ויהי אחרי הבחירות: לא הצבענו לגוש הימין, אלא לגוש המאמין

זכינו בימים אלו להארת פנים וסייעתא דשמיא במיגור הכוחות ששמו לנגד עיניהם מטרת על למחוק את שרידי המסורת ממדינת ישראל. העובדה שרוב העם מצהיר על זיקה למסורת – וזאת גם בסקרי העומק של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היתה לצנינים בעיניהם של מייצגי הערב רב, ועל כך ניטש חלק גדול מהמערכה, לשם כך הצביעו רוב שלומי אמוני ישראל - גם אם יש להם טענות על המפלגה או הנציגות – מתוך דאגה לצביון עם ישראל ולשמירת המסורת.

לא לגוש הימין הצביעו אלא לגוש המאמין, במגמה לעצור את הסחף האנטי אמוני, את הסחף אל הרפורמים, ואל החילון המוחלט של הפרהסיה הציבורית המשפיעה ממילא על היחידים.

מעניין להיווכח מתוך בדיקת השטח, שלא מיסוי החד פעמי והשתיה המתוקה עומד בראש מעייניהם של המצביעים, אפילו לא מה שמכונה 'גזירת המעונות' – אלא המלחמה באידישקייט, ועל כך גם באה זעקתם של גדולי ישראל!

חשוב להדגיש שגם בהקשר זה ישנן שתי גישות. הגישה של המפד"ל ההיסטורית לצביון היהודי של מדינת ישראל מתוך גישה ממלכתית המיועדת לשמור על המדינה כיהודית, וישנה הגישה של 'ערבות כלל ישראלית' – והחרדה לגורלם האישי היהודי של השכבות המסורתיות שעלולות לאבד את שרשי החיבור – גישה זו העמידו גדולי ישראל במרכז המערכה הנוכחית ומיעודת לשמור על העם כיהודי.

למותר לציין, שאלו ששמירת השבת ושאר המצוות שלהם מינימלית או סמלית – רחוקים מאד מהמצופה מיהודי ו'אנחנו לא חברים שלהם' – אבל יש להם תקוה ויש להם חיבור ושורש – ועלינו לדאוג שלא יכרתו אותו מן הענף.

זהירות!

בפרשת השבוע אנחנו לומדים פרק מרתק בפסיכולוגיה חברתית. בתורה לא נאמר מהי הסיבה לכך שהקדוש ברוך הוא ציוה את אברהם 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך' ובפשטות המטרה היא להביאו לארץ הקודש הנבחרת. אולם משמע שיש כאן הדגשה גם על היציאה וההתנתקות.

רבנו בחיי שכתב את פירושו לתורה לפני יותר משמונה מאות שנה, נותן פרשנות מעניינת לציווי שנצטוה אברהם אבינו ללכת מארץ מולדתו ומשפחתו – אל ארץ בלתי ידועה. אברהם כבר העמיד בית מדרש של מאמיני הא-ל ויצר קהילה גדולה שהתלכדה סביבו וסביב האמונה בה' – ובכל זאת היה עליו להתחיל הכל מחדש בארץ זרה.

רבנו בחיי מקדים לדבר על סכנת ההשפעה השלילית מחברה – גם על מנהיג המורה להם דרך ונצטט קטעים אחדים מדבריו בפירושו לבראשית בהקדמה לפרשת לך לך. 'הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ (משלי יג, כ). הוא מצטט את דברי שלמה המלך ומסביר 'יזהיר בפסוק הזה על אדם להשתדל בחברת החכמים ולהתרחק מחברת הכסילים, ואומר "הולך" שהולך אחריהם תמיד ומתחבר אליהם ועושה עצמו טפל להם, ונותן אותם עליו אלופים לראש, מי שיש לו מדה זאת אין ספק שיחכם, והמתחבר עם הכסילים שיהיה הוא להם ראש ירוע, כלומר ישבר'. הוא מדבר כאן על מי שיהיה להם לראש, ולכאורה הוא המשפיע עליהם – ובכל זאת קיימת סכנה שהוא יהיה זה שינזק!

בעקבות זאת הוא מסביר את הציווי לאברהם אבינו: והנה אברהם אבינו ע"ה רצה לקיים ענין התורה והעבודה... והוצרך להזהר מחברת אנשי דורו הרשעים שהיו סבה לבטול הבחירה, וע"כ בא אליו דברי השם יתברך שיתרחק מהם, ואל יתלכלך עמהם, ושילך מארצו וממולדתו אל הארץ אשר יראנו. וזהו שכתוב: ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך...

אין אדם חסין מהשפעה סביבתית

הבה נשים לב, מדובר באדם בעל דעות מוצקות שהיה מוכן למסור את נפשו עבורן. אדם שהוגדר כ'עברי' על שם ש'כל העולם מן העבר האחד והוא מן העבר השני', הוא כבר בגיל שבעים וחמש ויש חשש שיהיה מושפע לרעה מהסביבה!!!

כמובן מדובר על השפעה דקה, אולי רק של 'קרירות' שיכולה להכנס ללבו של מי שמתרגל לסביבה ירודה ברוחניות, אולי כבר לא יבער לו כשיראה עוברי עבירה... אולי תכנס בו הרגשה שיחסית לסביבה זה לא נורא אם הוא 'קצת פחות' אלו הם החששות של ההשפעה השלילית הדקה...

כך גם במשנה באבות פרק ד' ט"ו נאמר 'והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים'. רבים מן הראשונים פירשו זאת על פי הרעיון שכתב רבנו בחיי לעיל על הפסוק 'הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ (משלי יג, כ). וכך כתב גם רבנו יונה: הולך את חכמים יחכם. שהולך עמהם ונעשה כטפלה להם, יחכם. ורועה כסילים. שנעשה לראש, ירוע. וכן אמרו ז"ל הוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים. כך גם נראה מלשון הרמב"ם בפרק ו' מהלכות דעות. הוה אומר גם כשהנך בעמדת השפעה – אל תשכח את הסכנה להיות מושפע!

קצת אקטואליה

כאשר שליחי הציבור ייצגו אותנו בכנסת, אנו מייחלים שלא יושפעו לרעה, שלא יהפכו לחברים טובים מדי של החילוניים והפשרנים, שיידעו לשמור על הביקורתיות שאפיינה אותם בהיותם באופוזיציה – גם כשהם יהיו חברים ושותפים לקואליציה. ובעיקר גם על עצמנו עלינו לדאוג מהבחינה הזאת. שלא נהפך 'לשותפים הטבעיים', יש לנו כמה אינטרסים משותפים ויש לנו גם הרבה דעות שונות. אנחנו ממלכתיים רק למלכות השם, ונאמנים רק לתורת משה כפי שנמסרה מפי חכמי הדורות – וכל השאר זה סחר מכר של אינטרסים – שאנו מקוים כולנו שיהיו להם שותפים רבים למען ה' עמו ותורתו!