מתכננת לעשות הפרשת חלה? מקבץ הלכות שחשוב לדעת

1. כמה צריך להפריש מהעיסה? מה שנאמר בתורה 'ראשית עריסותיכם' מדין תורה אין לזה שיעור, ואפילו אם הפריש כל שהוא פטר את העיסה. רק שלא יעשה כל עיסתו חלה, אלא ישייר ממנה מעט. אבל מדברי סופרים מפרישים כמות של חלק אחד מעשרים וארבעה בעיסה. ומאפייה העושה למכור מפרישים חלה בכמות של חלק אחד מארבעים ושמונה בעיסה. ואולם בזמן הזה שהחלה אסורה באכילה לכהנים מפני הטומאה, והחלה בלאו הכי נשרפת, נוטלים חלה כל שהוא ואין צריך להחמיר ליטול אחד ממ''ח בעיסה. וכן כיום אין מפרישים ב' חלות, אלא די בחלה אחת שאותה שורפים באש. ונכון להחמיר להפריש פעם אחת בשנה שיעור חלה אחד מכ''ד כדעת האר''י ז''ל. ויש מהאשכנזים שנוהגים להפריש שיעור כזית.

2. מה צריך לעשות עם החלה שהופרשה? אחר ההפרשה שורפים את החלה באש, ולכתחילה אין לזרוק את החלה לאשפה ולזלזל בקדושת חלה. ויש אומרים שלא ישרפו את החלה עם היסק התנור, אלא ישרפו החלה בפני עצמה [על הגז] כדי שלא ליהנות ממנה. ולכן נוהגים להשליך את החלה לתנור קודם שאופים בה. ויש מתירין, ונוהגים להקל בזה.

אולם אם אי אפשר לשרוף את החלה שהפרישו, מכל סיבה שהיא, יש לעטוף אותה בנייר היטב, ולזורקה לאשפה. וכן לאחר ששרף את החלה מותר לו לזורקה לאשפה, כיון שכבר נעשתה מצוותה, ואין בזה משום זלזול במצוה.

3. מאיזו כמות של קמח מפרישים חלה עם ברכה? שיעור הקמח של העיסה שחייבת ''בהפרשת חלה בברכה'' הוא1560  גרם .פחות מכן פטורה מן החלה. וממידת חסידות טוב להפריש חלה בלי ברכה משיעור קילו וחצי או קילו ומאתים.

(צילום: shutterstock)

4. מה קורה אם מערבבים קמח מכמה סוגי דגן? ומה קורה אם מכינים עיסות בצק נפרדות ממיני דגן שונים (חיטים, שעורים, כוסמין, שבולת שועל, ושיפון)? חמשת מיני תבואה מצטרפים לחייב בחלה. דהיינו, עיסה שיש בה תערובת מקמח של מיני דגן שונים, ואין בקמח שיעור המחייב להפריש חלה רק בצירוף שאר המינים, כל המינים מצטרפים להשלמת שיעור חלה וחייבת בהפרשת חלה. במה דברים אמורים - כשעירבן קמח.

אבל אם לש כל אחד לבדו ואין בו כשיעור, ומדבקו למין אחר, אין מצטרפים אלא באופנים מסוימים. ואם עירב את כל העיסות עד שנעשו לעיסה אחת, חייבת בחלה בלא ברכה. ולכן אם עשה עיסה מחיטים, ועוד עיסה משעורים, ובכל עיסה אין שיעור החייב בחלה, ועירב את העיסות עד שנעשו גוף אחד של בצק, יפריש חלה בלי ברכה.

5. מה עושים אם כבר הכנו עיסות נפרדות מהבצק, ועוד לא הפרשנו חלה? אם לשו עיסה ואין בה כדי שיעור חיוב חלה, ואחר כך לשו עוד עיסה וגם בה אין שיעור המחייב הפרשת חלה, והבעלים מקפידים שהעיסות לא יתערבו זו בזו (כגון בשני סוגי בצקים שהאחד מלוח והשני מתוק, או בשתי עיסות השייכות לשתי נשים) – אין העיסות מצטרפות, ופטור מהפרשת חלה. אבל אם אין בעלי העיסה מקפידים בזה, והעיסות נוגעות זו בזו עד שנדבקות מעט בשיעור שכאשר יפרידו אותן תולשות בצק אחת מהשנייה – מצטרפות, באופן שהן עיסות ממין הראוי לצרף כמבואר לעיל. ואם אין העיסות נדבקות זו בזו – אין נגיעה לבד מחייבת בחלה.

6. אם רוצים לחלק את הבצק לעיסות שונות בעלות טעם שונה – האם צריך לעשות הפרשת חלה? עיסה שיש בה שיעור כדי הפרשת חלה, וברצון האישה לחלק את העיסה בעודה בצק ולעשות חלק אחד בבצק מתוק, וחלק שני לעשותו עם תבלינים חריפים – עיסה זו פטורה מהפרשת חלה, כיוון שעיסה העשויה במטרה לחלק לטעמים שונים פטורה מחלה. ומכל מקום נכון לחוש לדעת ר''ת ולהפריש חלה כל שהוא בלי ברכה.

למה ה' ציווה אותנו בהפרשת חלה, כיצד עושים אותה ומהן הסגולות שלה?

7. באיזה שלב עושים את ההפרשה? לכתחילה טוב להמתין מלהפריש חלה עד לאחר גמר הלישה, כשהעיסה תיעשה גוף אחד, ולא יפריש קודם.

לכתחילה יש להפריש את החלה לאחר גמר הלישה קודם האפייה. אולם אם שכחו ולא הפרישו חלה מהעיסה וכבר אפו את הלחם, מפרישים מן הפת לאחר האפייה, שנאמר 'באכלכם מ''לחם'' הארץ'. ויכניס את כל הלחמים לתוך סל, או כלי עם דפנות מעל לגובה המוכנס לתוכו, או יכסם במפה, ויפריש עם ברכה. ואם בשעת הלישה היה בעיסה שיעור הפרשת חלה, אין צריך צירוף סל.

8. מהו סדר הפרשת חלה? יש נשים שנוהגות לתת כמה פרוטות לצדקה קודם הפרשת חלה, וכן קודם הדלקת הנר בערב שבת, וקודם טבילת מצוה. וסימנם חנ''ה: חלה, נדה הדלקת הנר.

לפני שמפרישים חלה מברכים בני עדות המזרח ''ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה תרומה". ובני עדות אשכנז מברכים ''ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה", ויש מבני אשכנז הנוהגים לברך ''ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה מן העיסה".

מיד לאחר הברכה נוטלים כמות של כל שהוא מהעיסה ומפרישה, ומנהגינו לומר: ''הרי זו חלה".

9. מה עושים עם החלה שהפרשנו מעיסת הבצק? לאחר ההפרשה נוטלים את החלק המופרש, ושורפים אותו באש, או על הגז. ויש לפרסם הדבר שגם כיום לכתחילה מצוה לשרוף את החלה, ולא להסתפק בעטיפתה בנייר וזריקתה לפח אשפה.

10. אם קונים לחמים רק במאפייה ולא אופים לחם בבית, האם מומלץ לעשות הפרשת חלה מדי פעם? גם אישה שאינה נוהגת לאפות פת בכל ערב שבת, תשתדל אחת בשנה לקיים מצות הפרשת חלה. ולכל הפחות בעשרת ימי תשובה, כדי להרבות זכויות בימים אלה.

11. האם אפשר לתת לילד או לילדה מתחת לגיל מצוות (13 לבנים, ו-12 לבנות) להפריש חלה? קטן או קטנה שעברו והפרישו חלה, אם הבן הוא מעל לגיל י''ב שנה ויום אחד, והבת למעלה מי''א שנה ויום אחד – הפרשתם מועילה בדיעבד. אבל אם הפרישו קודם גיל זה אין הפרשתם מועילה אף בדיעבד.

חלה ותרומה דינן שווה בכל בתורה, וכמו שאין הקטן יכול לתרום כך אינו יכול להפריש חלה. ולפיכך, אישה שיש לה בת קטנה פחות מי''ב שנה ויום אחד, ורוצה לחנכה למצות הפרשה – אין לה ליתן לה להפריש חלה. ואמנם קטן או קטנה שהגיעו לעונת נדרים אף שלא הביא ב' שערות, אם תרם – תרומתו תרומה, אך לכתחילה אינו יכול לתרום.

12. האם צריך להפריש על עיסה המיועדת לטיגון סופגניות? אין חיוב להפריש חלה אלא מעיסה העומדת לאפייה, אבל עיסה שבלילתה עבה, אך מיועדת לטיגון בשמן, כסופגניות וכדומה, או מיועדת לבישול במים כמו איטריות – מעיקר הדין פטורה מהפרשת חלה. אולם, יש אומרים שמאחר ועיסה זו בלילתה עבה, הרי היא חייבת בהפרשת חלה, ועל כן יש להחמיר ולהפריש חלה מעיסה זו בלא ברכה. ואם רוצים לאפות חלק מהעיסה מפרישים ממנה חלה בברכה.

13. האם עיסת בצק שיש בה חלב במקום מים מחויבת בהפרשה? אם לש את העיסה עם אחד משבעת משקין המכשירים לקבל טומאה, שבכללם: יין, דבש (דבורים), שמן, חלב, טל, ומים – העיסה חייבת בחלה בברכה. ולכן הלש עיסה בחלב בלבד אפילו בלא מים, כיון שהחלב הוא אחד משבעה משקים – חייב להפריש חלה בברכה. אבל אם לש העיסה במי ביצים או מיץ תפוחים וכיוצא בזה, בלי מים – יפריש חלה בלא ברכה. ולכתחילה יש להיזהר שלא ללוש עיסה בביצים בלבד בלא מים. ובדיעבד אם לשו עיסה עם ביצים ואין בה מים כלל, מפרישים ממנה חלה בלי ברכה.

14. האם עיסת בצק שיש בה מי פירות במקום מים מחויבת בהפרשה? לכתחילה אין ללוש עיסה עם מי פירות שאינם משבעה משקין המכשירים לקבל טומאה, כגון מיץ תפוזים בלא מים, וכדומה. אך בדיעבד עיסה שנילושה עם מי ביצים בלבד בלא מים, או עם מי פירות שאינם מז' משקין, כמו תפוזים וכדומה, בלא מים כלל, ויש בה שיעור המחייב הפרשת חלה – יפריש חלה בלי ברכה. או שיעשו עיסה פחות מכשיעור. וטוב שיערב מעט מים בעיסה, כדי שתתחייב בחלה.

והטעם שאין ללוש עיסה עם מי פירות הוא משום שאסור לשרוף חלה טהורה, ולאוכלה גם אי אפשר כי אנו בחזקת טמאי מתים, וטמא אסור לו לאכול תרומה. ולכן לכתחילה יש לערב אחד משבעת המשקין הנ''ל בעיסה, כדי שיוכל להפריש חלה בברכה ולשרוף אותה.

למה זוכה האישה בשעת הפרשת חלה? הרב זמיר כהן בסרטון קצר על סוד וסגולת הפרשת חלה על פי הקבלה:

סדר הפרשת חלה – ויהי רצון

קראו כאן את ההלכות המלאות בילקוט יוסף בנושא הפרשת חלה