטוב לעשות, כשעבים שחורים מסתירים את תכלת הרקיע. לא על כל עניין קטן ניתן לפנות לרב, אך ניתן להקשיב לרמזים וסימנים שמורים לנו את הכיוון. את השאר השם יראך. "אל הארץ אשר אראך" – לשון עתיד. היי סבלנית, אף אחד לא הבטיח לאן ומתי מגיעים. רק להמשיך לצעוד, להאמין, לבחור בטוב.