פוריות בראי התהילים: למה? רגשו גויים. כשאת שואלת למה, הרגשות השליליים שבך גואים (וגאים)

וואוו, מה שעבר עליי השבוע הזה. 

ריצות, בדיקות, עוד טלפונים, עוד קריאת מאמרים על בעייה שרבות מאיתנו מתנסות בה - ציסטות ושרירנים ברחם. 

מה זה אומר בעצם?  ולמה דווקא לי? אז נכון שזה שפיר, אבל כל ההתעסקות שסביב זה, והאפשרות הקטנה, אפילו של רבע אחוז מתוך מיליונים, שזה מפריע לי להיכנס להריון - מחייב אותי לבדוק, מחייב אותי לרוץ, מחייב אותי לפעול. 

אני לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים אפילו רגע אחד. אין לי את הפריבילגיה הזו. 

אני יכולה לשאול למה. 

למה דווקא אני, למה דווקא לי, למה דווקא ככה, למה דווקא כשהגיל שלי לא בדיוק צעיר ואני לא הולכת ונהיית יותר צעירה מיום ליום, למה דווקא שרירן, למה דווקא ציסטות, למה?

אבל תאמינו או לא, בכל פעם כשאני שואלת למה - זה מביא אותי, שימו לב, לרגש שלילי. 

לרגש של החמצה, של פספוס, של 'חבל שזה לא אחרת', של דכדוך ומרמור, ומכאן ועד לכפירה חלילה - הדרך קצרה. 

למה? רגשו גויים. 

כשאת שואלת למה, אומר לי דוד המלך בפרק ב' בתהילים - את מציפה בך רגשות 'גויים', רגשות שאינם של יהודי כמו חוסר אמונה, חוסר שלום בעצמייך (שבא לידי ביטוי בכאבים פיזיים ממש) וחוסר השלמה עם המצב (שבא בטרוניות וטענות ותלונות ובכי ומה לא?).

אל תשאלי למה. למה דווקא את, למה דווקא עכשיו ולמה דווקא בדרך זו או בקושי כזה. 

לאמים - יהגו ריק. 

נכון שאת רוצה להיות אמא, אבל כשרגשות שליליים גואים בך - האופציה להיות אם תלויה לך מנגד והופכת ל'אם', דהיינו מילת תנאי. 

תתייצבי כמו מלכה. "יתיצבו מלכי ארץ" - תשלטי על הארץ שלך, על הארציות שבך שמושכת כלפי מטה, ותדעי שיש לך אפשרות ברגע הזה ליצור 'ביחד' עם כוחות הטוב שבך, שמיוצגות על ידי המילים 'רוזנים' ו'מלכים'. 

כשתלכי עם כוחות הטוב, עם מחשבות טובות על עצמך ועל העולם, לא תשאלי למה ולא תרגישי, אפילו לא לרגע, תחושת פספוס או חוסר - התפילות שלך יעלו (על) אל הקב"ה ואל משיחו. 

"ננתקה את מוסרותימו" - תנתקי את כל מה ש'מסרו' לך בניסיון הזה, והפנמת. את כל תוצאות הבדיקות, את כל התחזיות הפסימיות, את כל הידענות הסטטיסטית והלקסיקונית - ותשליכי ממך את השמלות השאולות האלה, שרק גורמות לך להיראות עבה ומגושמת (עבותימו).

כי בפנים, מאחורי כל השמלות המושאלות שהולבשו על גופך בכוח - יש נפש עדינה שמאמינה באמונה תמימה בטוב של השם, ושכל מה שהשם עושה הוא לטובה. כשתתחזקי באמונה הזו, את תגלי בך כוחות יש מאין, ותראי בחוש ממש איך הקב"ה יושב ושוחק בשמים אל מול האמירות המדכאות של הרופאים קטני האמונה. 

השם לועג להם, יושב במקום שלו, צופה בישועה שלך, ומנענע בראשו כשהם 'מצפצפים' לך את מה שלמדו שבע שנים. "הגיל", "השרירן", "זה גנטי", "תרומת ביצית", "טיפולי IVF" ועוד ועוד, הרשימה אינה נגמרת. 

'אספרה אל חוק' - אל תבואי ותצפצפי אחריהם את מילות ההבל שלהם, שהם הפכו אותן ל'חוק'. אל תספרי לעצמך את השקרים שהם מנסים למכור לך - כי...

יש השם בעולם, ואין עוד מלבדו. 

"שאל ממני ואתנה" - תבואי, תבקשי מהשם, לא מאף אחד אחר. והוא ייתן לך. 

הגויים - המחשבות השליליות והרגשות השליליים שבך - הבכי, הדמעות, הייאוש, האכזבות - הכל הכל יהפוך לנחלה, לחלקת אדמה. מה זה אומר? אותם הדברים שהיו 'מענים' אותך - דהיינו גם גורמים לך לעינוי וסבל וגם הופכים אותך לענייה מדעת, הם אלו אותם הדברים שיהפכו אותך, כשהשם ירצה כמובן, לעשירה. 

ואז, כשתחבקי לא רק את האוצר הקטן שלך, את הבן האהוב שלך בין ידייך, אלא גם את כל התובנות שהפקת על עצמך ועל החיים ועל העוצמה ועל האמונה שבך -  לא תוכלי שלא לומר ולסכם - אשרי כל חוסי בו..."