רבה של איראן בראיון נדיר: זה מצבה של הקהילה היהודית במדינת האייתוללות

הרב יהודה גראמי, רבה הראשי של איראן, אינו מתראיין כלל לתקשורת בשל תפקידו הרגיש והאחראי. בימים האחרונים השתתף הרב בכינוס השלוחים המרכזי בברוקלין, וניאות להעניק ראיון נדיר ולא שגרתי, במהלכו סיפר לשניאור ובר, עורך עיתון 'מרכז העניינים', על הנעשה במדינת האייתוללות.

הרב גראמי, בשנות ה-30 לחייו, נולד למשפחה יהודית חמה ושומרת מצוות בפרס, והוא מכהן כרבה הראשי של המדינה. "היה לי קל יותר להיות באמריקה, ללמוד בכולל או להיות רב בית כנסת באיסט סייד במנהטן. יש לי אזרחות אמריקאית ויכולתי לקבל משכורת מכובדת בלי שום כאב ראש. אבל ההשגחה הביאה אותי לכהן כרבם של יהודי איראן. חז"ל אמרו לנו: 'במקום שאין אנשים השתדל להיות איש'. אז אני משתדל לעשות מה שצריך", הוא אומר.

הרב אחראי על כל ענייני הקהילה היהודית: "יש לי קהילה ברחבי המדינה, שזקוקה לרב שידאג לכל הדברים היהודיים. להשגיח על הכשרות, לפקח על המקוואות – יש לנו כאן מקוואות מהודרות – זה התפקיד שלי וזה תפקיד שמשפיע על דורות. כמו קברניט שלא יכול לעזוב את הספינה. אם כבר קיבלתי את האחריות הזאת – אני חייב לעמוד בה. אז נכון, היה הרבה יותר קל לגור בעיר כמו לוס אנג'לס ובולטימור ולהיות שם רב בית כנסת של יוצאי איראן או משהו כזה. הבנים שלך הולכים לישיבות, לומדים בבתי ספר יהודים, הכשרות היא מן המוכן ובמגוון גדול והכל מוכן ומזומן. אבל יש לי תפקיד. אי אפשר לנטוש את המערכה".

הרב גראמי פועל רבות בקרב הצעירים שחשים ניתוק מיהדות העולם. הוא כואב את התרחקותם ומתאמץ להשיבם לצור מחצבתם.

על פי ההערכות, כ-8,000 יהודים חיים כיום באיראן, מזכרת מקהילה אדירה שמנתה קרוב ל-100 אלף בני אדם ערב ההפיכה האסלאמית בשנת 1979.

הרב גראמי הוא תלמיד חכם גדול תורה, בוגר ישיבת 'עטרת ישראל', והוא בין תלמידיו המובהקים של ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי. פעילותו מתמקדת בעיקר בחינוך: "העניין העיקרי שמעסיק אותי, מעבר לשמירה על המוסדות הקיימים, הוא לפתח את עניין החינוך במדינה. המטרה שלי היא להגביר את הפעילות אצל הצעירים, וגם לדאוג למבוגרים שיהיו להם ידיעות בענייני יהדות. בעיני לא מספיק שיהיה לב טוב ויראת שמים, צריך שיהיו יותר יודעי תורה בקהילה שלנו. בזמני שהייתי קטן, כמעט שלא היה שיעור בגמרא. אני הייתי משתמש במילון עברי-ארמי ועברי-פרסית והייתי לומד לבד, בגיל 11-12. ב"ה, כיום ילדים אצלנו בגיל 7-8 כבר מתחילים ללמוד משניות ויש הרבה ילדים שלומדים גמרא. זה דבר שלא היה.

"היהודים באיראן מרגישים קשר עם יהדות העולם, היהודים אצלנו הם חלק מהיהדות בכל העולם. עם זאת, הם לא אוהבים פוליטיקה, ומתרחקים ממנה. אבל וודאי שכל יהודי בכל מקום שבו הוא נמצא הוא יהודי, לא משנה איפה הוא נמצא. באמריקה; באירופה ובאיראן, הוא יהודי. הוא מאמין באותם העקרונות", מוסיף הרב.

"בכל מקום יש ניסיונות, יש מקומות שהניסיונות שם הם עושר ויש מקום שזה עוני. כפי שמתאר הנביא. 'והנידחים בארץ מצרים'. ארץ מצרים מדובר על אנשים שנמצאים בצרה; במיצר, וארץ אשור זהו מקום של עושר. ובכן, לא משנה אם יהודי נמצא במצרים או באשור, בכל מקום יש את הניסיון שלו. אצלנו הניסיונות הם שונים כמובן. יש את הניסיונות שדיברתי עליהם קודם, צניעות, אמצעי תקשורת שונים. וכן ענייני כפירה שמתפשטים לצערי לאחרונה, יש עוד ניסיונות בהקשרים אחרים. היהודים באיראן הם כמו בקופסה סגורה. הם לא נמצאים בקשר עם יהדות העולם. זה קצת מקשה על עניינים שקשורים עם יהדות. אבל ברוך השם ובחסדיו הגדולים, אין תלונות.

"רוב היהודים באיראן הינם שומרי מסורת. יש להם יראת שמיים גדולה. להרבה מהם לא היו כל כך ידיעות בנושאי יהדות, כיוון שלא היו לנו את מוסדות הלימוד שישנם היום, אבל הם מאמינים בתורה ובמסורת היהודית", אומר הרב גראמי.

"אין סכנה ליהדות איראן. היהודים מתגוררים וחיים שם כבר 2,700 שנה מזמן גלות אשור. כתוב בספר מלכים: 'ויגל מלך אשור את ישראל אשורה וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן ערי מדי'. אלה ערי מדי ופרס, מערב איראן. מזמן גלות אשור של עשרת השבטים היהודים מתגוררים באירן. היו עליות וירידות, אבל תמיד היו יהודים.

הרב גראמי מביע את התפעלותו משלוחי חב"ד: "אני אוהב את פעילות השלוחים. הם פועלים במסירות נפש של ממש. הולכים להתגורר במקומות נידחים ממש. הם היו יכולים להתגורר פה בניו יורק וכדו', שפה היה להם טוב יותר מכל הבחינות, וגם בפן הגשמי, אבל הם עוזבים הכל ונוסעים לעזור לעוד יהודי, לקרב עוד יהודי. ממש כמו אברהם אבינו".