5 שיטות שיגרמו לבני המשפחה לקום מהספה ולעזור בבית

"אני עושה הכל לבד", "אין לי כוח יותר", "אני כל היום סביב ניקיון הבית". אם המשפטים האלו מוכרים לך, תדעי שאת לא לבד. התלונה: "אני עושה הכל לבד בבית הזה", מוכרת לנשים רבות בעולם, גם אם הן עובדות מחוץ לבית במשרה מלאה פלוס פלוס וגם אם הן עקרות בית.

בחלום האידיאלי, כל אחד מבני הבית מסדר ומנקה את הבית בכל יום. בפועל, המציאות כנראה קצת שונה. אספנו עבורכם 5 שיטות (שעובדות!) בעזרתן תוכלו לגרום לבני הבית לעזור יותר בחשק ובשמחה:

לכל אחד יש תפקיד, או: את לא מנהלת משמרת

לעיתים אנחנו מצפות שבני הבית יראו את ערמות הכביסה לקיפול, את הנעליים בסלון ויגידו: "הו, ערימת כביסה ריחנית. למה שלא אקפל ואחזיר כל בגד למקום?!". זו אכן ציפייה יפה, אך כמו שאמרה לי פעם אשה חכמה: "ציפיות לכריות". בדרך כלל ציפייה כזו תגרום לנו לתסכול ואכזבה. ברוב המקרים ערמת הכביסה תחכה בסבלנות עד שנחזור מהעבודה, ולפעמים היא סבלנית כל כך שהיא תמתין גם כמה ימים על הספה.

למרבה הפלא - הגדרת תפקיד ברורה לכל ילד היא הדבר שיגרום לכך שדברים יתבצעו. סביר להניח שאם ערמת הכביסה / הכלים תהפוך לתפקיד קבוע של אחד מהילדים - היא תטופל.

לפי היהדות, האישה היא עיקר הבית. מלבד המשמעות הרוחנית שבדבר, ישנה גם משמעות ארצית ופשוטה יותר: האישה היא הבית. מכירות את זה שאתן מתחילות לסדר במהירות 10 דקות לפני שאתן יוצאות? הילדים שלכם בהחלט לא יעשו זאת, כיון שזה פשוט לא עובר להם בראש.

בואו נכיר בכך שפשוט אכפת לנו יותר. יחד עם זאת, אפשר בהחלט לגרום לילדים "להתאכפת" כלפי הבית, וזה גם רצוי מאוד. הגדרת תפקיד ברורה לכל אחד תעזור ותגרום לילדים להרגיש חלק מבלי שתצטרכי להיות "מנהלת משמרת" בסוף כל יום.

(צילום: shutterstock)

תמיד עדיף יחד

בואו נודה, גם לנו לא כיף לעבוד כשכולם נחים, נכון? דרך טובה לגרום לאחרים לעבוד, היא פשוט לעשות זאת יחד. יום שישי או חמישי לקראת שבת, זו הזדמנות טובה לקחת חלק פעיל בתפקידי הבית כקבוצה. עבודה משותפת (שוב, עם תפקיד מוגדר לכל אחד) תגרום גם לחיבור בריא ושמח בין כולם, וגם להרגשה שיש כאן צוות שפועל יחד עבור מטרה משותפת.

(צילום: shutterstock)

אין זכויות לפני חובות

בית הוא יחידה עצמאית שמתפקדת בהרמוניה. יש בו זכויות וחובות כמו בכל מקום. רוצים זמן מסך, משחק או יציאה לגינה? בשמחה. צריך לאסוף צעצועים / לסדר את החדר. מובן שצריך להתאים דרישות לפי גילו של הילד, אך חשוב להעביר את המסר: כולנו חלק מהבית, יש לכולנו תפקידים וחובות לצד הזכויות הרבות.

(צילום: shutterstock)

מחמאות או לא להיות

נכון, אנחנו לא מקבלות מחמאות על כל תליית כביסה, שטיפה או ניקוי אף מנוזל. אבל דרך העולם הוא שאנשים אוהבים לקבל הערכה על מה שהם עושים. גם על תפקיד קבוע אפשר וכדאי להחמיא. כיף לקבל מחמאה כמו: "זה עוזר לי מאוד כשאת מדיחה כלים", או : "אין לך מושג כמה השטיפה של הבית אתמול בערב הקלה עלי". המחמאות גורמות לתחושת הערכה, ומחזקות את הרצון לעשיה חוזרת. פרגנו לבני הבית על כל ביצוע של תפקיד ומטלה.

(צילום: shutterstock)

הפכו את זה לרעיון שלהם

רוב בני האדם אוהבים להרגיש שהם הגו את הפתרונות לבעיות. ישיבה משפחתית בה את משתפת בפתיחות: "אני מרגישה שהכל עלי". יכולה להיות מועילה מאוד. חשוב לשים לב שהישיבה לא תהפוך לשעת האשמות הדדיות ("אני תמיד עוזר, ומוישי לא עושה כלום"), אלא לשעה של סיעור מוחות. אפשר לשאול שאלות כמו: "מה אתם יכולים להציע?", "יש לכם אולי רעיון?". השאלות יגרמו לבני הבית להבין שיש כאן בעיה שדורשת פתרון, ואפילו ילדים בני 6 יעלו רעיונות טובים שיכולים להפתיע אותך. שיתוף אמיתי בקושי יכול להראות לך מעט מוזר בהתחלה, ויחד עם זאת להוביל לפתרון יצירתי שלא חשבת עליו.

(צילום: shutterstock)

יש לכם רעיונות נוספים? ספרו לנו בתגובות.