ותתפלל חנה: 5 עובדות מרתקות שלא ידעתם על תפילות נשים

כולנו מכירים את סידורי התפילה והבקשות לבת ישראל – סידורים שמיועדים לבנות ולנשים, ובהם תפילות שנכתבו על ידי נשים וגברים כאחד. האם ידעתם שכבר לפני מאות שנים חיברו נשים יהודיות תפילות ואף דאגו להדפסתן? קבלו 5 עובדות שלא ידעתם על "ספרי התחינות" – ספרי התפילה הנשיים שעשו הסטורייה

1. אל תקראו תפילות אלא תחינות

תפילות הנשים שחוברו החל מהמאה ה-17 נקראו "תחינות". בדרך כלל נאמרו תחינות אלו על ידי ה"מגידניות" – נשים שישבו בעזרת הנשים, ואמרו את התפילות או הסליחות בלשון המדוברת על מנת לעורר את לב השומעות.

2. התחינות חוברו באידיש

בעוד הגברים התפללו מתוך סידורים, ולשון הקודש היתה שגורה בפיהם – הנשים במאה ה-17 ידעו מעט מאוד, או לא ידעו כלל, לשון הקודש. את התפילות מעומק לבן התפללו הנשים באידיש. נשים שידעו לכתוב החלו להעלות את התחינות על הכתב, אך רבות מהתפילות המרגשות אבדו לאורך השנים. התחינות שנשתמרו הן אלו שזכו להגיע לדפוס.

3. תפילה על בקיעת שן

התחינות נאמרו במשך כל היום ועל כל נושא אפשרי בחייה של האישה היהודייה. בספרי התחינות המתורגמים היום מאידיש ניתן למצוא תחינות על בקיעת שן ראשונה ועל הולכת הילד לתלמוד תורה, לצד תפילות מיוחדות לימים הנוראים או להדלקת נרות בערב סוכות. בין התחינות המעניינות ויוצאות הדופן ביותר ניתן למצוא תחינה לילדים יתומים, לילדים שמקבלים אם חורגת, לאם חורגת שמקבלת ילדים לטיפולה ותחינה לאם שהתינוק שלה מתחיל למלמל את מילותיו הראשונות.

4. 1648 – השנה בה נעשתה היסטוריה

ספר התחינות המוקדם ביותר יצא לאור ב-1648 בעיר אמסטרדם, הולנד. הספר נחשב לציון דרך משמעותי והיסטורי בכל הקשור לתפילה הנשית. עד כה נאמרו התחינות בעזרת הנשים בבית הכנסת, נהגו מעומק הלב באופן אישי, ונמסרו בעל פה מאשה לאשה. עכשיו היה ברשותן של הנשים ספר שנכתב בשפה אותה הן יכולות לקרוא.

5. הכותבת המפורסמת ביותר

כותבת התחינות הידועה ביותר היא אישה בשם שרה בת טובים, צדקת מהמאה ה-17 שחיה חיי נדודים וסבלה רבות. תחינותיה ידועות בכך שנכתבו מכאב ומעומק הלב. שרה אף לא זכתה בפרי בטן, וכך כתבה בהקדמה לאחת התפילות: "אני האישה שרה... חיברתי תחינה זו על מנת שיהיה לי זכר לאחר מותי".

בימינו ניתן להשיג בקלות ספרי תחינות בחנויות ספרי הקודש. חלקם כתובים בספר המקור – אידיש, וחלקם מתרגמים לעברית. מפתיע עד כמה תפילות ותחינות, שנכתבו בתקופה קדומה על ידי נשים לא מוכרות, חודרות היישר ללבן של המתפללות גם מאות שנים לאחר מכן.