מה מעניין את הילד שלכם? איפה הלב שלו?

בפרשתנו מסופר שאף על פי שגם יצחק אבינו וגם רבקה התפללו לזרע של קיימא, ה' נעתר לתפילת יצחק, מפני שהוא צדיק בן צדיק. צריך להבין את זה. מה הקשר בין יחוס לבין קבלת התפילות? ולמה תפילת צדיק בן צדיק עדיפה על זו של צדיק חדש?

קראתי הסבר עמוק ויפה, שאצל "צדיק חדש", יש כח חזק של חוויה והתחדשות לייצר מסלול חדש, שזו הרפתקה מרגשת, עם הרבה נקודות חיבור אישיות שממלאת אותו ב"אורות גבוהים", ונותנת לו כוח לעמוד בנסיונות ובאתגרי החיים. לעומתו, צדיק בן צדיק מתמודד עם נסיון אחר לגמרי: הוא נולד למציאות סלולה, עם רף ציפיות די גבוה שהוא נדרש לעמוד בו. גם זה נסיון לא קל, דווקא בגלל שמצפים ממך, דווקא בגלל שאתה מייצג משהו. המפרשים מסבירים שזה היה הנסיון של יצחק אבינו. לחפור את אותן הבארות שחפר אברהם, שאביו כבר קרא להן שמות. הוא הולך בדרך סלולה. הוא נדרש להילחם עם כוחות הטבע שסותמים את הבורות שאביו חפר וייסד, וזה נסיון קשה מאד, ולכן דווקא עליו נאמר: "ויֵַּעָתֶר לוֹ".

כולם מכירים את זה: קל יותר ללמוד משהו חדש, מאשר לחזור שוב ושוב על משהו שכבר למדת. קל יותר לעשות "מצווה נדירה" מאשר להחזיק מעמד בשיגרה שוחקת. אבל דווקא השיגרה נותנת את הקיום והתוקף למצוות ולעבודה שלנו. והדבר נכון במיוחד גם לילדים שלנו: גם הם מתמודדים עם אותו ניסיון, גם להם קשה עם השיגרה ועם רף הציפיות שלנו, וכדי לעזור להם להתמודד, אנחנו צריכים לסייע להם למצוא את נקודת החיבור שלהם, שיצליחו להעמיק ולהסיר את העפר.

לפעמים נראה שרוב העיסוק שלנו בחינוך הפך להיות טכני, סביב סייגים וחומות. אפשר להבין את זה: בדור שבו הפיתויים וההסחות זמינים כל כך, חייבים גדרות וקווים אדומים ברורים. אבל אסור להזניח את העיקר, למצוא נקודות חיבור, להבעיר את האש הפנימית בלבנו, שזה המגן האמיתי נגד כל הפיתויים שבחוץ.

אצל חלק מהילדים, נקודת החיבור האישית קצת סתומה. אין מה לחפש כאן אשמים, כל נשמה והמסע שלה, כל נשמה והתיקון שלה. אם הבור ריק, אין בו מים, ואז מתחילה מלחמת התשה חסרת סיכוי עם הנחשים והעקרבים שממלאים אותה. למרבה הצער, לא נוכל לחפור במקום הילדים את הבאר שלהם, ולמלא אותה במים. אם נצפה מהם לתפקוד מושלם, זה עלול לייצר אצלם ואצלנו עוד תסכול וייאוש. אבל אם נצליח למקד את המאמצים שלנו בנסיונות יצירתיים לעזור להם למצוא את נקודת החיבור האישית לבאר שלהם, נוכל בכך לתת להם את הנשק הגדול ביותר נגד הכוחות ה"סתמיים" שסותמים את המעיינות שלהם.

יצא לכם לחשוב מה מעניין את הילד שלכם? איפה הלב שלו? כדאי לייחד זמנים שבהם אנו מנסים לזהות ולאתר את תחומי העניין והשאיפות שלו. בהמשך, כדאי לנסות לממש אותם, בדרכים כשרות וחיוביות, כי מתוך כך, הנביעות והחיבורים שלהם יפתחו, וזה ייצר אצלם חוויות הצלחה, שבעזרת השם יזלגו לעוד זירות בחייהם, ויבנו אותם באופן יציב ובר קיימא.

ה' יעזור שנצליח להעמיד לילדינו רף ציפיות ריאלי ומקדם, שיהיו צדיקים אמיתיים!