אני לא מרגישה שבעלי אוהב אותי באמת

בברכת האירוסין, תקנו אנשי כנסת הגדולה לברך: "שמח תשמח רעים האהובים"... כדי שהזוג יהיו אהובים אחד על השני, צריכים הזוג לאהוב זה את זו וזו את זה, פעולת האהבה ההדדית יוצרת מציאות ששניהם אהובים. מדוע אם כן, לא תקנו לברך שמח תשמח רעים האוהבים? היה מקום להחשיב את הפעולה שיוצרת תוצאה, ולא להחשיב את תוצאת הפעולה?

כותב רבי חיים מוולאז'ין (רוח חיים אבות ו', א'): צריך לדעת, שגם אם הזוג אוהבים זה את זה, עדיין לא הגיעו לרום דרגת האהבה, ולפסגת השמחה הנובעת ממנה. כי עיקר הקשר, פסגת הקרבה, שיא האהבה, באה לביטוי רק מתוך היותך אתה אהוב. אמנם עבודה זו, הוא באופן ששני בני הזוג יתעסקו בלהיות אהובים, תציב אותם יחד על פסגה נישאה, ואז ימצאו שניהם את האהבה במיטבה, וישמחו שמחה עצומה באהבתם.

קשר הזוגיות, קשר האהבה, באה לביטוי עוצמתי לא רק בפעולה אישית אלא בהפעלת בן הזוג, כשכל אחד גורם לזולתו לאהוב אותו. דווקא כשאתה במעשיך, בהליכותיך, בהנהגותיך, גורם לזולתך לאהוב אותך, אתה אהוב. או אז הקשר ביניכם בא לביטוי אמיץ וחזק, ביטוי אמיתי. אין לצפות שהאהבה תהיה טבעית ותתחולל מאליה, אלא יש להעיר ולעורר אותה, כפי שאומר הכתוב: "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ".

כשאהבה לא שופעת ואינה עולה על גדותיה, לא משפיעה על הזולת, לא מפעילה אותו, מעיד הדבר על חיסרון בעצם האהבה. אין די בכך שתאהב, אלא צור את האהבה, השפע על סובבך, תן לבן זוגך דבר שלא חשב או לא ציפה לקבל ממך, וכך אתה מעורר את רגשותיו כלפיך. כי כאשר בן זוגך מרגיש שצרכיו הם בעצם צרכיך, ובפרט שלא חשב שבן זוגו ידאג לצרכיו ולרצונותיו, נעשה בכך הנותן אהוב. ומתוך כך גם המקבל ירצה להיות אהוב, ויתחיל הוא לספק ג"כ את צרכיו של הנותן ואפילו דברים שלא במסגרת ציפיותיו.

על כן, ראוי לכל הבא בשערי הזוגיות ולמי שכבר עומד ומקודש בקשר הזוגיות, להבין ולהפנים שעיקר עבודתו צריכה להיות נשיאת חן ולכוון להיות אהוב. אין זה מספיק שהצד הראשון רק יאהב את הצד השני, אלא יש לו לגרום גם לצד השני להיות אוהב בעצמו, ובכך יהיה הצד הראשון האוהב אף אהוב.

ולכן, יש לזהות רצונות, שאיפות בבן זוגי, ולהתחבר אליהם בתבונה. להשתדל למלא ולספק אותן הן בכמות הן באיכות, כחלק בלתי נפרד מרצונותי ושאיפותי, ולא כמי שפורע חוב וכמשלם מס, או אז תנעם הדרך לשני בני הזוג ואהבתם תגדל ותתעצם.

ברור אם כן, שבני זוג שאהבתם לא עלתה בידם, ולא השכילו להיות אהובים, נקראים "גרושים". לא כי גרשו אותם, אלא כי גרושים זה ההפך מאהובים. שכמו שפסגת האהבה היא הפעלת הזולת, כך שפל המדרגה מתבטא בהיקראם גרושים, שמגורשים באופן שלילי מעולם האהבה.

הרב דניאל פנחסוב הוא מרצה, יועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט.