הגיע הזמן שתפסיק להיות עובד שכיר בבית שלך, ותהפוך להיות בעל עסק

"אני לא רוצה ולא מוכנה יותר…", אמרה נאוה בכעס ובייאוש

"למה את לא מוכנה יותר?", שאלתי אותה.

"נמאס לי כבר. אני מרגישה כאילו אני אמא שלו, כאילו יש לי פשוט עוד ילד בבית.

"התעייפתי. לא בשביל זה התחתנתי איתך, יורם!", פנתה אליו בכעס.

"אני באמת לא מבין, מה היא רוצה ממני? אני עושה כל מה שהיא רוצה. אני מכניס הביתה משכורת יפה, עוזר בכל מה שצריך בבית, שואל אותה אם יש עוד דברים שאפשר לעזור ולעשות, נשים אחרות היו מתות לגבר כמוני. תראי את צביקה, חי בבית שלו כמו שייח סעודי, מעולם לא הרים גרב מהרצפה", ענה לה יורם.

"אני לא מצליחה להסביר מה לא בסדר איתך יורם, ממש קשה לי. אני באמת מיואשת.

"אני לא צריכה גבר שיעשה כל מה שאני אומרת. לא התחתנתי איתך בשביל שתנקה ותעשה כלים, בשביל זה אני יכולה לקחת מנקה. אני צריכה גבר, ונמאס לי כבר לנסות להסביר לך את זה", הרימה את הטונים שלה והייאוש שלה הגיעה לשיאו.

"אני חייב להיות כן ולהודות שאני מרגיש שאני לא מצליח לממש את עצמי, מרגיש ריקנות וחוסר עניין מוחלט בבית ובזוגיות".

"יורם, אני כבר אעזור לך בהבנת תחושת הריקנות שאתה מרגיש. לפני זה חשוב לי שתבין את נאווה. מה שנאווה אומרת, שהגיע הזמן שתהפוך מעובד שכיר לבעל עסק בבית שלך".

"מה זה קשור בדיוק?", שאל יורם.

"ביום שקידשת את נאווה, ביום שהתחתנתם, הקמתם יחד את העסק הכי גדול והכי משמעותי שאי פעם היית יכול להקים.

"כשחיזרת אחר נאווה, כשרצית להשיג אותה כל כך עוד לפני שהתחתנתם, בעצם באת להגיד לה: איתך אני רוצה להקים את העסק המשותף הזה שלנו.

"ומה שקרה, אחרי שהקמת את העסק הזה, השארת אותה לבד בעלת עסק, והפכת להיות שכיר בתוך העסק הזה, כאילו העסק הזה שנקרא 'בית וזוגיות' הוא רק שלה, ולא של שניכם. וזה מה שמעצבן אותה כל כך, ובצדק", הסברתי לו.

"תנסה רגע לחשוב איך נראית התנועה הנפשית של בעל עסק, ואיך נראית התנועה הנפשית של אדם שכיר.

"כשבעל עסק נכנס אל העסק שלו, הוא מיד בודק: האם העסק נקי? האם הכל עובד כמו שצריך? האם כל העובדים נמצאים במקומות שלהם? מה כל עובד צריך על מנת שיעבוד טוב יותר? איך אפשר לשפר ולשדרג את העסק? וכו…

"שכיר, ברוב המקרים, כשנכנס לעסק שהוא לא שלו, הוא בדרך כלל פונה למשרד שלו ועושה את העבודה המצומצמת ששכרו אותו עבורה. הוא מחכה לפעמים לכל מיני הנחיות מהבוס שלו מה לעשות וכו'… זו תנועה נפשית פאסיבית ושונה.

"יורם, אתה הפכת את עצמך לעוד בורג במערכת", פניתי אליו לאחר ההסבר.

"מה את מצפה? היא יודעת פי 100 ממני כל דבר! היא יודעת איזה חוגים ומתי יש לילדים, מה צריך לבית, איזה בגדים חסר להם, איזה חברים להזמין, מה צריך לקנות לבית ועוד מלא מלא דברים שהיא מבינה הרבה יותר טוב ממני, איך אני באמת יכול להיות בעל עסק בבית כשהיא זו שיודעת הכל? אני תלוי בה לגמרי", אמר בייאוש.

"תדמיין שפתחת עסק בתחום שאתה לא מבין בו כמעט כלום, נניח: פיתוח סולארי של פנסי רחוב. ולקחת איתך שותף לעסק שהוא מתמחה בתחום.

"התנהגות תקינה של בעל עסק היא לבוא ולשאול את השותף שלו, איך לעשות את זה ואיך לעשות את זה, לתת בו אמון מלא. לעשות את מה שהוא אומר, אבל לא בשביל לרצות אותו, אלא מתוך מטרה גדולה מאוד, שהעסק יצליח.

"כשאתה בבית עובד שכיר, אתה מתנהג כאילו אתה עובד אצל אשתך.

"המטרה שלך, כשאתה בתודעה של שכיר בתוך הבית, היא שאשתך תהיה מרוצה ממך, ולא שפרויקט חייך, עסק חייך, שנקרא משפחה, יצליח ויתרומם.

"ונחזור לאותו מקרה של העסק של פיתוח סולארי של פנסי רחוב. בנוסף לזה שאתה כל הזמן צריך לשאול את השותף שלך שאלות לגבי כל התחום המקצועי על מנת שתוכל לסייע, יש לך גם המון כוחות משלך שיכולים להביא להצלחת העסק.

"אתה יכול להביא את הידע שלך בחשבונאות, בניהול, בשיווק ובעוד תחומים אחרים שיכולים לעזור לעסק שהקמת להצליח.

"אותו דבר בבית שלך. תודעה של בעל עסק היא להיכנס לבית ולראות מה אתה יכול לתת מעצמך על מנת שהבית יצליח לצמוח? איפה אתה יכול לעזור בשיעורי בית? תחפש איזה דברים מקולקלים בבית, ותלך לתקן אותם. תשתמש בכישורים שלך לשפץ או לתקן, לסחוב דברים ולנצל את כל הכישורים שהספקת לפתח במהלך השנים".

"חוץ מזה שהוא גם יכול ללמוד", העירה נאווה.

"ועכשיו, לעניין תחושת הריקנות שאתה מרגיש. תחזור שוב לדמיין שאתה בעל עסק. נניח מאפייה. ויש לך תור ענק של לקוחות שמחכים לשלם לך.

"כשהעסק הוא שלך, אין מצב שתתחיל לשבת בצד לקרוא עיתון, לחשוב על המצב הנפשי שלך, להשתבלל בתוך עצמך… אתה כולך מלא בחיוניות, עומד בקופה ומתחיל לגבות כסף מכל לקוח ולקוח…

"זה לא כי יש לך תאוות בצע, אלא בגלל שהצלחת העסק הרבה יותר חשובה לך מההתעסקות בעצמך.

"אותו הדבר בבית.

"הגיע הזמן שתהפוך מעובד שכיר לבעל עסק בבית שלך", סיימתי.

בהשראת ספרו של ד"ר יחיאל הררי – "לפרוץ את גבולות האישיות", ובשיתוף עם אישי.

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן